ב"ה, כ"ז מ"ח, תשי"ט
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מכ"ד חשון, בו כותב אודות אופן הנחת תפילין בזמנים שעברו[1].
הנה כיון שענין מצות תפלין הוא המשכת מוחין[2], כמבואר בכ"מ ומהם בד"ה איתא במדרש תהלים הידוע[3], מובן שלתיקון צריך להוסיף בהמשכת המוחין, ז.א. לימוד התורה בהתמדה ושקידה לימוד בלי כל פניות, שזהו מוחין כשהם לעצמן קודם המשכתן למטה במדות[4], ושמשם צריך להמשיכם למטה ע"י קיום המצוה, וכל המוסיף בזה הרי זה משובח[5].
בברכה לבשו"ט,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 258.
אופן הנחת תפילין: תיקון לאיטר יד שהניח תפילין בידו השמאלית.
- 1 ראה ההערה שבסוף המכתב. ודין איטר יד — [מנחות לז, א]: "ת"ר אטר מניח תפילין בימינו שהוא שמאלו, והתניא מניח בשמאלו שהוא שמאלו של כל אדם, אמר אביי כי תניא ההיא בשולט בשתי ידיו". ובשו"ע אדה"ז [או"ח סי' כז ס"ט]: "אטר יד ימינו - אם עושה כל מלאכתו בשמאלו - יניח תפילין של יד בשמאלו, שהיא ימין של כל אדם", ושם בס"ט-י פרטי הדינים (כותב ביד אחת ועושה שאר מעשיו בשני', שולט בשתי ידיו, והרגיל עצמו לאחר זמן). ובמענה זה אין רבינו דן בגוף שאלת ההלכה, אלא באופן התיקון על העבר.
- 2 ראה [תניא פרק מא]: "ודרך פרט: בתפילין, ליבטל וליכלל בחי' חכמתו ובינתו שבנפשו האלהית בבחי' חכמתו ובינתו של א"ס ב"ה ... וכן ליבטל ולכלול בחי' הדעת שבנפשו, הכולל חו"ג שהן יראה ואהבה שבלבו, בבחי' דעת העליון" וכו', "והיינו כמ"ש בש"ע: לשעבד הלב והמוח כו'". ובשו"ע אדה"ז [או"ח סי' כה סי"א]: "ולהניחן על הזרוע כנגד הלב. ועל הראש כנגד המוח ... וישעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח, וגם תאות ומחשבות לבו, לעבודתו יתברך".
- 3 מאמר הבר מצוה [ד"ה איתא במדרש תילים], שאמרו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע ביום הבר מצוה שלו, כ' מרחשון תרל"ד, וגם כ"ק מו"ח אדמו"ר אמרו ביום הבר מצוה שלו, י"ב תמוז תרנ"ג; ונוהגים שהנער אומרו ביום הבר מצוה. פתיחתו: "איתא במדרש תילים רבי אליעזר אומר, אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, רוצין אנו ליגע בתורה יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי. אמר להם הקדוש ברוך הוא, קיימו מצות תפילין, ומעלה אני עליכם, כאלו אתם יגיעים בתורה יומם ולילה". ושם: "אבל ענין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין הוא בחינת המשכת מוחין במדות והיינו בחינת מוחין בעצם".
- 4 ע"פ המבואר במאמר הנ"ל: "שענין בחינת המוחין אינם שייכים לעולמות כלל. וגם כשלא יש למי להשפיע דבר שכל הרי הוא יכול לישב ולהשכיל השכלות. מה שאין כן בבחינת המדות"; "מה שנמשך במדות הוא רק בחינת מוחין שבמדות. אבל לא בחינת מוחין בעצם. אבל אורייתא מחכמה נפקת"; "ונמצא מובן שענין התפילין שלמעלה הוא המשכת מוחין בעצם. ונמצא כי זה בחינה אחת עם למוד התורה". ולכן, התיקון לחסרון בהמשכת המוחין שע"י מצות תפילין — הוא בהוספה בלימוד התורה, שהוא "מוחין כשהם לעצמן".
- 5 ע"ד לשון ההגדה של פסח (בפיסקא "עבדים היינו"): "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח".
B"H, 27 Marcheshvan, 5719.
Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter from the 24th of Cheshvan, in which you write about the manner of putting on tefillin in times past.
Since the matter of the mitzvah of tefillin is to draw down intellect (mochin), as explained in many places and among them in the well-known Maamar "It is stated in Midrash Tehillim," it is understood that for correction one must increase in drawing down intellect. That is, diligent and persistent Torah study—study without any ulterior motives—which represents intellect as it is in itself before it is drawn down into emotions. From there, one must draw it downward through fulfilling the mitzvah, and whoever increases in this is praiseworthy.
With blessing for good news,
In the name of the Rebbe shlita,
Secretary
Printed in Likkutei Sichos vol. 9, p. 258.
The manner of putting on tefillin (אופן הנחת תפילין): A rectification for a left-handed man who had put on tefillin on his left arm.
Summary
The Rebbe teaches that correcting errors in tefillin placement—especially for left-handed individuals—requires increasing Torah study with focus and sincerity. This deepens one's spiritual connection and enhances the mitzvah's effect.