רבי יוסי החורם
ר' יוסי החורם - חוטמו משוקע כדאמרי' בבכורות (דף מג:) חרום זה שחוטמו משוקע:
אומר: מצינו ימין שנקרא יד,
מצינו ימין שנקרא יד - ולא ילפינן מהכא:
שנאמר: (בראשית מח, יז) וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו.
ואידך? יד ימינו איקרי, יד סתמא לא איקרי.
ר' נתן אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר: (דברים ו, ח) וקשרתם וכתבתם, מה כתיבה בימין, אף קשירה בימין.
מה (מזוזה) כתיבה בימין - כשכותבין המזוזה בימין דרוב בני אדם כותבין בימין אף קשירה נמי עבד קשר בימין ומדקשר בימין מכלל הנחה בשמאל דאי הנחה על ימין שוב אינו יכול לקושרה בימין:
וכיון דקשירה בימין, הנחה בשמאל היא.
ור' יוסי החורם, הנחה דבשמאל מנא ליה?
נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לר' נתן.
רב אשי אמר: מידכה, כתיב בה"י, כהה.
מידכה בה' - מדכתיב בה"י כהה משמע לשון נקיבה שמע מינה בשמאל קאמר דאין בה כח כנקיבה ל"א ידכה יד כהה עמיא בלא כח:
א"ל ר' אבא לרב אשי: ואימא ידך שבכח?
א"ל: מי כתיב בחי"ת?
כתנאי:
כתנאי - דאיכא תנא דיליף שמאל מידכה כרב אשי ואיכא דלא יליף:
ידכה בה"י - זו שמאל. אחרים אומרים: ידך - לרבות את הגידם.
לרבות את הגידם - שאין לו יד דידכה דמשמע יד רצוצה ומקולקלת:
תניא אידך: אין לו זרוע, פטור מן התפילין.
אין לו זרוע - שמאל:
אחרים אומר: ידכה - לרבות את הגידם.
ת"ר: אטר מניח תפילין בימינו, שהוא שמאלו.
ימין של אטר הויא שמאל לדידיה הואיל ורוב כחו בשמאלו:
והתניא: מניח בשמאלו, שהוא שמאלו של כל אדם?
אמר אביי: כי תניא ההיא, בשולט בשתי ידיו.
בשולט בשתי ידיו - ששתיהן שוות לו בכח דכיון דאף בימין נמי שולט הלכך מניחה בשמאלו לפי שהיא שמאל לכל אדם ואע"ג דלדידיה הויא ימין:
תנא דבי מנשה: על ידך - זו קיבורת,
קבורת - בדרו"ן:
בין עיניך - זו קדקד.
היכא?
היכא - אקדקוד קאי:
אמרי דבי רבי ינאי: מקום שמוחו של תינוק רופס.
רופס - רך כשהוא קטן בן שנה:
בעא מיניה פלימו מרבי: מי שיש לו שני ראשים, באיזה מהן מניח תפילין?
א"ל: או קום גלי, או קבל עלך שמתא.
או קום גלי - או עמוד וצא בגלות או קבל עליך שמתא דאחוכי חייכת בי:
אדהכי אתא ההוא גברא, א"ל: איתיליד לי ינוקא דאית ליה תרי רישי, כמה בעינן למיתב לכהן?
אתא ההוא סבא, תנא ליה: חייב ליתן לו י' סלעים.
עשר סלעים - דחד בכור הוא ואית ליה תרי רישי וחשיב כתרין ואע"ג דיולדת תאומים לא יהיב אלא ה' סלעים כדאמרינן בפ' יש בכור לנחלה (בכורות מח.) אפ"ה התם הוא משום דאי אפשר לצמצם אבל הכא חד הוא ואפשר לצמצם שיצאו כאחד והוי שניהם פטר רחם:
איני?
והתני רמי בר חמא: מתוך שנאמר: (במדבר יח, טו) פדה תפדה את בכור האדם, שומע אני אפילו נטרף בתוך ל',
שומע אני אפי' נטרף - נהרג בתוך ל' יום נמי חייב דאף על גב דכתיב (במדבר יח) ופדויו מבן חדש תפדה אפ"ה הכא איכא למימר אם לא נהרג הוי חי ל' ובכור מעליא הוא:
ת"ל