ב"ה, יו"ד מ"ח, תשי"ט
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מה' חשון, בו כותב אשר מנקר ספק בלבבו אודות היחס לאלו המכחישים וכופרים בענינים אשר בתורה שבכתב או אשר בתורה שבעל פה וכו'.
ולפלא, כיון שמתחיל במכתבו "ב"ה", ז.א. ברוך השם, שהוא נותן התורה, תורת חיים[1] ומצותי', לכל אחד ואחת מאתנו בתוך כלל ישראל, תורה הנותנת הוראה בחיים[2], הרי גם בשאלתו הוראה מפורשת בתורתנו הק' ומפורסמת היא, ומה מקום לספק אפשרי? ונמצאת הוראה זו בכמה מקומות. ואסמן עכ"פ אחד מהם, והוא ברמב"ם הלכות תשובה פרק ג' הלכה ח' וי"ד[3].
אינו כותב סדר לימודו בתורתנו, אבל תקותי שבו תופס מקום מתאים - לימוד הלכות הצריכות בחיי היום יומים, בכדי לדעת את המעשה אשר יעשו ואלה אשר לא תעשינה[4]. והרי זהו תפקידו העיקרי של איש הישראלי, כמ"ש: את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם[5]. ובטח משפיע גם על חביריו שי' בענין זה.
בברכה לבשורות טובות בכל האמור.
נדפסה בלקו"ש חט"ז ע' 558.
- 1 לשון התפלה, בברכת "שים שלום" שבשמונה עשרה: "כי באור פניך נתת לנו ה' אלקינו תורת חיים ואהבת חסד".
- 2 ע"פ הידוע ש"תורה" היא מלשון הוראה; ראה גור אריה (למהר"ל מפראג) על פירש"י ריש בראשית: "שהרי לשון 'תורה' הוא לשון הוראה – להורות לנו המעשה אשר נעשה".
- 3 [רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ח]: "שלושה הן הכופרים בתורה: האומר שאין התורה מעם ה', אפלו פסוק אחד, אפלו תבה אחת... וכן הכופר בפרושה, והיא תורה שבעל פה, והכחיש מגידיה...". ושם הי"ד: "במה דברים אמורים שכל אחד מאלו אין לו חלק לעולם הבא, בשמת בלא תשובה. אבל אם שב מרשעו, ומת והוא בעל תשובה – הרי זה מבני העולם הבא... כל הרשעים והפושעים והמשמדים וכיוצא בהן שחזרו בתשובה, בין בגלוי בין שחזרו במטמוניות – מקבלין אותן".
- 4 ע"פ לשון הכתובים: [שמות יח, כ]: "והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון"; ו[ויקרא ד, ב] (ועוד): "מכל מצות ה' אשר לא תעשינה". כלומר: לידע את המצוות הנוגעות למעשה בפועל – הן מצוות עשה והן מצוות לא תעשה.
- 5 [קהלת יב, יג]: "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם". ובהדגשת תיבת "זה" – ראה [ברכות ו, ב]: "מאי כי זה כל האדם? א"ר אלעזר, אמר הקב"ה, כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה... ר' שמעון בן עזאי אומר... כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה".
B"H, 10th of Marcheshvan, 5719. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter from the 5th of Cheshvan, in which you write that a doubt troubles your heart regarding how to relate to those who deny and reject matters found in the Written Torah or in the Oral Torah, etc.
It is surprising, since you begin your letter with "B"H", meaning Baruch Hashem (blessed is G‑d), Who is the Giver of the Torah, a Torah of life and its commandments for each and every one of us within all Israel—a Torah that gives guidance in life. Thus, even your question has an explicit directive in our holy Torah, and it is well known; so what room is there for possible doubt? This directive is found in several places. I will at least point out one: Rambam, Hilchos Teshuvah chapter 3, halachos 8 and 14.
You do not write your schedule of study in our Torah, but I hope that it occupies a proper place—studying those halachos necessary for daily life so as to know what actions should be done and which should not be done. This is indeed the main role of a Jewish person, as it is written, "Fear G‑d and keep His commandments, for this is the whole of man" (Koheles 12:13). Surely you also influence your friends in this matter.
With blessings for good news in all the above.
Printed in Likkutei Sichos vol. 16, p. 558.
Summary
The Rebbe teaches that doubts about relating to deniers of Torah are addressed directly by Torah itself. He stresses regular study of practical halachah as every Jew's core mission and encourages sharing this commitment with others.