ב"ה, יו"ד מ"ח[1], תשי"ט
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מה' חשון, בו כותב אשר מנקר ספק בלבבו אודות היחס לאלו המכחישים וכופרים בענינים אשר בתורה שבכתב או אשר בתורה שבעל פה וכו'.
ולפלא, כיון שמתחיל במכתבו "ב"ה", ז.א.[2] ברוך השם, שהוא נותן התורה, תורת חיים[3] ומצותי', לכל אחד ואחת מאתנו בתוך כלל ישראל, תורה הנותנת הוראה בחיים[4], הרי גם בשאלתו הוראה מפורשת בתורתנו הק'[5] ומפורסמת היא, ומה מקום לספק אפשרי? ונמצאת הוראה זו בכמה מקומות. ואסמן עכ"פ[6] אחד מהם, והוא ברמב"ם הלכות תשובה פרק ג' הלכה ח' וי"ד[7].
אינו כותב סדר לימודו בתורתנו, אבל תקותי שבו תופס מקום מתאים - לימוד הלכות הצריכות בחיי היום יומים, בכדי לדעת את המעשה אשר יעשו ואלה אשר לא תעשינה[8]. והרי זהו תפקידו העיקרי של איש הישראלי, כמ"ש: את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם[9]. ובטח משפיע גם על חביריו שי' בענין זה.
בברכה לבשורות טובות בכל האמור.
הערות המו"ל
נדפסה בלקו"ש חט"ז[10] ע' 558.
- 1 מ"ח – מרחשון.
- 2 ז.א. – זאת אומרת.
- 3 לשון התפלה, בברכת "שים שלום" שבשמונה עשרה: "כי באור פניך נתת לנו ה' אלקינו תורת חיים ואהבת חסד".
- 4 ע"פ הידוע ש"תורה" היא מלשון הוראה; ראה גור אריה (למהר"ל מפראג) על פירש"י ריש בראשית: "שהרי לשון 'תורה' הוא לשון הוראה – להורות לנו המעשה אשר נעשה".
- 5 הק' – הקדושה.
- 6 עכ"פ – על כל פנים.
- 7 [רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ח]: "שלושה הן הכופרים בתורה: האומר שאין התורה מעם ה', אפלו פסוק אחד, אפלו תבה אחת... וכן הכופר בפרושה, והיא תורה שבעל פה, והכחיש מגידיה...". ושם [הי"ד]: "במה דברים אמורים שכל אחד מאלו אין לו חלק לעולם הבא, בשמת בלא תשובה. אבל אם שב מרשעו, ומת והוא בעל תשובה – הרי זה מבני העולם הבא... כל הרשעים והפושעים והמשמדים וכיוצא בהן שחזרו בתשובה, בין בגלוי בין שחזרו במטמוניות – מקבלין אותן".
- 8 ע"פ לשון הכתובים: [שמות יח, כ]: "והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון"; ו[ויקרא ד, ב] (ועוד): "מכל מצות ה' אשר לא תעשינה". כלומר: לידע את המצוות הנוגעות למעשה בפועל – הן מצוות עשה והן מצוות לא תעשה.
- 9 [קהלת יב, יג]: "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם". ובהדגשת תיבת "זה" – ראה [ברכות ו, ב]: "מאי כי זה כל האדם? א"ר אלעזר, אמר הקב"ה, כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה... ר' שמעון בן עזאי אומר... כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה".
- 10 לקו"ש חט"ז – לקוטי שיחות חלק ט"ז.
B"H, 10th of Marcheshvan, 5719
Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In reply to your letter of the 5th of Cheshvan, in which you write that a doubt gnaws at your heart concerning the attitude toward those who deny and reject matters in the Written Torah or in the Oral Torah, etc.
It is surprising: since you begin your letter with "B"H," that is, Baruch Hashem, "blessed is G‑d," Who is the Giver of the Torah, תורת חיים "a Torah of life" (Siddur, Shemoneh Esreh, blessing of Sim Shalom), and its commandments, to each and every one of us within the Jewish people, a Torah that gives instruction in life, then on your question too there is an explicit instruction in our holy Torah, and a well-known one; so what room is there for any doubt? This instruction is found in several places, and I will point out at least one of them: the Rambam, Hilchos Teshuvah, chapter 3, halachah 8 and 14.
You do not write what your order of study in our Torah is, but my hope is that a fitting place in it is held by the study of the halachos needed in everyday life, so as to know את המעשה אשר יעשו "the deeds that they must do" (cf. Shemos 18:20) and אשר לא תעשינה "those that must not be done" (cf. Vayikra 4:2). For this is the chief task of a Jew, as it is written: את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם "Fear G‑d and keep His commandments, for this is the whole of man" (Koheles 12:13). And surely you also influence your friends, may they live, in this matter.
With blessing for good news in all the above.
Publisher's notes
Printed in Likkutei Sichos vol. 16, p. 558.
Summary
This letter answers a doubt about how to regard deniers of the Written and Oral Torah by pointing to the explicit ruling of the Rambam, and urges the recipient to give proper place to studying the halachos needed in daily life, which is the whole of man, and to influence his friends likewise.