ב"ה, כ"ט טבת, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר דוב שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו. הנני לאשר בזה נוסף על קבלת מכתבו גם קבלת הספר דברי חפץ, ומה שלא העירותי על הספר, הוא מכיון שכבר נדפס, לכאורה אינו נוגע כ"כ בשעת הקבלה וכיון דאידחי אידחי מפני הטרדות ההולכות ומתרבות, ו[ב]כ"ז כיון שבמכתבו מזכיר ג"כ ע"ד הספר הרי מפני הכבוד וכמרז"ל דפטיטא דאורייתא טבין, באתי באיזה ציונים בשנים ושלשה מקומות. והשי"ת יקיים בקשתו ותן חלקנו בתורתך ומה שנוגע ביותר לזה דמן שמיא קא ממני לי' להיות מכהן במשרת רבנות לכוון הלכה למעשה וכידוע מרז"ל (ב"ב ק, ע"ב) שאין למרץ וכו' עד שיאמר הלכה למעשה.
בכבוד וברכה.
סימן א'. דאפ"ל דש"ס בבלי (ופשיטא - הירושלמי) ס"ל דברכת המצות (חיוביות) הוא מה"ת. - ומילתא דתמי' ביותר הוא לומר אפילו בדא"פ, היפך המפורש, בראשונים וכו'. - (ראה רמב"ם ברכות פ"א: ומד"ס כו' וכשם כו' כך מברכים על כל מצוה. ובשו"ת שלו: הדברים ידועים שכל ברכה שהיא על מצוה מדרבנן היא כו'. חינוך מצוה תל. כל דס"ל שברכת התורה דרבנן, אף שמצוה היא. הראשונים המבארים הטעם שלא תקנו ברכה לכמה מצות. ועוד).
וכבר העיר בצפנת פענח על הרמב"ם ריש הל' ברכות מכמה מקומות "דמשמע קצת" דברכת המצות מה"ת. ושערי תירוצים לא ננעלו, וראה שדי חמד כללים (ב, ו) שתירץ רובם ככולם.
איברא דבזהר פ' עקב כ' דאפילו ברה"נ הוא מה"ת ומחולק בזה עם הש"ס. ראה ברמ"ז על הזהר שם. ולהעיר ג"כ מירושלמי ע"ז פ"א ה"ו.
סימן יו"ד. סברת הגר"ש שקאפ. ראה להקת הראשונים בזה הובאה בחידושי הצמח צדק לכתובות פ"ב מ"ט. צפנת פענח לרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ה ה"ו ובמהד"ת לו באריכות יותר.
שם, איסור דרבנן בשוגג א"צ כפרה (נתיבות חו"מ סרל"ד ובשו"ת מנח"א ח"ג במפתחות תניא דמסייע לי' מירושלמי עירובין פ"ב ה"ח) - ראה שו"ת עין יצחק חאהע"ז ספ"ז, אתוון דאורייתא כלל יו"ד ובבית האוצר לו כלל קכב כמה ראיות לסתור. ומובן בפשיטות דברי רבנו הזקן בתניא רפ"ח.
בסוף הספר ס"ע. ראה אתוון דאורייתא כלל ג'.
מה שהקשה כת"ר על המבואר בכ"מ דהעלי' לעת"ל הוא דוקא ע"י הירידה לעוה"ז וקיום התומ"צ בו - מהמ"ד בסנה' (קי, סע"ב) דבא לעוה"ב משעה שנולד, הרי דהירידה לעוה"ז לחוד מספקת.
הנה עדיפא הו"ל להקשות מהמ"ד שם משעה שנזרע והוא אע"פ שנמחה אח"כ ולא נולד (רש"י. וראה שם צא, ב: משעת פקידה).
והנה אם רל"פ בא לעוה"ב ענין של עלי' ושכר בלאה"כ קשה: בעד מה מגיע לו שכר? ועכצ"ל כמש"כ בעיון יעקב על הע"י שם דאבא מזכה ברא וכיו"ב, וא"כ מתורצת גם קושיתו הנ"ל.