ב"ה, י"ז מנ"א, תשכ"א
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה יעקב יוסף שי' שו"ב
שלום וברכה!
...מוחזר ומצו"ב השו"ת ע"ד שהחיינו בברית מילה. ואין הזמ"ג לעיון כדבעי. בכ"ז בפני החביבות והכבוד אעיר עכ"פ בחפזה:
לענין דברכת שהחיינו רשות כו' - עיין פס"ד להצ"צ בסופו בלקוטים וש"נ.
בנוגע לשהחיינו בפורים ביום - מצינו ג"כ פלוגתת המחבר והרמ"א, אבל בהיפך מדעתם במילה (שו"ע או"ח ר"ס תרצ"ב, יו"ד סרס"ה ס"ז) - שמזה הוכחה דלא מטעם שברכת שהחיינו שונה משאר הברכות נגעו בזה.
זה שהספרדים בלונדון ואמסטרדם וכו' מברכין שהחיינו במילה מוכח שחלוק הנוהג בפועל הוא - לא בין א"י וחו"ל, כ"א בין ספרדים ואשכנזים.
לכאורה לא זו הדרך להכריע פס"ד למעשה שנחלקו בו ראשונים ואחרונים - ע"י ראיות מש"ס, ששני המד"א בודאי לא אשתמוט להו.
ואת"ל - ה"ז שהש"ס לא אשתמיט בשום מקום להזכיר שהחיינו במילה - מוכיח כמנהג האשכנזים שאין לברך.
וראה בזה בס' כתר ש"ט (טעמי מנהגים) להרב גאגין ח"א דף תקס"ג - נוסף על הטעם שלא לברך מפני צערא דינוקא ודשמא נפל הוא (נזכרו בשו"ת המצו"ב) - הובאו בס' טעמי מנהגים עוד ב' טעמים: משום דרמיא אבי דינא (שבה"ל), טוב יותר שמלכתחילה לא תהי' ערלה (הרה"צ מרוזין). ועייג"כ מצות מילה בסהמ"צ לאדמו"ר הצ"צ.
נדפסה בלקו"ש ח"ז ע' 306.
מו"ה יעקב יוסף: רסקין, ראשון לציון. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ד ה'קצה, ובהסמן בהערות שם.
השו"ת: מאת הרב חרל"פ.
B"H, 17 Menachem Av, 5721. Brooklyn.
Havavac"h iy"a nu"n etc. Yaakov Yosef Raskin
Shalom u'Vrachah!
...Returned and attached is the responsum regarding Shehecheyanu at a Brit Milah. I do not have time for a thorough analysis as would be proper. Nevertheless, out of affection and respect I will comment briefly, even if in haste:
Regarding whether the Shehecheyanu blessing is optional, see the ruling of the tzt"z at its conclusion in Likkutim and elsewhere. Concerning Shehecheyanu on Purim during the day—we also find a dispute between the Mechaber and the Rama, but in the opposite direction from their opinions about Milah (see Shulchan Aruch Orach Chaim beginning of siman 692; Yoreh Deah siman 265:7)—from which it is proven that their reasoning about Shehecheyanu differs from other blessings.
The fact that Sephardim in London and Amsterdam etc. recite Shehecheyanu at a Milah proves that the practical custom differs—not between Eretz Yisrael and the Diaspora, but rather between Sephardim and Ashkenazim.
It seems this is not the way to decide practical halachah when there is a dispute among early and later authorities—by bringing proofs from the Talmud, since certainly both main opinions were aware of them. And if you say—the fact that nowhere in the Talmud is Shehecheyanu mentioned regarding Milah—this proves like the Ashkenazi custom not to recite it.
See further in Sefer Keter Shem Tov (Taamei Minhagim) by Rabbi Gagin vol. 1 p. 563—in addition to the reason not to bless due to the infant's pain or possible miscarriage (mentioned in the attached responsum)—the Sefer Taamei Minhagim brings two more reasons: because it is incumbent upon a court (Shebehal), and that ideally there should never have been a foreskin (from the Rebbe of Rozhin).
Also see Mitzvat Milah in Sefer HaMitzvot by Admor HaTzt"z. Printed in Likkutei Sichos vol. 7 p. 306.
Summary
This letter explores differing halachic opinions on reciting Shehecheyanu at a Brit Milah, emphasizing that established custom varies between Sephardic and Ashkenazic communities, with several reasons cited for each practice.