Support Torah
Recordings

6564 —כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו – קודם עבודת האדם; וקביעות בנפש בלימוד החסידות

"Whoever Is Greater Than His Fellow, His Inclination Is Greater" Applies Before One's Avodah; Fixed Study of Chassidus in the Soul

יצחק דובאוו — Yitzchak Dubov   ב"ה, כ"ב מ"ח, תשי"ט ברוקלין.
This letter explains that "whoever is greater than his fellow, his inclination is greater" describes a person before his avodah, so it does not contradict Tanya's teaching that evil is transformed to good. It urges the recipient to keep encouraging his brother-in-law to study Chassidus with fixity in time and, above all, in soul.

ב"ה, כ"ב מ"ח[1], תשי"ט

ברוקלין.

הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה[2] יצחק שי'[3]

שלום וברכה!

במענה למכתבו ממוצש"ק[4].

... לשאלתו במאמר חז"ל[5] כל הגדול מחבירו יצרו גדול כו'[6] וכן בהסיפור הידוע הנדפס בהתמים בהנוגע לאברהם אבינו שזהו מצד הגוף, ועוד - ממה שכתוב בתניא, שהרע נהפך לטוב ממש[7].

ומובן שלא על התניא קושיתו, כי אם על הירושלמי ברכות בסופה[8] והזהר (ג. קז, ב) ובפרט שבירוש'[9] מובא ביחוד בהנוגע לאברהם אבינו.

(איני מביא הבבלי דברכות סא, ב[10] כיון ששם פרש"י[11] באופן אחר, משא"כ בהנ"ל).

ובאמת לא יקשה כל האמור, כי המאמר דכל הגדול מחבירו כו' ה"ה[12] מצד עצמו קודם לעבודת האדם, ואף שנהפך לטוב או שהרגו בתענית[13], הוא מעין [אף כי כמובן - בדקות דדקות] האמור בבע"ת[14] שסורם רע[15] מפני טבעם הקדום, וע"ד זה המאמר ע"ד אברהם אבינו הנ"ל.

ועוד מעין דוגמא לזה: אכילת גופו המזוכך של א) משה רבנו, ב) כשעלה למרום[16] ג) בהנוגע ללחם מן השמים שאין בו פסולת[17] - ובכ"ז[18] לא אכל, וויילע צו ניט קומט דאס ניט.

במ"ש שעורר את גיסו הרב שליט"א ללמוד תורת החסידות דא"ח[19], ובודאי לא יסתפק באמירה פ"א[20], כי אם עד שיבוא הענין לפועל, ובקביעות וכהוראת רבנו הזקן לא רק קביעות בזמן אלא גם קביעות בנפש[21] והוא העיקר.

בברכה לבשו"ט[22] בכל האמור,

מ. שניאורסאהן

הערות המו"ל

נדפסה בלקו"ש ח"י[23] ע' 203 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

מו"ה יצחק: דובאוו, מנטשסטר. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ז[24] ו'רעט, ובהנסמן בהערות שם.

בהסיפור הידוע: ראה גם לעיל חי"ג[25] אגרת ד'תשכג,

שכתוב בתניא: פ"י[26].

  1. 1 מ"ח – מרחשון.
  2. 2 הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה – הרב החסיד, ותיק וחסיד, איש ירא אלקים, נכבד ונעלה, עוסק בצרכי ציבור, מורנו הרב.
  3. 3 דובאוו, מנטשסטר.
  4. 4 מוצש"ק – מוצאי שבת קודש.
  5. 5 חז"ל – חכמינו זכרונם לברכה.
  6. 6 [סוכה נב, א]: "אתא ההוא סבא תנא ליה כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו".
  7. 7 [תניא פרק י]: "כי הנה צדיק גמור שנהפך הרע שלו לטוב", ושם: "אלו חלף והלך לו לגמרי כל הרע שבו - היה נהפך לטוב ממש".
  8. 8 ירושלמי ברכות פ"ט ה"ה: "אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב דכתיב ומצאת את לבבו נאמן לפניך" (נחמיה ט, ח), ושם: "אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו והרגו בלבבו מאי טעמא ולבי חלל בקרבי" (תהלים קט, כב).
  9. 9 ירוש' – ירושלמי.
  10. 10 [ברכות סא, ב]: "צדיקים - יצר טוב שופטן. שנאמר: (תהלים קט, כב) 'ולבי חלל בקרבי'". ופרש"י שם ד"ה ולבי חלל בקרבי: "יצר הרע הרי הוא כמת בקרבי שיש בידי לכופו".
  11. 11 פרש"י – פירש רש"י.
  12. 12 ה"ה – הרי הוא.
  13. 13 לשון [תניא פרק א] על מאמר רז"ל הנ"ל "צדיקים יצר טוב שופטן": "'ולבי חלל בקרבי' - שאין לו יצה"ר, כי הרגו בתענית". ובירושלמי הנ"ל: "והרגו בלבבו".
  14. 14 בבע"ת – בבעלי תשובה.
  15. 15 יש להעיר מלשון חז"ל בגר, [בבא מציעא נט, ב]: "מפני מה הזהירה תורה בל"ו מקומות ואמרי לה במ"ו מקומות בגר מפני שסורו רע".
  16. 16 [בבא מציעא פו, ב]: "אמר רבי תנחום בר חנילאי לעולם אל ישנה אדם מן המנהג שהרי משה עלה למרום ולא אכל לחם מלאכי השרת ירדו למטה ואכלו לחם".
  17. 17 ראה [יומא עה, ב]: "תנו רבנן (תהילים עח) לחם אבירים אכל איש לחם שמלאכי השרת אוכלין אותו דברי ר"ע", והשיב ר' ישמעאל: "וכי מלאכי השרת אוכלין לחם והלא כבר נאמר (דברים ט) לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי אלא מה אני מקיים אבירים לחם שנבלע במאתים וארבעים ושמונה אברים".
  18. 18 ובכ"ז – ובכל זאת.
  19. 19 דא"ח – דברי אלקים חיים, כינוי לתורת החסידות.
  20. 20 פ"א – פעם אחת.
  21. 21 ראה גם [לעיל חי"ז אגרת ו'רג]: "כהוראת רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, שקביעות פירושה לא רק בזמן אלא והוא העיקר הקביעות בנפש"; [שם אגרת ו'רעג]: "לפתגם רבנו הזקן... לא רק קביעות בזמן, אלא גם קביעות בנפש, והוא העיקר". כלומר: שהלימוד יהא קבוע ונטוע בנפשו, ולא רק שעה קבועה בסדר יומו.
  22. 22 לבשו"ט – לבשורות טובות.
  23. 23 לקו"ש ח"י – לקוטי שיחות חלק י'.
  24. 24 חי"ז – חלק י"ז (של אגרות קודש).
  25. 25 חי"ג – חלק י"ג (של אגרות קודש).
  26. 26 פ"י – פרק י'.

B"H, 22 Marcheshvan, 5719

Brooklyn.

The Rabbi and Chassid, the veteran Chassid, G‑d-fearing man, honored and elevated, engaged in communal needs, our teacher Rabbi Yitzchak, may he live

Shalom u'Vrachah!

In reply to your letter of Motzaei Shabbos Kodesh.

... As to your question on the saying of our Sages, כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו "whoever is greater than his fellow, his evil inclination is greater than his" (Sukkah 52a), and likewise on the well-known story printed in HaTamim concerning Avraham Avinu, that this is on account of the body; and further, from what is written in Tanya, that the evil is transformed into actual good (Tanya, ch. 10).

Understandably, your question is not on the Tanya, but on the Yerushalmi at the end of Berachos (Yerushalmi Berachos 9:5) and the Zohar (III, 107b), especially since in the Yerushalmi it is brought specifically with regard to Avraham Avinu.

(I do not cite the Bavli, Berachos 61b, since there Rashi explains it differently, which is not the case with the above.)

In truth, none of the above presents a difficulty, for the saying "whoever is greater than his fellow, etc." refers to the person in his own right, prior to a person's avodah; and even though [the inclination] was transformed into good, or he slew it through fasting (Tanya, ch. 1), this is akin [though of course in an exceedingly subtle measure] to what is said of baalei teshuvah, that their disposition is bad (cf. Bava Metzia 59b) because of their former nature. And in the same way is the above saying concerning Avraham Avinu.

And a further illustration of this: the eating of the refined body of (a) Moshe Rabbeinu, (b) when he ascended on high (Bava Metzia 86b), (c) with regard to bread from heaven, which has no waste (Yoma 75b) – and nevertheless he did not eat, because it simply is not fitting.

As to what you write, that you urged your brother-in-law, the Rav, may he live long and good days, to study the teachings of Chassidus, the "words of the living G‑d": surely you will not be content with saying it once, but will continue until the matter is put into practice, and with fixity – in keeping with the instruction of the Alter Rebbe: not only fixity in time but also fixity in the soul (see letter 6203 and letter 6273), and that is the main thing.

With blessing for good news in all the above,

M. Schneerson

Publisher's notes

Printed in Likkutei Sichos vol. 10, p. 203, and completed according to a photocopy of the letter.

Our teacher Rabbi Yitzchak (מו"ה יצחק): Dubov, Manchester. Further letters to him: above, vol. 17, 6279, and the sources noted there.

The well-known story (בהסיפור הידוע): See also above, vol. 13, letter 4723.

What is written in Tanya (שכתוב בתניא): Chapter 10.


Summary

This letter explains that "whoever is greater than his fellow, his inclination is greater" describes a person in his own right, before his avodah, so it does not contradict the transformation of evil into good; like Moshe, who on high did not eat though his body was refined. It urges the recipient to keep encouraging fixed study of Chassidus, fixed not only in time but in the soul.

Leave Feedback