Enjoying this page?

010 - TANYA CHAPTER 10 -תניא פרק י

פרק י

והנה כשהאדם מגביר נפשו האלהית  ונלחם כל כך עם הבהמית, עד שמגרש ומבער הרע שבה מחלל השמאלי,  כמ"ש: "ובערת הרע מקרבך" [1] ואין הרע נהפך לטוב ממש -  נקרא: צדיק שאינו גמור, וצדיק ורע לו. -  דהיינו, שיש בו עדיין מעט מזער רע בחלל השמאלי  אלא שכפוף ובטל לטוב מחמת מיעוטו,  ולכן נדמה לו כי ויגרשהו וילך לו כולו לגמרי.  אבל באמת אלו חלף והלך לו לגמרי כל הרע שבו - היה נהפך לטוב ממש.

וביאור הענין.

כי הנה צדיק גמור שנהפך הרע שלו [2] לטוב, ולכן נקרא: "צדיק וטוב לו" -  הוא ע"י הסרת הבגדים הצואים לגמרי מהרע.

דהיינו למאוס מאד בתענוגי עוה"ז  להתענג בם בתענוגות בני אדם למלאת תאות הגוף בלבד ולא לעבודת ה' -  מפני היותם נמשכים ונשפעים מהקליפה וס"א,  וכל מה שהוא מהס"א הצדיק גמור הוא שונאו בתכלית השנאה,  מחמת גודל אהבתו לה' וקדושתו באהבה רבה בתענוגים וחיבה יתרה הנ"ל.

כי הם: "זה לעומת זה",  כדכתיב: "תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי חקרני ודע לבב וגו'' [3] .   וכפי ערך גודל האהבה לה', כך ערך גודל השנאה לס"א והמיאוס ברע בתכלית,  כי המיאוס הוא הפך האהבה ממש כמו השנאה [4] .

וצדיק שאינו גמור.

הוא שאינו שונא הס"א בתכלית השנאה,  ולכן אינו מואס ג"כ ברע בתכלית.  וכל שאין השנאה והמיאוס בתכלית ע"כ נשאר איזה שמץ אהבה ותענוג לשם  ולא הוסרו הבגדים הצואים לגמרי מכל וכל.  ולכן לא נהפך לטוב ממש  מאחר שיש לו איזה אחיזה עדיין בבגדים הצואים  אלא שהוא בטל במיעוטו וכלא חשיב.

ולכן נקרא: "צדיק ורע", כפוף ובטל "לו".  ועל כן גם אהבתו לה' אינו בתכלית ולכן נקרא צדיק שאינו גמור.

והנה, מדרגה זו [5] מתחלקת לרבבות מדרגות  בענין בחי' מיעוט הרע הנשאר מאחת מארבע יסודות הרעים, ובענין ביטולו במיעוטו -  בששים על דרך משל או באלף ורבבה וכיוצא על דרך משל.  והן הם בחינת צדיקים הרבים שבכל הדורות,  כדאיתא בגמרא: "דתמניסר אלפי צדיקי קיימי קמי' הקב"ה".

אך על מעלת צדיק גמור הוא שאמר רשב"י: "ראיתי בני עליה והם מועטים כו'".  שלכן נקראים: "בני עליה" - שמהפכין הרע ומעלים אותו לקדושה.  כדאיתא בזהר בהקדמה, שכשרצה רבי חייא לעלות להיכל ר"ש בן יוחאי:  שמע קלא נפיק ואמר: מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא וטעמין מרירו למיתקא - עד, לא ייתון הכא וכו" [6] ':

 

ועוד נקראים: "בני עליה", מפני שגם עבודתם - בבחי': ועשה טוב בקיום התורה ומצותיה - הוא לצורך גבוה,  ומעלה מעלה עד רום המעלות

ולא כדי לדבקה בו ית' בלבד לרוות צמאון נפשם הצמאה לה',  כמ"ש: "הוי כל צמא לכו למים"  וכמ"ש במ"א - 

אלא כדפירשו בתיקונים [7] : "איזהו חסיד -  המתחסד עם קונו -  עם קן דיליה" -  לייחדא קב"ה ושכינתיה בתחתונים. 

וכמ"ש ברעי' מהימנא פ' תצא:  כברא דאשתדל בתר אבוי ואימיה,  דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה ורוחיה ונשמתי' כו',  ומסר גרמיה למיתה עלייהו למיפרק לון כו'" [8] וכמ"ש במ"א.

[ושניהם [9] עולים בקנה אחד.  כי ע"י הבירורים שמבררים מנוגה מעלים מיין נוקבין [10] ונעשי' יחודים עליונים  להוריד מיין דכורין,  שהם הם מימי החסדים שבכל מצוה ומצוה מרמ"ח מצות עשה -  שכולן הן בחי' חסדים ומיין דכורין,  דהיינו המשכת קדושת אלהותו יתברך מלמעלה למטה  להתלבש בתחתונים,  כמ"ש במ"א]:

  1. 1 דברים יז, ז - יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ
  2. 2 היינו שהפך את הנה"ב לטוב שרוצה רק טוב
  3. 3 תהלים קלט, כב - תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי.
  4. 4 כמו שהשנאה הוא היפך האהבה כמו"כ המיאוס ברע הוא היפך האהבה
  5. 5 של צדיק ורע לו
  6. 6 מי מכם שחושך מהפכים לאור, וטעם מרירו למתוק, עד (שאתם מגיעים לדרגא זו) אל תבואו לכאן.
  7. 7 בתקיוני זהר פירוש דברי הזהר שאיזהו חיסד המסחסד עם קונו שהפירוש הוא עם קן דילי'
  8. 8 כבן שמשתדל אחר אביו ואמו, שאוהבם יותר מעצמו ונפשו ורוח ונשמתו, ומוסר נפשו למיתה עבורם לפדותם וכו' - אף שלבן אינו מגיע כלום מיזה שהרי מסר נפשו, וכן כוונתו הוא רק טובת אביו ואמו
  9. 9 שני הפירושים
  10. 10 פירוש הראושן בני עלייה שמעלים ומהפכים חושכא לנהורא