(זכריה יב, יב) וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד
וספדה הארץ - בנבואת זכריה ומתנבא לעתיד שיספדו על משיח בן יוסף שנהרג במלחמת גוג ומגוג וכתיב משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד שאפי' בשעת הצער צריך להבדיל אנשים מנשים:
אמרו והלא דברים ק"ו ומה לעתיד לבא שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד
שעסוקין בהספד - באותה שעה והמצטער אינו מיקל ראשו מהר ועוד שאין יצר הרע שולט כדקאמר קרא והסירותי את לב האבן ולקמן אמר שהקב"ה שוחטו כו' אמרה תורה כו':
עכשיו שעסוקין בשמחה ויצה"ר שולט בהם על אחת כמה וכמה
כאן שעסוקין בשמחה - וקרובה לקלות ראש ועוד שיצה"ר שולט עכשיו לא כל שכן:
הא הספידא מאי עבידתיה פליגי בה רבי דוסא ורבנן חד אמר על משיח בן יוסף שנהרג וחד אמר על יצה"ר שנהרג
בשלמא למאן דאמר על משיח בן יוסף שנהרג היינו דכתיב (זכריה יב, י) והביטו אלי את אשר דקרו
והביטו אלי את אשר דקרו - יסתכלו בהרוג שלפניהם:
וספדו עליו כמספד על היחיד
וספדו עליו כמספד על היחיד - כאדם המספיד על בן יחיד שהיה לו ומת:
אלא למאן דאמר על יצר הרע שנהרג האי הספידא בעי למעבד שמחה בעי למעבד אמאי בכו
כדדרש רבי יהודה לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים צדיקים נדמה להם כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה הללו בוכין והללו בוכין
צדיקים בוכין ואומרים היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה ורשעים בוכין ואומרים היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה
צדיקים בוכים - שנזכרים בצערם שהיה להם לכבוש הרשע הזה בחייהם:
ואף הקב"ה תמה עמהם שנאמר (זכריה ח, ו) כה אמר ה' צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם בעיני יפלא
כי יפלא בעיני וגו' - סיפיה דקרא גם בעיני יפלא:
א"ר אסי יצה"ר בתחילה דומה לחוט של בוכיא
של בוכיא - עכביש שקורין איריני"א:
ולבסוף דומה כעבותות העגלה
ולבסוף - משאדם נמשך אחריו מעט מתגבר והולך בו:
שנאמר (ישעיהו ה, יח) הוי מושכי העון בחבלי השוא
מושכי העון בחבלי השוא - בתחלה היו מביאין אותו עליהם ע"י חבלים שאינן של כלום:
וכעבות העגלה חטאה
וכעבות העגלה - חבל עבה שקושרין בו את הפרה למחרישה:
תנו רבנן משיח בן דוד שעתיד להגלות במהרה בימינו אומר לו הקב"ה שאל ממני דבר ואתן לך שנאמר (תהילים ב, ז) אספרה אל חוק וגו'
אספרה על חוק - אספר דבר זה להיות לחק ולזכרון:
אני היום ילדתיך שאל ממני ואתנה גוים נחלתך
היום ילדתיך - היום אגלה לבריות שבני אתה:
וכיון שראה משיח בן יוסף שנהרג אומר לפניו רבש"ע איני מבקש ממך אלא חיים אומר לו חיים עד שלא אמרת כבר התנבא עליך דוד אביך שנאמר (תהילים כא, ה) חיים שאל ממך נתתה לו וגו'
דרש ר' עוירא ואיתימא ר' יהושע בן לוי שבעה שמות יש לו ליצה"ר הקב"ה קראו רע שנאמר (בראשית ח, כא) כי יצר לב האדם רע מנעוריו
משה קראו ערל שנאמר (דברים י, טז) ומלתם את ערלת לבבכם
דוד קראו טמא שנאמר (תהילים נא, יב) לב טהור ברא לי אלהים מכלל דאיכא טמא
שלמה קראו שונא שנאמר (משלי כה, כא) אם רעב שנאך
אם רעב שנאך - יצרך הרע רעב ותאב לעבירה:
האכילהו לחם
האכילהו לחם - הטריחהו במלחמתה של תורה דכתיב לכו לחמו בלחמי (משלי ט):
ואם צמא השקהו מים
השקהו מים - תורה דכתיב בה הוי כל צמא לכו למים (ישעיהו נה):
כי גחלים אתה חותה על ראשו וה' ישלם לך אל תקרי ישלם לך אלא ישלימנו לך
ישלימנו לך - שיהא שלם יצרך עמך ואוהבך ואל ישיאך לחטוא וליאבד מן העולם:
ישעיה קראו מכשול שנאמר (ישעיהו נז, יד) סולו סולו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי יחזקאל קראו אבן שנאמר (יחזקאל לו, כו) והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר
יואל קראו צפוני שנאמר (יואל ב, כ) ואת הצפוני ארחיק מעליכם
הצפוני - כדמפרש צפון בלבו של אדם:
ת"ר ואת הצפוני ארחיק מעליכם זה יצה"ר שצפון ועומד בלבו של אדם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה למקום שאין בני אדם מצויין להתגרות בהן
את פניו אל הים הקדמוני שנתן עיניו במקדש ראשון והחריבו והרג תלמידי חכמים שבו
פניו אל הים הקדמוני - המקדש הראשון שהוא כים שהיו הכל נקבצים שם כים שכל הנחלים הולכים אליו:
וסופו אל הים האחרון שנתן עיניו במקדש שני והחריבו והרג תלמידי חכמים שבו
ועלה באשו ותעל צחנתו שמניח אומות העולם ומתגרה בשונאיהם של ישראל כי הגדיל לעשות
ועלה באשו וצחנתו - ומפני שהעלה באשה וסרחון שהניח האומות ונתגרה בישראל:
אמר אביי ובתלמידי חכמים יותר מכולם כי הא דאביי שמעיה לההוא גברא דקאמר לההיא אתתא נקדים וניזיל באורחא
נקדים וניזיל באורחא - נשכים בהשכמה קודם היום השכמה קרי קדמותא בש"ס:
אמר איזיל אפרשינהו מאיסורא אזל בתרייהו תלתא פרסי באגמא
כי הוו פרשי מהדדי שמעינהו דקא אמרי
כי הוו פרשי מהדדי - שהיו משתי עיירות והגיעו לפרשת דרכים פירש זה לכאן וזו לכאן:
אורחין רחיקא
אורחא רחיקא - דרך רחוקה היא בין שתי מקומותינו ואי אפשינו עוד לילך יחד:
וצוותין בסימא
וצוותין בסימא - אילו היינו יכולים לילך בדרך אחד היה נעים צוות שלנו:
אמר אביי אי מאן דסני לי הוה לא הוה מצי לאוקומיה נפשיה
אי מאן דסני לי - אם היה שונאי מתייחד עם האשה לא הוה מצי אוקומי אנפשיה מלחטוא ועל עצמו היה אומר:
אזל תלא נפשיה בעיבורא דדשא ומצטער
תלא נפשיה - נשען על בריח הדלת כאדם שמחשב ומצטער:
אתא ההוא סבא תנא ליה כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו
אמר רבי יצחק יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום שנאמר (בראשית ו, ה) רק
The page layout on the HebrewBooks site is Daf 52a. Gemara: (Zechariah 12) 'And the land shall mourn, every family apart; the family of the house of David apart, and their wives apart.' They said: Is this not a kal vachomer? In the future, when they are engaged in mourning and the evil inclination does not rule over them, Torah says men separately and women separately; now, when they are engaged in joy and the evil inclination rules over them, how much more so! What is this mourning about? Rabbi Dosa and the Rabbis disagree: one says it is for Mashiach ben Yosef who was killed, and one says it is for the evil inclination that was killed.
It makes sense according to the one who says it is for Mashiach ben Yosef who was killed, as it is written (Zechariah 12) 'And they shall look upon Me whom they have pierced, and they shall mourn for him as one mourns for an only son.' But according to the one who says it is for the evil inclination that was killed—why do they need to make a eulogy? They should be rejoicing! As Rabbi Yehudah expounded: In the future, Hashem brings the evil inclination and slaughters it before the righteous and before the wicked. To the righteous it appears like a high mountain; to the wicked like a hair's breadth. These weep and those weep. The righteous weep saying: How were we able to conquer such a high mountain? The wicked weep saying: How were we unable to conquer this hair's breadth? Even Hashem wonders with them, as it says (Zechariah 8): 'So says Hashem Tzevaos: If it will be wondrous in the eyes of this remnant people in those days, so too will it be wondrous in My eyes.'
Rabbi Assi said: At first, the evil inclination resembles a spider's thread; in the end, like wagon ropes, as it says (Yeshayahu 5): 'Woe to those who draw sin with cords of vanity and as wagon ropes their sin.' The Rabbis taught: Mashiach ben David who will soon be revealed—may it be speedily in our days—Hashem will say to him: Ask from Me anything you want and I will give you, as it says (Tehillim 2): 'I will tell of a decree... You are My son; today I have begotten you. Ask from Me and I will give nations as your inheritance.' When he sees that Mashiach ben Yosef has been killed, he says before Him: Master of the world! I ask from You only life. He replies: Life—before you asked I already prophesied about you through David your father, as it says (Tehillim 21): 'He asked life from You; You gave it to him.'
Rabbi Oira—and some say Rabbi Yehoshua ben Levi—expounded: The evil inclination has seven names. Hashem called him 'evil,' as it says (Bereishis 8): 'For man's heart is evil from his youth.' Moshe called him 'uncircumcised,' as it says (Devarim 10): 'And you shall circumcise the foreskin of your heart.' David called him 'impure,' as it says (Tehillim 51): 'Create for me a pure heart, O G‑d'—implying there is an impure one. Shlomo called him 'enemy,' as it says (Mishlei 25): 'If your enemy is hungry feed him bread...'; Yeshayahu called him 'stumbling block,' as it says (Yeshayahu 57): 'Clear out, clear out; prepare a way; remove any stumbling block from My people's path.' Yechezkel called him 'stone,' as it says (Yechezkel 36): 'I will remove your heart of stone from your flesh.' Yoel called him 'the hidden one,' as it says (Yoel 2): 'And I will remove the hidden one far from you.'
The Rabbis taught: 'And I will remove the hidden one far from you'—this refers to the evil inclination which is hidden within man's heart. And I will cast him into a dry and desolate land—to a place where people are not found to incite them. His face toward the eastern sea—that he set his sights on destroying the First Temple and killing its sages; his end toward the western sea—that he set his sights on destroying Second Temple and killing its sages. His stench shall rise because he leaves other nations alone but incites against Israel's enemies—for he has done greatly.
Abaye said: With Torah scholars even more than all others—as Abaye heard a man say to a woman: Let us go early together on our way. He followed them three parasangs through a swamp. When they parted ways at a crossroads—each going to their own town—they said: The road between our towns is long; if only we could travel together longer! Abaye thought: If someone hated me like I hate sin, he would not have been able to restrain himself! He leaned against a door bolt in distress until an elder came and taught him: Whoever is greater than his fellow—his evil inclination is greater than his.
Rabbi Yitzchak said: A person's evil inclination overpowers him every day, as it says (Bereishis 6): Only...
Summary
This sugya teaches that both mourning for Mashiach ben Yosef and overcoming one's Yetzer Hara are profound spiritual events. The struggle with temptation grows with one's greatness but can be conquered through effort and awareness.