Enjoying this page?

YOMA - 075b – יום הכפורים – פרק שמיני - יומא, עה ע”ב

צורת הדף באתר היברובוקס

דף עה,ב גמרא לחם ששאלו כהוגן ניתן להם כהוגן מכאן למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בלילה[1] והאמר אביי האי מאן דאית ליה סעודתא לא לאכלי' אלא ביממא כעין יממא קא אמרינן אמר רב אחא בר יעקב בתחלה היו ישראל דומין כתרנגולים שמנקרין באשפה עד שבא משה וקבע להם זמן סעודה (במדבר יא) הבשר עודנו בין שיניהם וכתיב (במדבר יא) עד חדש ימים הא כיצד בינונים לאלתר מתו רשעים מצטערין והולכין עד חדש ימים וישטחו אמר ריש לקיש אל תקרי וישטחו אלא וישחטו מלמד שנתחייבו שונאיהן של ישראל שחיטה שטוח תנא משמיה דרבי יהושע בן קרחה אל תיקרי שטוח אלא שחוט מלמד שירד להם לישראל עם המן דבר שטעון שחיטה אמר רבי וכי מכאן אתה למד והלא כבר נאמר (תהילים עח) וימטר עליהם כעפר שאר וכחול [ימים] עוף כנף ותניא רבי אומר (דברים יב) וזבחת כאשר צויתיך מלמד שנצטוה משה על הושט ועל הקנה על רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה אלא מה תלמוד לומר שטוח מלמד שירד להם משטיחין משטיחין כתיב (שמות טז) לחם וכתיב שמן וכתיב (שמות טז) דבש אמר רבי יוסי ברבי חנינא לנערים לחם לזקנים שמן לתינוקות דבש כתיב שליו וקרינן סליו אמר רבי חנינא צדיקים אוכלין אותו בשלוה רשעים אוכלין אותו ודומה להן כסילוין א"ר חנן בר רבא ד' מיני סליו הן ואלו הן שיכלי וקיבלי ופסיוני ושליו מעליא דכולהו שיכלי גריעא דכולהו שליו והוי כציפורתא ומותבינן לה בתנורא ותפח והוה מלי תנורא ומסקינן ליה אתליסר ריפי ואחרונה אינה נאכלת אלא ע"י תערובת רב יהודה משתכח ליה בי דני רב חסדא משתכח ליה בי ציבי רבא מייתי ליה אריסיה כל יומא יומא חד לא אייתי אמר מאי האי סליק לאיגרא שמעיה לינוקא דקאמר (חבקוק ג) שמעתי ותרגז בטני אמר שמע מניה נח נפשיה דרב חסדא ובדיל רבה אכיל תלמידא כתיב (שמות טז) ותעל שכבת הטל וכתיב (במדבר יא) וברדת הטל אמר רבי יוסי ברבי חנינא טל מלמעלה וטל מלמטה[2] ודומה כמו שמונח בקופסא דק מחוספס אמר ר"ל דבר שנימוח על פיסת היד רבי יוחנן אמר דבר שנבלע במאתים וארבעים ושמונה אברים מחוספס טובא הוי אמר רב נחמן בר יצחק מחספס כתיב תנו רבנן (תהילים עח) לחם אבירים אכל איש לחם שמלאכי השרת אוכלין אותו דברי ר"ע וכשנאמרו דברים לפני רבי ישמעאל אמר להם צאו ואמרו לו לעקיבא עקיבא טעית וכי מלאכי השרת אוכלין לחם והלא כבר נאמר (דברים ט) לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי אלא מה אני מקיים אבירים לחם שנבלע במאתים וארבעים ושמונה אברים אלא מה אני מקיים (דברים כג) ויתד תהיה לך על אזניך דברים שתגרי אומות העולם מוכרין אותן להם ר"א בן פרטא אומר אף דברים שתגרי אומות העולם מוכרין להן מן מפיגן אלא מה אני מקיים ויתד תהיה לך על אזנך לאחר שסרחו אמר הקב"ה אני אמרתי יהיו כמלאכי השרת עכשיו אני מטריח אותם שלש פרסאות דכתיב (במדבר לג) ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השטים ואמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי ההוא אתרא והויא תלתא פרסי ותנא כשנפנין אין נפנין לא לפניהן ולא לצדדיהן אלא לאחוריהן (במדבר יא) ועתה נפשנו יבשה אין כל אמרו עתיד מן זה שתיפח במעיהם כלום יש ילוד אשה שמכניס ואינו מוציא וכשנאמרו דברים לפני רבי ישמעאל אמר להם אל תקרי אבירים אלא איברים דבר שנבלע במאתים וארבעים ושמונה איברים אלא מה אני מקיים ויתד תהיה לך על אזניך בדברים שבאין להם ממדינת הים דבר אחר לחם אבירים אכל איש

לחם ששאלו כהוגן - שאי אפשר להיות בלא לחם:

ניתן להם כהוגן - בבוקר שיש שהות להכינו:

בשר שאלו שלא כהוגן - מתוך כרס מלאה שהרי מקנה רב היה להם:

שלא כהוגן - ירד להם עם חשיכה שעה שאינה ראויה לתקן אותה עד שעת הסעודה:

כעין יממא - באור האבוקה:

וקבע להם זמן סעודה - בבקר ובערב:

שירד להם דבר שטעון שחיטה - ומלמד שהשליו דבר שטעון שחיטה היה:

וזבחת כאשר צויתיך - ולא מצינו בתורה ציווי הזביחה היאך מכאן אתה למד שנמסרו לו הלכות שחיטה על פה:

משטיחין - השליו היה עשוי לפניהן על הארץ משטיחין ליטריד"ש בלעז: לחם יפה לבחורים ושמן לזקנים ודבש לתינוקות כתיב שמן כטעם לשד השמן ואין זה לשון שומן אלא לשון  שמן לפיכך טעמו נקוד למעלה ומ"ם שלו נקוד פתח קטן ולפי שהוא סוף פסוק נהפך השי"ן לינקד בקמץ גדול:

כסילוים - קוצים בלשון ארמי:

ומותבינן לה בתנורא - כך מנהגם לצלות שפודיהם בתנור:

ותפח - מרוב שומנו הוא נתפח ונעשה עב:

אתליסר ריפי - זו על זו ריפי ככרות:

ותחתונה אינה נאכלת - מרוב השומן הנבלע בה וכל שכן העליונות:

משתכח ליה - היו נמצאות לו בין חביותיו שהיו ממציאין לו מן השמים:

רב חסדא - חמוה דרבא הוה ורבו הוה:

ובדיל רבה - בזכות הרב היה אוכל התלמיד:

כתיב ותעל שכבת הטל - והנה על פני המדבר כשהיה הטל עולה מן הארץ לקראת החמה כדרכו היה נראה על פני המדבר דק מחספש למדנו שהיה הטל מכסה את המן עד שעה  שהטל עולה לקראת החמה וכתיב ירד המן עליו אלמא טל מלמטה:

קופסא - אשקרו"ן בלעז:

נימח על פיסת היד - מחוספס נוטריקון:

נבלע באיברים - אינו יוצא מן המעיים:

לאחר שסרחו - שנתלוננו על כך שאמרו בלחם הקלוקל (במדבר כא):

לא לפניהם ולא לצידיהם - שאין יודעים לאיזה צד עננים הולכים:

אלא לאחוריהם - דיודעים הם שלא יחזרו לאחוריהן ואותן שלפנים צריכין לצאת לסוף המחנה מאחור:

[רש"י שמות טז, יג]

  1. 1 [רש"י שמות טז, ח]
  2. 2 [רש"י שמות טז, יג]