ב"ה, כ"ה תשרי, תשי"ט
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה שמואל שי'[1]
שלום וברכה!
באשטעטיג די ערהאלטונג פון אייער בריף מיט דאס בייגעלייגטע, וועלכעס איז איבערגעגעבען געווארען צו דער לשכת חשאין[2].
און השם יתברך זאל העלפען, אז לאורך ימים ושנים טובות, זאל ערפילט ווערען אייער הארץ פארלאנג צום גוטען, צו קענען דינען השם יתברך בשמחה ובטוב לבב[3], וואס אין עבודת השי"ת כפשוטה[4] - איז ווי עס דרש'נען רז"ל, כבד את ה' מהונך, אל תקרי מהונך אלא מגרונך (רש"י משלי ג, ט)[5] וכלשון משה רבנו רעיא מהימנא[6] (זהר ח"ב צג, א) בחדוה דנגונא[7].
און דאס זאל זיין ווי עס האט זיך גערעט אין די מאמרים[8], בריבוי השמחה, וואס אויף דעם ווייזט דער כפל הלשון[9], בשמחה ובטוב לבב,
ביז מ'זאל זוכה זיין צו דעם ריבוי האמיתי אין אלע ענינים, ווי די הבטחה פון ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה וגו'[10] - ולנחלה בלי מצרים[11].
בברכה.
מו"ה שמואל: ליובאשיצקי, ברוקלין.
- 1 ליובאשיצקי, ברוקלין.
- 2 ע"ש לשכת חשאים שבמקדש, כמשנה [שקלים פ"ה מ"ו]: "שתי לשכות היו במקדש, אחת לשכת חשאים, ואחת לשכת הכלים, לשכת חשאים יראי חטא נותנים לתוכה בחשאי, ועניים בני טובים מתפרנסים מתוכה בחשאי". ור"ל קופה של צדקה בסתר הנקראת בשם זה, שאליה נמסר המצורף למכתב (במשנה: חשאים, ובמכתב: חשאין).
- 3 ע"פ לשון הכתוב [כי תבוא, דברים כח, מז]: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל".
- 4 יש להעיר מדרשת רב מתנה על כתוב זה [ערכין יא, א]: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב הוי אומר זה שירה" – היינו שירת הלוים על הקרבן, שהיא "עיקר שירה מן התורה" (שם). הרי שבעבודה כפשוטה (עבודת המקדש), "עבודה שבשמחה ובטוב לבב" היא השירה; ומזה ממשיך במכתב לשירה ונגינה בעבודת השי"ת בכלל.
- 5 הכתוב [משלי ג, ט]: "כבד את ה' מהונך ומראשית כל תבואתך". ובפירש"י שם: "מהונך. מכל מה שחננך, אפילו מקול ערב. (אל תקרי מהונך אלא מגרונך)". כלומר: גם קול נעים שחנן הקב"ה לאדם – יכבד בו את ה' בשירה ובתפלה.
- 6 "רעיא מהימנא" (ארמית) – "הרועה הנאמן", כינויו של משה רבינו בזהר; ובשם זה נקראים חלקי הזהר שבהם מבוארים טעמי המצוות מפי משה רבינו.
- 7 "בחדוה דנגונא" (ארמית) – בשמחה של ניגון. ובזהר שם (פ' יתרו): "כבד את אביך כד"א כבד את ה' מהונך. מהונך: מממונך. מהונך: מחנך. בחדוה דנגונא, למחדי לבא" – ר"ל: (לכבד את ה') גם מן החן שחננו הקב"ה, בשמחה של ניגון המשמחת את הלב; וכעין פירש"י הנ"ל "אפילו מקול ערב".
- 8 ראה מאמר ד"ה חסידים ואנשי מעשה, יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ט (תורת מנחם – התוועדויות תשי"ט; הנחה בלתי מוגה), ס"ז: "שכל עניני עבודתו בג' הקוין הם בשמחה ובטוב לבב, שזהו שלימות העבודה כאשר היא בריבוי השמחה. ומזה נמשך גם שכל עניניו הגשמיים הם בשמחה ובטוב לבב". ובשיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי ה'תשי"ט (שם, ס"ח), מובא "וכמדובר בהמאמרים", שהלשון "בשמחה ובטוב לבב" – "שמורה על ריבוי השמחה (כפי שמבאר הרבי במאמר)".
- 9 "בשמחה" ו"בטוב לבב" – שני לשונות של שמחה, והכפל מורה על ריבוי ותוספת בשמחה. ויש להעיר שהכתוב מסיים "מרב כל", ופירש"י שם: "בעוד שהיה לך כל טוב". ובתניא [פרק כו], אחרי שהביא הכתוב "תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה וגו'", כתב: "ונודע לכל, פי' האר"י ז"ל, על פסוק זה"; והוא, כלשון השפת אמת (פ' כי תבוא, שנת תרס"ד): "פי' האר"י ז"ל להיות שמחת עבודת ה' יותר מרוב כל".
- 10 מהבטחת הקב"ה ליעקב אבינו [ויצא, בראשית כח, יד]: "והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך". (בכתוב: וצפנה חסר; ובמכתב: וצפונה מלא, וכך הוא בלשון הגמ' שבהערה הבאה).
- 11 ע"פ מאמר רז"ל [שבת קיח, א–ב]: "א"ר יוחנן משום רבי יוסי כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים שנאמר (ישעיהו נח) אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו' לא כאברהם שכתוב בו... ולא כיצחק שכתוב בו... אלא כיעקב שכתוב בו (בראשית כח) ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה". הרי ש"ופרצת" היא היא "נחלה בלי מצרים" – ריבוי שאין לו גבול, והוא "הריבוי האמיתי" שבמכתב.
B"H, 25 Tishrei, 5719. Brooklyn.
To the distinguished and wise, G‑d-fearing, honored and esteemed, etc., Rabbi Shmuel Liubashitzki, may he live.
Shalom u'Vrachah!
I confirm receipt of your letter with its enclosure, which was handed over to the Lishkas Chashaim (the fund through which tzedakah is given in secret).
And may Hashem Yisbarach help that, for length of good days and years, your heart's desire for good should be fulfilled — to be able to serve Hashem Yisbarach with joy and gladness of heart; for in the service of Hashem in its plain sense, as our Sages expound on "Honor the L‑rd with your wealth" (Mishlei 3:9) — do not read mehonecha, "with your wealth," but migronecha, "with your throat" (Rashi there) — and in the words of Moshe Rabbeinu, the Ra'aya Mehemna (Zohar II, 93a): "with the joy of melody."
And this should be as was said in the maamarim, with abundant joy, which is indicated by the double expression "with joy and gladness of heart,"
until one merits the true abundance in all matters, as in the promise "And you shall spread out to the west and to the east and to the north and to the south" (Bereishis 28:14) — and to an inheritance without boundaries.
With blessing.
Summary
The Rebbe teaches that serving Hashem with genuine joy and song brings true abundance in all areas of life. This approach fulfills both personal desires for good and aligns one's service with Torah ideals of happiness and spiritual expansion.