מצילין מזון ג' סעודות, מאי לאו דלא אכל? לא, דאכל.
שחרית מצילין מזון שתי סעודות, מאי לאו דלא אכל? לא, דאכל.
במנחה מצילין מזון סעודה אחת, מאי לאו דלא אכל? לא, דאכל.
והא מדקתני סיפא: רבי יוסי אומר: לעולם מצילין מזון ג' סעודות,
לעולם מצילין מזון ג' סעודות - מדלא אמר ארבע לית ליה דרבי חידקא:
מכלל דתנא קמא ג' סבירא ליה.
מכלל דתנא קמא שלש סעודות סבירא ליה - דבהאי לא איפליגו אלא דת"ק סבר מה שעבר כבר לא יציל ולרבי יוסי יציל:
אלא מחוורתא, מתני' דלא כרבי חידקא.
והא דתנן: מי שיש לו מזון שתי סעודות, לא יטול מן התמחוי,
תמחוי - קערה גדולה היא וגובין בה גבאים מאכל מבעלי בתים ומחלקין לעניים ב' סעודות ליום מיום ליום:
מזון ארבע עשרה, לא יטול
לא יטול - כיון דיש לו נמצא גוזל לעניים:
מן הקופה.
קופה - מעות הן לפרנס עניים בני טובים דזיל להו מילתא דתמחוי ומתחלקין מע"ש לע"ש:
מני? לא רבנן, ולא רבי חידקא.
י"ד סעודות לא יטול מן הקופה - שהרי יכול להמתין לע"ש הבאה אבל כשיש לו מזון י"ב יטול שהרי לא תחלק עוד עד שיגיע ע"ש והרי לשבעה ימי שבת צריכין י"ד סעודות:
אי רבנן, חמסרי הויין. אי רבי חידקא, שית סרי הויין.
לעולם רבנן, דאמרינן ליה: מאי דבעית למיכל באפוקי שבתא, אכליה בשבתא.
אכליה בשבתא - שהרי תאכלנה סמוך לערב ולא תצטרך לאכול בלילה ואף על גב דאמרינן לקמן לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת ה"מ למאן דאפשר ליה:
לימא רבנן היא, ולא ר' חידקא?
אפי' תימא ר' חידקא, דאמרינן ליה: מאי דבעית למיכל במעלי שבתא, אכליה לאורתא.
וכולי יומא דמעלי שבתא, בתעניתא מותבינן ליה?!
בתעניתא מותבינן ליה - בתמיה:
אלא הא מני? רבי עקיבא היא.
אלא הא מני ר' עקיבא היא - ולענין סעודת שבת במאן דאפשר ליה איכא למימר כרבנן ואיכא למימר כרבי חידקא ומיהו האי דצריך לבריות יעשה שבתו חול ולא יטיל על אחרים כבוד שבתותיו:
דאמר: עשה שבתך חול, ואל תצטרך לבריות.
והא דתנן: אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום,
אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום - שאינו לן בלילה אצלם:
מככר בפונדיון, מד' סאין בסלע.
מככר - הלקוח בפונדיון כשהשער ד' סאין בסלע והפונדיון אחד מי"ב בדינר דהוא אחד ממ"ח בסלע ושיערו לו חכמים ככר זו לשתי סעודות היום והלילה:
לן, נותנין לו פרנסת לינה.
לן נותנין לו פרנסת לינה - לקמן מפרש מאי היא שהרי סעודה של לילה בכלל ככר היא וככר זו משערינן בעירובין (דף פב:) למזון שתי סעודות לעירובי תחומין:
ואם שבת,
ואם שבת - אצלם בשבת:
נותנין לו מזון ג' סעודות.
לימא רבנן היא, ולא ר' חידקא?
לעולם ר' חידקא, כגון דאיכא סעודה בהדיה, דאמרינן ליה: הא דאיכא בהדך, אכליה.
וכי אזיל בריקן אזיל?! דמלווינן ליה סעודה בהדיה.
מאי פרנסת לינה?
מאי פרנסת לינה - הא קבל ליה סעודת הלילה:
אמר רב פפא: פוריא ובי סדיא:
בי סדיא - לבדין פולטר"א (פילטרי"ש: לבדים (מצעים של לֶבֶד)) להניח תחת מראשותיו:
ת"ר: קערות שאכל בהן ערבית, מדיחן לאכול בהן שחרית.
שחרית, מדיחן לאכול בהן בצהרים.
בצהרים, מדיחן לאכול בהן במנחה.
מן המנחה ואילך, שוב אינו מדיח.
שוב אינו מדיחן - דאין הדחה זו אלא לחול:
אבל כוסות וקיתוניות וצלוחיות, מדיח והולך כל היום כולו, לפי שאין קבע לשתיה.
א"ר שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל המקיים שלש סעודות בשבת, ניצול משלש פורעניות:
מחבלו של משיח,
חבלו של משיח - כדאמרי' בכתובות (דף קיב:) דור שבן דוד בא בו קטיגוריא בתלמידי חכמים שנאמר ועוד בה עשיריה וגו' חבלי לשון חבלי יולדה (הושע יג):
ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג.
מחבלו של משיח, כתיב הכא: יום, וכתיב התם: (מלאכי ג, כג) הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום וגו'.
מדינה של גיהנם, כתיב הכא: יום, וכתיב התם: (צפניה א, טו) יום עברה היום ההוא.
ממלחמת גוג ומגוג, כתיב הכא: יום, וכתיב התם: (יחזקאל לח, יח) ביום בא גוג.
א"ר יוחנן משום רבי יוסי: כל המענג את השבת, נותנין לו נחלה בלי מצרים.
בלי מצרים - כלומר אין לה קץ:
שנאמר: (ישעיהו נח, יד) אז תתענג על ה',
אז תתענג - בתר וקראת לשבת עונג כתיב:
והרכבתיך על במתי ארץ, והאכלתיך