משלי פרק ג

משלי פרק ג

א בְּ֭נִי תּוֹרָתִ֣י אַל־תִּשְׁכָּ֑ח וּ֝מִצְוֺתַ֗י יִצֹּ֥ר לִבֶּֽךָ׃

ב כִּ֤י אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים וּשְׁנ֣וֹת חַיִּ֑ים וְ֝שָׁל֗וֹם יוֹסִ֥יפוּ לָֽךְ׃

(ב) אורך ימים וגו' - ושלום יוסיפו לך תורתי ומצותי:

ג חֶ֥סֶד וֶאֱמֶ֗ת אַֽל־יַעַ֫זְבֻ֥ךָ קָשְׁרֵ֥ם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶ֑יךָ כָּ֝תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃

ד וּמְצָא־חֵ֖ן וְשֵֽׂכֶל־ט֑וֹב בְּעֵינֵ֖י אֱלֹהִ֣ים וְאָדָֽם׃ (פ)

ה בְּטַ֣ח אֶל־יְ֭הוָה בְּכָל־לִבֶּ֑ךָ וְאֶל־בִּֽ֝ינָתְךָ֗ אַל־תִּשָּׁעֵֽן׃

(ה) בטח אל ה' - ופזר מעותיך לבקש לך רב ללמוד ממנו ואל בינתך אל תשען:

ו בְּכָל־דְּרָכֶ֥יךָ דָעֵ֑הוּ וְ֝ה֗וּא יְיַשֵּׁ֥ר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ׃

ז אַל־תְּהִ֣י חָכָ֣ם בְּעֵינֶ֑יךָ יְרָ֥א אֶת־יְ֝הוָ֗ה וְס֣וּר מֵרָֽע׃

(ז) אל תהי חכם בעיניך - להיות מואס בדברי מוכיחך:

ח רִ֭פְאוּת תְּהִ֣י לְשָׁרֶּ֑ךָ וְ֝שִׁקּ֗וּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ׃

(ח) רפאות תהי לשרך - החכמה, שרך כמו (שיר ו) שררך וזהו טיבורך:  ושקוי לעצמותיך - הוא המוח כענין שנאמר ומוח עצמותיו ישוקה (איוב כא):

ט כַּבֵּ֣ד אֶת־יְ֭הוָה מֵהוֹנֶ֑ךָ וּ֝מֵרֵאשִׁ֗ית כָּל־תְּבוּאָתֶֽךָ׃

(ט) מהונך - מכל מה שחננך אפי' מקול ערב (אל תקרי מהונך אלא מגרונך):  ומראשית - אלו תרומות ומעשרות:

י וְיִמָּלְא֣וּ אֲסָמֶ֣יךָ שָׂבָ֑ע וְ֝תִיר֗וֹשׁ יְקָבֶ֥יךָ יִפְרֹֽצוּ׃ (פ)

יא מוּסַ֣ר יְ֭הוָה בְּנִ֣י אַל־תִּמְאָ֑ס וְאַל־תָּ֝קֹ֗ץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ׃

(יא) מוסר ה' בני אל תמאס - אם יבואו עליך יסורין יהיו חביבין עליך:  ואל תקוץ - מלשון קצתי בחיי (בראשית כז):

יב כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ וּ֝כְאָ֗ב אֶת־בֵּ֥ן יִרְצֶֽה׃

(יב) וכאב את בן ירצה - שרוצה בבנו להטיב לו ויפייסהו לאחר שמכהו בשבט כן יערב לך הטובה אחר המכה:

יג אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מָצָ֣א חָכְמָ֑ה וְ֝אָדָ֗ם יָפִ֥יק תְּבוּנָֽה׃

(יג) אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה - שלומד חכמה עד ששגורה היא להוציא מפיו:

יד כִּ֤י ט֣וֹב סַ֭חְרָהּ מִסְּחַר־כָּ֑סֶף וּ֝מֵחָר֗וּץ תְּבוּאָתָֽהּ׃

(יד) כי טוב סחרה מסחר כסף - כל חלופין שאדם מחליף בסחורה זה נוטל זה וזה נוטל זה אבל האומר לחבירו שנה לי פרקך ואני אשנה לך פרקי נמצאו שניהם ביד כל אחד ואחד:  חרוץ - מין זהב הוא:

טו יְקָ֣רָה הִ֭יא מפניים [מִפְּנִינִ֑ים] וְכָל־חֲ֝פָצֶ֗יךָ לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּ׃

(טו) וכל חפציך - כל חמדותיך:  לא ישוו בה - לא יהיו שוין בשוויה ודמיהן בדמיה:

טז אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים בִּֽימִינָ֑הּ בִּ֝שְׂמֹאולָ֗הּ עֹ֣שֶׁר וְכָבֽוֹד׃

(טז) בימינה - למיימינים בה ועוסקים בה לשמה אורך ימים וכ"ש עושר וכבוד ולמשמאילים בה שעוסקים בה שלא לשמה מ"מ עושר וכבוד יש:

יז דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי־נֹ֑עַם וְֽכָל־נְתִ֖יבוֹתֶ֣יהָ שָׁלֽוֹם׃

יח עֵץ־חַיִּ֣ים הִ֭יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ וְֽתֹמְכֶ֥יהָ מְאֻשָּֽׁר׃ (פ)

(יח) למחזיקים בה - לאוחזים בה כמו וישלח ידו ויחזק בו (שמות ד׳:ד׳):  ותומכיה מאושר - המתקרבים לה וכן כל לשון תמיכה שבספר זה שהוא אוחז בה:

יט יְֽהוָ֗ה בְּחָכְמָ֥ה יָֽסַד־אָ֑רֶץ כּוֹנֵ֥ן שָׁ֝מַ֗יִם בִּתְבוּנָֽה׃

(יט) ה' בחכמה יסד ארץ - ע"פ התורה והיא התורה והיא התבונה והוא הדעת ואחר שכל העולם נברא בהם לכך:

כ בְּ֭דַעְתּוֹ תְּהוֹמ֣וֹת נִבְקָ֑עוּ וּ֝שְׁחָקִ֗ים יִרְעֲפוּ־טָֽל׃

(כ) ירעפו - כמו יטיפו:

כא בְּ֭נִי אַל־יָלֻ֣זוּ מֵעֵינֶ֑יךָ נְצֹ֥ר תֻּ֝שִׁיָּ֗ה וּמְזִמָּֽה׃

(כא) אל ילוזו מעיניך - אל יתעקמו מנגד עיניך להסירם מכנגדך:

כב וְיִֽהְי֣וּ חַיִּ֣ים לְנַפְשֶׁ֑ךָ וְ֝חֵ֗ן לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ׃

(כב) ויהיו חיים לנפשך - שהרי עץ חיים הוא:  וחן לגרגרותיך - שהרי זה שבחה האמור למעלה וענקים לגרגרותיך:

כג אָ֤ז תֵּלֵ֣ךְ לָבֶ֣טַח דַּרְכֶּ֑ךָ וְ֝רַגְלְךָ֗ לֹ֣א תִגּֽוֹף׃

(כג) לא תגוף - לשון כשלון אצופי"ר בלע"ז וכן פן תגוף באבן (תהילים צ״א:י״ב) וכן בטרם יתנגפו רגליכם (ירמיה יב) וכן ונגפו אשה הרה (שמות כ״א:כ״ב):

כד אִם־תִּשְׁכַּ֥ב לֹֽא־תִפְחָ֑ד וְ֝שָׁכַבְתָּ֗ וְֽעָרְבָ֥ה שְׁנָתֶֽךָ׃

(כד) ושכבת וערבה שנתך - ותנעם שנתך כשתישן שלא תירא מפחד פתאום:

כה אַל־תִּ֭ירָא מִפַּ֣חַד פִּתְאֹ֑ם וּמִשֹּׁאַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים כִּ֣י תָבֹֽא׃

(כה) ומשואת - כשתבוא על הרשעים:

כו כִּֽי־יְ֭הוָה יִהְיֶ֣ה בְכִסְלֶ֑ךָ וְשָׁמַ֖ר רַגְלְךָ֣ מִלָּֽכֶד׃

(כו) כי ה' יהיה בכסלך - במבטחך, ד"א בדברים שאתה כסיל בהן כך מצאתי בירושלמי:

כז אַל־תִּמְנַע־ט֥וֹב מִבְּעָלָ֑יו בִּהְי֨וֹת לְאֵ֖ל ידיך [יָדְךָ֣] לַעֲשֽׂוֹת׃

(כז) אל תמנע טוב מבעליו - אם ראית חבירך חפץ להטיב לעניים אל תמנעהו:  בהיות לאל ידך - להחדילו, ד"א אל תמנע טוב מבעליו, אל תמנע צדקה מן העני, בהיות לאל ידך לעשות צדקה שמא יבוא יום ואין לאל ידך:

כח אַל־תֹּ֘אמַ֤ר לרעיך [לְרֵֽעֲךָ֨ ׀] לֵ֣ךְ וָ֭שׁוּב וּמָחָ֥ר אֶתֵּ֗ן וְיֵ֣שׁ אִתָּֽךְ׃

(כח) וכן אל תאמר לרעך - לעני:  ויש אתך - מה שתתן לו, ורבותינו פירשו לך ושוב על שכר שכיר:

כט אַל־תַּחֲרֹ֣שׁ עַל־רֵעֲךָ֣ רָעָ֑ה וְהֽוּא־יוֹשֵׁ֖ב לָבֶ֣טַח אִתָּֽךְ׃

(כט) אל תחרוש על רעך - אל תחשוב ואינו זז ממשמעות חרישה מה דרך החורש מכין מקום לזמן הזריעה אף החושב רעה מכין מקום תחבולות בלבו איך יעמוד ויעשנה:

ל אַל־תרוב [תָּרִ֣יב] עִם־אָדָ֣ם חִנָּ֑ם אִם־לֹ֖א גְמָלְךָ֣ רָעָֽה׃

(ל) אל תריב עם אדם - להתלונן עליו:  אם לא גמלך רעה - שעבר על המצוה הכתובה בתורה ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט) ומי שהוא רשע רשאי אתה לשונאו:

לא אַל־תְּ֭קַנֵּא בְּאִ֣ישׁ חָמָ֑ס וְאַל־תִּ֝בְחַ֗ר בְּכָל־דְּרָכָֽיו׃

(לא) אל תקנא באיש חמס - לעשות כמעשיו אם תראהו מצליח:

לב כִּ֤י תוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֣ה נָל֑וֹז וְֽאֶת־יְשָׁרִ֥ים סוֹדֽוֹ׃

(לב) כי תועבת ה' נלוז - מעוות בדרכיו:  ואת ישרים סודו - ועם ישרים סודו:

לג מְאֵרַ֣ת יְ֭הוָה בְּבֵ֣ית רָשָׁ֑ע וּנְוֵ֖ה צַדִּיקִ֣ים יְבָרֵֽךְ׃

לד אִם־לַלֵּצִ֥ים הֽוּא־יָלִ֑יץ ולעניים [וְ֝לַעֲנָוִ֗ים] יִתֶּן־חֵֽן׃

(לד) אם ללצים - אדם נמשך אחריהם לסוף אף הוא יהיה לץ עמהם:  ולענוים יתן חן - אם לענוים יתחבר סוף שיתנו מעשיו חן בעיניהם של בריות:

לה כָּ֭בוֹד חֲכָמִ֣ים יִנְחָ֑לוּ וּ֝כְסִילִ֗ים מֵרִ֥ים קָלֽוֹן׃ (פ)

(לה) כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון - לעצמו מפריש קלון לחלקו: