עשרה נקבים היו בה,
עשרה נקבים היו בה - ובכל נקב היה קנה אחד ובכל קנה וקנה היו בו י' נקבים ובכל נקב של קנה הוציא מין זמר נמצאת כולה מוציאה מאה מיני זמר:
כל אחד ואחד מוציא עשרה מיני זמר, נמצאת כולה מוציאה מאה מיני זמר.
במתניתא תנא: היא אמה וגבוה אמה, וקתא יוצא הימנה,
ועשרה נקבים היו בה, כל אחד מוציא מאה מיני זמר, נמצאת כולה מוציאה אלף מיני זמר.
אמר רב נחמן בר יצחק: וסימניך
וסימניך - שלא תטעה מי אמר מאה מי אמר אלף:
מתניתא גוזמא:
מתניתא גוזמא - דרך משניות לשנות גוזמא כגון הנך דאמר בשחיטת חולין בפרק גיד הנשה (דף צ:):
ועבדי כהנים היו כו':
לימא בהא קמיפלגי, דמ"ד עבדים היו קסבר עיקר שירה בפה, וכלי לבסומי קלא הוא דעבידא.
ומ"ד לוים היו, קסבר עיקר שירה בכלי?
ותסברא? רבי יוסי מאי קסבר?
רבי יוסי - דאמר ישראלים מיוחסים היו מאי קסבר אלא דכ"ע עיקר שירה בפה:
אי קסבר עיקר שירה בפה, עבדים סגיא!
אי קסבר עיקר שירה בכלי, לוים בעינן!
לעולם קסבר עיקר שירה בפה, והכא במעלין מדוכן ליוחסין ולמעשרות קמיפלגי.
מ"ד עבדים היו, קסבר אין מעלין מדוכן לא ליוחסין ולא למעשרות.
מ"ד לוים היו, קסבר מעלין מדוכן בין ליוחסין בין למעשרות.
בין למעשרות - דמחזקינן ליה בחזקת לוי:
ולמ"ד ישראלים היו, קסבר מעלין מדוכן ליוחסין ולא למעשרות:
תנו רבנן: השיר מעכב את הקרבן, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים: אינו מעכב.
מ"ט דר' מאיר? דאמר קרא: (במדבר ח, יט) ואתנה את הלוים נתונים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל, ולכפר על בני ישראל.
ואתנה את הלוים - ולוים משוררים הם:
מה כפרה מעכבת, אף שירה מעכבת.
ורבנן? ההוא לאידך דר' אלעזר, דאמר ר"א: מה כפרה ביום, אף שירה ביום:
אמר רב יהודה אמר שמואל: מנין לעיקר שירה מן התורה?
שנאמר: (דברים יח, ז) ושרת בשם ה' אלהיו.
איזהו שירות שבשם? הוי אומר: זה שירה.
שבשם - שמזכירין בו שם שמים: אין אדם שר שירה אלא מתוך שמחה וטוב לבב דכתיב (ישעיהו סה) הנה עבדי ירונו מטוב לב:
ואימא נשיאות כפים?
מדכתיב: (דברים י, ח) לשרתו ולברך בשמו, מכלל דברכת כהנים לאו שירות היא.
רב מתנה אמר מהכא: (דברים כח, מז) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב.
איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב? הוי אומר: זה שירה.
ואימא דברי תורה, דכתיב: (תהילים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב?
משמחי לב איקרי, טוב לא איקרי.
ואימא בכורים, דכתיב: (דברים כו, יא) ושמחת בכל הטוב?
אימא ביכורים - וה"ק קרא תחת אשר לא הבאת ביכורים:
טוב איקרי, טוב לבב לא איקרי.
א"ר מתנה: מנין לביכורים שטעונין שירה?
מנין לביכורים שטעונין שירה - שאומרים ארוממך ה' כי דליתני כדתנן במס' ביכורים (פ"ג מ"ד):
אתיא טוב טוב מהכא.
טוב טוב - כתיב הכא בכל הטוב וכתיב בשירה (דברים כח) בשמחה ובטוב לבב:
איני? והא א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן: מנין שאין אומרים שירה אלא על היין?
שנאמר: (שופטים ט, יג) ותאמר להם הגפן: החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים.
אם אנשים משמח, אלהים במה משמח?
מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין.
משכחת לה כדתני ר' יוסי: פרי אתה מביא,
פרי - בביכורים כתיב (שם כו) מראשית פרי:
ואי אתה מביא משקין.
הביא ענבים ודרכן מנין?
הביא ענבים - לעזרה לביכורים ודרכן מנין שיצא ת"ל אשר תביא מארצך מ"מ:
ת"ל: תביא:
חזקיה אמר מהכא: (דברי הימים א טו, כב) וכנניהו שר הלוים במשא [במשא יסור] כי מבין הוא, אל תיקרי [יסור] אלא ישיר.
(ישור במשא) חזקיה אמר מהכא - אשכחן שירת לוים מן התורה ישור במשא נשיאות קול בשיר:
בלווטי א"ר יוחנן מהכא: (במדבר ד, מז) לעבוד עבודת עבודה.
בלווטי - שם חכם:
איזהו עבודה שצריכה עבודה? הוי אומר: זו שירה.
שירה - צריך עבודת קרבן שאינו נאמר אלא על היין של נסכי קרבן כדכתיב (במדבר י) ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם:
רבי יצחק אמר מהכא: (תהילים פא, ג) שאו זמרה ותנו תוף, כנור נעים עם נבל.
ר"נ בר יצחק אמר מהכא: (ישעיהו כד, יד) [המה] ישאו קולם ירונו בגאון ה', צהלו מים:
צהלו מים - יצהלו בשיר בית המקדש יותר מצהלת ים סוף:
ותנא מייתי לה מהכא: (במדבר ז, ט) ולבני קהת לא נתן, כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו.
מייתי לה מהכא - לעיקר שירה מן התורה:
ממשמע שנאמר בכתף, איני יודע שישאו? מה ת"ל ישאו?
אין ישאו אלא לשון שירה.
וכן הוא אומר: (תהילים פא, ג) שאו זמרה ותנו תוף.
ואומר: ישאו קולם ירונו וגו'.
חנניא בן אחי רבי יהושע אמר מהכא: (שמות יט, יט) משה ידבר והאלהים יעננו בקול