ב"ה, י"א ניסן, ה'תשי"ז
ברוקלין נ.י.
הרה"ג הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
צנמ"ס כו' מו"ה שלמה יוסף שי'[1]
שלום וברכה!
מכתבו נתקבל.
ולקראת חג המצות, זמן חירותנו, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, הנני בזה להביע ברכתי לחג כשר ושמח ולחירות אמתית, חירות מדאגות בגשם ומדאגות ברוח - מכל דבר המעכב עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב.
ולהמשיך מחירות זו בימי כל השנה כולה.
ובפרט שעבודת השם, כמצווה עלינו התורתנו תורת חיים, הרי היא בכל עניני האדם ובמשך כל היום וכל הלילה, וכמו שנאמר בכל דרכיך דעהו. ויעוין היטב רפ"ה משמונה פרקים להרמב"ם.
בברכת החג,
מ. שניאורסאהן
פלח הרמון על שה"ש - כפי הנודע לי יקהמ"צ[2] הוא במאד. (בספרית כ"ק מו"ח אדמו"ר ישנו טופס אחד). וגם האותיות אינן בהירות וכו'.
הס' סיפורי חסידים (למועדים), לאור ההלכה - לע"ע לא נתקבלו.
עם מר... שי' - מובן שדברתי ע"ד כמה ענינים וחשובים יותר מענין הבנין לתו"א.
ומה שלא הזכירם - כנראה, מפני שמנקודה מפלגתית אינם "באקועם".
מש"כ בפי' שם הוי'[3]: ג' ענינים מובאים בזה: 1) מהוה (זמן ומקום). 2) הי' הוה ויהי' ביחד (למעלה מזמן ומקום). [שניהם בזח"ג רנז, סע"ב. פרדס ש"א פ"ט. בשער היוה"א - לאדה"ז פדו"ז. ובכ"מ] 3) אין לו ביאור כלל (פרדס שי"ט פ"א). ובכלל, הוא: ממכ"ע, סוכ"ע ולמע' מממלא וסוכ"ע כלי, אור ועצמות. וע"פ מש"כ בגנת אגוז - ונת' בשל"ה בתחלתו, בד"ה כל השונה וד"ה אין עומדין דהמשך תרס"ו. במאמרי פסח ושבועות תרס"ח ועוד. - מובן דנמצא קיים - הוא הוי' שלא נקרא וגם לא נכתב, ודלא כהגר"א.
מה[4] שצע"ג[5] לפענ"ד (בהוספה להגש"פ) בטעם הב' דאבודרהם - הוא לא שלא יצא (שע"ז העיר מבדיקת חמץ דיוצא בשהחינו שלאח"ז. ועדיפה הול"ל מברכת המצות בסוכה (או"ח סו"ס תרל"ט)), אלא - שצריך לכוון. וזה הרי לא שייך בבדק"ח וסוכה - דאין מקום לכוונה על מאי דהוי כבר (וגם א"א לברך על הטפל).
במש"כ בענין שהחינו דמשלוח מנות[6] - בסי' יעב"ץ כ' דיכוון בברכת זמן גם על מש"מ כו' ומי שאין לו מגילה ג"כ יברך זמן.
בקושיתו על הצפע"נ[7] - הרי דברי הצפע"נ הם על דברי הרמב"ם שכ' מקשה מהם. - ומחלק בין זמן ביהמ"ק וזמה"ז.
- 1 זוין
- 2 יקר המציאות
- 3 הרב זוין כתב להרבי: בערך "הוגה את השם" שיבוא בכרך ח' של האנציקלופ' הבאתי מחלוקת הטור ושו"ע והגר"א בשו"ע או"ח ס' ה' בב' דברים: בטוש"ע שיכוין בברכות לאדנות בקריאתו ולשם הוי' בכתיבתו, והגר"א חולק שזהו ככל קרי וכתיב שא"צ לכוין כלל להכתיב; בטוש"ע שכונת שם הוי' היה הוה וכו', והגר"א כ' שאין הפי' כן אלא נמצא קיים, ובשו"ע אדמו"ר שם כ' כמו בשו"ע. והנה בד"ז שנוגע למעשה תדיר בכל יום ובכל שעה חשוב מאד לדעת איך הוא בספרי ד"ח[4] או בס' קבלה (ובתניא שער היחוד והאמונה פ"ד לכאורה פי' שלישי בשם הוי'), ובאנציקלופ' אע"פ שבד"כ מובאים רק מבעלי הלכה, אבל בד"ז אם היה לפני מקור בס' נדפס ממקובלים או מד"ח הייתי מציינו.
- 4 עיין הגדה של פסח
- 5 הרב זוין כתב להרבי: קבלתי זה עכשיו את הקונט' הוספה להגש"פ ותח"ח. ומש"ש צע"ג על אבודרהם בטעם שאין מברכים שהחיינו על אכילת מצה שכבר אמר בקידוש היום, שא"כ הי' צריך שיתכוין למצה כמו בשהחיינו על משלוח מנות. הנה הרי גדולה מזו כ' הרא"ש בפסחים פ"א סי' י' ובתשו' כלל כ"ה סי' ג' והטור סי' תל"ב ובשו"ע אדמו"ר שם ס"ג דטעם שאין מברכים שהחיינו על בדיקת חמץ מפני שהיא לצורך הרגל ונפטר בשהחיינו שעל הרגל, אע"פ שהבדיקה היא קודם לכן, וכש"כ שברכת המצה תיפטר מטעם זה.
- 6 הרב זוין כתב להרבי: וע"ד הקו' ממשלוח מנות נראה שיש לחלק, ששהחיינו שאחרי ברכת המגילה הרי היא באה אחר ברכה פרטית על מקרא מגילה, ומה זה ענין למשלוח מנות, ולכן צריך שיכוין, אבל שהחיינו שאחרי הקידוש הרי היא באה אחרי ברכה שעל קידוש היום, שענינו קדוש הרגל בכלל, ולכן כולל כל עניני הרגל, שלפניו ושלאחריו. אמנם המאירי מגילה ד' א' כ' בשם י"א שברכת שהחיינו שביום אינה על המגילה אלא על היום, אבל לא מצינו שלדיעה זו יש באמת צורך לכוין על משלוח מנות בשעת הברכה, והמאירי עצמו חולק שם על דיעה זו, והמג"א ר"ס תרצ"ב כ' מפורש שאם אין לו מגילה לא יברך.
- 7 הרב זוין כתב להרבי: וקצ"ע מש"ש [בהוספה להגש"פ, ובהוצאות החדשות - ע' לז ד"ה צפון] בסתימות ופשיטות בשם הצפע"נ כי יש חיוב מה"ת למרור אף אם אין מחוייבים בק"פ, וה"ז נגד המפורש ברמב"ם הל' ק"פ פ"ח ה"ב, וכן מורים דבריו בהל' חומ"צ פ"ז הי"ב. וע"ד הלשון בפסחים צ"א א' וקדושין ל"ז ב' כבר האריך המנ"ח סוף מצוה י"ז שאינו אלא שיגרא דלישנא מצה ומרור ור"ל רק מצה בלבד.
B"H, 11 Nissan, 5717.
Brooklyn, NY.
Haraha"g Haraha"ch Havavac"h iy"a nu"n oseik b'tzt"z tznm"s etc. Shlomo Yosef
Shalom u'Vrachah!
Your letter was received. As we approach the Festival of Matzos, the Season of our Freedom, which is coming upon us and all Israel for good, I hereby express my blessing for a kosher and joyous festival and for true freedom—freedom from material worries and spiritual worries—from anything that hinders serving Hashem with joy and gladness of heart. And to draw this freedom into all days of the entire year.
Especially since serving Hashem, as our Torah of life commands us, applies to all aspects of a person’s life and throughout the entire day and night, as it is said: "Bechol derachecha da'eihu" (In all your ways know Him). See well chapter 25 from Shemoneh Perakim by the Rambam.
With blessings for the festival,
M. Schneersohn
Pelech HaRimon on Shir HaShirim—as far as I know, it is extremely rare (in the library of my father-in-law the Rebbe there is one copy). Also, the letters are not clear etc.
The book Sippurei Chassidim (for festivals), LeOr HaHalacha—so far have not been received.
With Mr... it is understood that I spoke about several matters that are more important than the matter of building for Torah Or. That he did not mention them—apparently because from a partisan perspective they are not "in vogue."
Regarding what you wrote about explaining the Name Havayah: three points are brought regarding this: 1) Mehaveh (brings into being—time and place). 2) Hayah hoveh veyihyeh together (above time and place). [Both in Zohar III 232b; Pardes Shaar Aleph ch.9; in Shaar HaYichud VeHaEmunah by Admor Hazaken Parshas Va'era; and elsewhere.] 3) It has no explanation at all (Pardes Shaar Yud-Tet ch.1). In general: Memale Kol Almin (fills all worlds), Sovev Kol Almin (encompasses all worlds), and above both Memale and Sovev—vessel, light, and essence. According to what is written in Gan Na'ul—and explained in Shnei Luchot HaBrit at its beginning in "Kol HaShoneh," and "Ein Omdin," in Hemshach Tof Resh Samech Vav; in Maamarim Pesach and Shavuos Tof Resh Samech Ches; etc.—it is understood that "exists/eternal" refers to Havayah that is neither pronounced nor written at all, unlike the Gra.
What you noted as needing further study in my opinion (in the supplement to Haggadah Shel Pesach) regarding Abudraham's second reason—that it is not because one does not fulfill (as you noted regarding Bedikat Chametz where Shehecheyanu is recited afterward; even more so should have been said about Birkat HaMitzvah on Sukkah [Orach Chaim end of Siman 639]), but rather—that one must have intention. And this does not apply to Bedikat Chametz or Sukkah—since there is no place for intention on something that has already occurred (and also one cannot bless on a secondary matter).
Regarding what you wrote about Shehecheyanu for Mishloach Manot—in Siman Yaavetz it says to intend with Birkat Shehecheyanu also for Mishloach Manot etc., and one who does not have a Megillah should also recite Shehecheyanu.
On your question regarding Tzafnat Paneach—the words of Tzafnat Paneach are about what Rambam wrote from which he raises a difficulty—and distinguishes between Temple times and present times.
Summary
The Rebbe sends heartfelt Pesach blessings for true physical and spiritual freedom. He addresses complex halachic questions with clarity, emphasizing intention in mitzvos, understanding Divine Names deeply, and encourages thorough study across Torah sources.