שמות פרק יג

א וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

ב קַדֶּשׁ־לִ֨י כָל־בְּכ֜וֹר^[1] פֶּ֤טֶר כָּל־רֶ֨חֶם֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּֽאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה לִ֖י הֽוּא׃

(ב) פֶּטֶר כָּל רֶחֶם – שֶׁפָּתַח אֶת הָרֶחֶם תְּחִלָּה, כְּמוֹ (משלי יז, יד): "פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן". וְכֵן (תהלים כב, ח): "יַפְטִירוּ בְשָׂפָה", יִפְתְּחוּ שְׂפָתַיִם.
לִי הוּא – לְעַצְמִי קָנִיתִי, עַל יְדֵי שֶׁהִכֵּיתִי בְכוֹרֵי מִצְרַיִם.

ג וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־הָעָ֗ם זָכ֞וֹר אֶת־הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר יְצָאתֶ֤ם^[2] מִמִּצְרַ֨יִם֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִ֧יא יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה וְלֹ֥א יֵֽאָכֵ֖ל חָמֵֽץ׃

(ג) זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה – לִמֵּד שֶׁמַּזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם.

ד הַיּ֖וֹם אַתֶּ֣ם יֹֽצְאִ֑ים בְּחֹ֖דֶשׁ הָֽאָבִֽיב׃

(ד) בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב – וְכִי לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִין בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם: רְאוּ חֶסֶד שֶׁגְּמַלְכֶם, שֶׁהוֹצִיא אֶתְכֶם בְּחֹדֶשׁ שֶׁהוּא כָשֵׁר לָצֵאת, לֹא חַמָּה וְלֹא צִנָּה וְלֹא גְּשָׁמִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים כח, ז): "מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת", חֹדֶשׁ שֶׁהוּא כָּשֵׁר לָצֵאת.

ה וְהָיָ֣ה כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣ יְהוָ֡ה^[3] אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽ֠כְּנַעֲנִי וְהַֽחִתִּ֨י וְהָֽאֱמֹרִ֜י וְהַֽחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֗י אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע לַֽאֲבֹתֶ֨יךָ֙ לָ֣תֶת לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ וְעָֽבַדְתָּ֛ אֶת־הָֽעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את בַּחֹ֥דֶשׁ הַזֶּֽה׃

(ה) אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי... – וְאַל עַל פִּי שֶׁלֹּא מָנָה אֶלָּא חֲמִשָּׁה עֲמָמִין, כָּל שִׁבְעָה גּוֹיִם בְּמַשְׁמָע, שֶׁכֻּלָּן בִּכְלַל "כְּנַעֲנִי" הֵם. וְאַחַת מִמִּשְׁפַּחַת כְּנַעַן הָיְתָה שֶׁלֹּא נִקְרָא לָהּ שֵׁם אֶלָּא "כְּנַעֲנִי".
נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ... – בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר (בראשית טו, יח): "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם...". וּבְיִצְחָק הוּא אוֹמֵר (בראשית כו, ג): "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת...". וּבְיַעֲקֹב הוּא אוֹמֵר (בראשית כח, יג): "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ...".
זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ – חָלָב זָב מִן הָעִזִּים, וְהַדְּבַשׁ זָב מִן הַתְּמָרִים וּמִן הַתְּאֵנִים (כתובות קי"א ע"ב).
אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת – שֶׁל פֶּסַח. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר לְמַעְלָה "וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ..." (לעיל יב, כה), וְלָמָּה חָזַר וּשְׁנָאָהּ? בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בָּהּ. בְּפַרְשָׁה רִאשׁוֹנָה נֶאֱמַר (לעיל יב, כו): "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם", בְּבֵן רָשָׁע הַכָּתוּב מְדַבֵּר שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל. וְכַאן (להלן פסוק ח): "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ", בְּבֵן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל. וְהַכָּתוּב מְלַמֶּדְךָ שֶׁתִּפְתַּח לוֹ אַתָּה בְּדִבְרֵי אַגָּדָה הַמּוֹשְׁכִין אֶת הַלֵּב (שבת פ"ז ע"א).

ו שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַֽיהוָֽה׃

ז מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר^[4] בְּכָל־גְּבֻלֶֽךָ^[5]׃

ח וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔^[6] בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּֽעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם׃

(ח) בַּעֲבוּר זֶה – בַּעֲבוּר שֶׁאֲקַיֵּם מִצְוֹתָיו, כְּגוֹן פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר הַלָּלוּ.
עָשָׂה ה' לִי – רָמַז תְּשׁוּבָה לְבֵן רָשָׁע, לוֹמַר: "עָשָׂה ה' לִי" – וְלֹא לְךָ, שֶׁאִלּוּ הָיִיתָ שָׁם לֹא הָיִיתָ כְדַאי לִגָּאֵל.

ט וְהָיָה֩ לְךָ֨ לְא֜וֹת עַל־יָֽדְךָ֗ וּלְזִכָּרוֹן֙ בֵּ֣ין עֵינֶ֔יךָ^[7] לְמַ֗עַן תִּֽהְיֶ֛ה תּוֹרַ֥ת יְהוָ֖ה בְּפִ֑יךָ^[8] כִּ֚י בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה הוֹצִֽאֲךָ֥ יְהוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם׃ 

(ט) וְהָיָה לְךָ לְאוֹת – יְצִיאַת מִצְרַיִם תִּהְיֶה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, שֶׁתִּכְתּוֹב הַפָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ, וְתִקְשְׁרֵם בָּרֹאשׁ וּבַזְּרוֹעַ.
עַל יָדְךָ – עַל יַד שְׂמֹאל. לְפִיכָךְ "יָדְכָה" מָלֵא בְּפָרָשָׁה שְׁנִיָּה (להלן פסוק טז), לִדְרוֹשׁ בָּהּ: "יָד שֶׁהִיא כֵהָה" (מנחות ל"ו ע"ב).

י וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַחֻקָּה הַזֹּאת, לְמוֹעֲדָהּ, מִיָּמִים, יָמִימָה^[9]. {פ}

(י) מִיָּמִים יָמִימָה – מִשָּׁנָה לְשָׁנָה (מנחות ל"ו ע"ב).

יא וְהָיָ֞ה כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤^[10] יְהוָה֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֔י כַּֽאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע לְךָ֖ וְלַֽאֲבֹתֶ֑יךָ וּנְתָנָ֖הּ לָֽךְ׃

(יא) [וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ – יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁלָּמְדוּ מִכַּאן שֶׁלֹּא קָדְשׁוּ בְּכוֹרוֹת הַנּוֹלָדִים בַּמִּדְבָּר. וְהָאוֹמֵר קָדְשׁוּ, מְפָרֵשׁ בִּיאָה זוֹ: אִם תְּקַיְּמוּהוּ בַמִּדְבָּר, תִּזְכּוּ לִכָּנֵס לָאָרֶץ וּתְקַיְּמוּהוּ שָׁם (בכורות ד' ע"ב).]
נִשְׁבַּע לְךָ – וְהֵיכָן נִשְׁבַּע לְךָ? "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי..." (לעיל ו, ח).
וּנְתָנָהּ לָךְ – תְּהֵא בְעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ נְתָנָהּ לָךְ בּוֹ בַיּוֹם וְאַל תְּהִי בְעֵינֶיךָ כִּירֻשַּׁת אָבוֹת.

יב וְהַֽעֲבַרְתָּ֥ כָל־פֶּֽטֶר־רֶ֖חֶם לַֽיהוָ֑ה וְכָל־פֶּ֣טֶר ׀ שֶׁ֣גֶר בְּהֵמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִֽהְיֶ֥ה לְךָ֛ הַזְּכָרִ֖ים לַֽיהוָֽה^[11]׃

(יב) וְהַעֲבַרְתָּ – אֵין "וְהַעֲבַרְתָּ" אֶלָּא לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כז, ח): "וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ".
שֶׁגֶר בְּהֵמָה – נֵפֶל שֶׁשִּׁגְּרַתּוּ אִמּוֹ, וְשִׁלְּחַתּוּ בְּלֹא עִתּוֹ. וְלִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁהוּא קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה לִפְטוֹר אֶת הַבָּא אַחֲרָיו (חולין ס"ח ע"א). וְאַף שֶׁאֵין נֵפֶל קָרוּי "שֶׁגֶר", כְּמוֹ (דברים ז, יג): "שְׁגַר אֲלָפֶיךָ". אֲבָל זֶה לֹא בָא אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַנֵּפֶל, שֶׁהֲרֵי כְבָר כָּתַב "כָּל פֶּטֶר רֶחֶם". וְאִם תֹּאמַר: אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּמַשְׁמָע, בָּא וּפֵרַשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר (דברים טו, יט): "בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ". לָשׁוֹן אַחֵר יֵשׁ לְפָרֵשׁ, "וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם" – בִּבְכוֹר אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

יג וְכָל־פֶּ֤טֶר חֲמֹר֙^[12] תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה^[13] וְאִם־לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַֽעֲרַפְתּ֑וֹ^[14] וְכֹ֨ל בְּכ֥וֹר אָדָ֛ם בְּבָנֶ֖יךָ תִּפְדֶּֽה׃

(יג) פֶּטֶר חֲמוֹר – וְלֹא פֶּטֶר שְׁאָר בְּהֵמָה טְמֵאָה. וּגְזֵרַת הַכָּתוּב הִיא, לְפִי שֶׁנִּמְשְׁלוּ בְכוֹרֵי מִצְרַיִם לַחֲמוֹרִים. וְעוֹד: שֶׁסִּיְּעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם, שֶׁאֵין לְךָ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא נָטַל הַרְבֵּה חֲמוֹרִים טְעוּנִים מִכַּסְפָּם וּמִזְּהָבָם שֶׁל מִצְרַיִם (בכורות ה' ע"ב).
תִּפְדֶה בְשֶׂה – נוֹתֵן שֶׂה לַכֹּהֵן, וּפֶטֶר חֲמוֹר מֻתָּר בַּהֲנָּאָה, וְהַשֶּׂה חֻלִּין בְּיַד כֹּהֵן (בכורות ט' ע"ב).
וַעֲרַפְתּוֹ – עוֹרְפוֹ בְּקוֹפִיץ מֵאֲחוֹרָיו וְהוֹרְגוֹ. הוּא הִפְסִיד מָמוֹנוֹ שֶׁל כֹּהֵן, לְפִיכָךְ יַפְסִיד מָמוֹנוֹ (בכורות י"ג ע"א).
וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶה – חָמֵשׁ סְלָעִים פִּדְיוֹנוֹ קָצוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (במדבר יח, טז).

יד וְהָיָ֞ה כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֣ר מַה־זֹּ֑את וְאָֽמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו בְּחֹ֣זֶק יָ֗ד הֽוֹצִיאָ֧נוּ יְהוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃

(יד) כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר – יֵשׁ "מָחָר" שֶׁהוּא עַכְשָׁיו, וְיֵשׁ "מָחָר" שֶׁהוּא לְאַחַר זְמַן, כְּגוֹן זֶה וּכְגוֹן (יהושע כב, כד): "מָחָר יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם לְבָנֵינוּ" דִּבְנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן.
מַה זֹּאת – זֶה תִּינוֹק טִפֵּשׁ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַעֲמִיק שְׁאֵלָתוֹ, וְסוֹתֵם וְשׁוֹאֵל: "מַה זֹּאת". וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר (דברים ו, כ): "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים...", הֲרֵי זֹאת שְׁאֵלַת בֵּן חָכָם. דִּבְּרָה תוֹרָה כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים: רָשָׁע, וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל, וְהַשּׁוֹאֵל דֶּרֶךְ סְתוּמָה, וְהַשּׁוֹאֵל דֶּרֶךְ חָכְמָה.

טו וַיְהִ֗י כִּֽי־הִקְשָׁ֣ה פַרְעֹה֮ לְשַׁלְּחֵנוּ֒ וַיַּֽהֲרֹ֨ג יְהוָ֤ה כָּל־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִבְּכֹ֥ר אָדָ֖ם וְעַד־בְּכ֣וֹר בְּהֵמָ֑ה עַל־כֵּן֩ אֲנִ֨י זֹבֵ֜חַ לַֽיהוָ֗ה כָּל־פֶּ֤טֶר רֶ֨חֶם֙ הַזְּכָרִ֔ים וְכָל־בְּכ֥וֹר בָּנַ֖י אֶפְדֶּֽה׃ 

טז וְהָיָ֤ה לְאוֹת֙ עַל־יָ֣דְכָ֔ה^[15] וּלְטֽוֹטָפֹ֖ת^[16] בֵּ֣ין עֵינֶ֑יךָ כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הֽוֹצִיאָ֥נוּ יְהוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם׃ {ס}

(טז) וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ – "תְּפִלִּין" (אונקלוס). וְעַל שֵׁם שֶׁהֵם אַרְבָּעָה בָתִּים קְרוּיִין טוֹטָפוֹת – ""טָט" בְּכַתְפִּי שְׁתַּיִם, "פַּת" בְּאַפְרִיקֵי שְׁתַּיִם" (סנהדרין ד' ע"ב). וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם "וְהַטֵּף אֶל דָּרוֹם" (יחזקאל כא, ב), "אַל תַּטִּיפוּ" (מיכה ב, ו), לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמוֹ "וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ" (לעיל פסוק ט), שֶׁהָרוֹאֶה אוֹתָם קְשׁוּרִים בֵּין הָעֵינַיִם יִזְכּוֹר הַנֵּס וִידַבֵּר בּוֹ.