Enjoying this page?

068 - תהילים פרק סח

פרק סח

א לַמְנַצֵּ֥חַ לְדָוִ֗ד מִזְמ֥וֹר שִֽׁיר׃

ב יָק֣וּם אֱ֭לֹהִים יָפ֣וּצוּ אֽוֹיְבָ֑יו וְיָנ֥וּסוּ מְ֝שַׂנְאָ֗יו מִפָּנָֽיו׃

ג כְּהִנְדֹּ֥ף עָשָׁ֗ן תִּ֫נְדֹּ֥ף כְּהִמֵּ֣ס דּ֭וֹנַג מִפְּנֵי־אֵ֑שׁ יֹֽאבְד֥וּ רְ֝שָׁעִ֗ים מִפְּנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃

ד וְֽצַדִּיקִ֗ים יִשְׂמְח֣וּ יַֽ֭עַלְצוּ לִפְנֵ֥י אֱלֹהִ֗ים וְיָשִׂ֥ישׂוּ בְשִׂמְחָֽה׃

ה שִׁ֤ירוּ ׀ לֵֽאלֹהִים֮ זַמְּר֪וּ שְׁ֫מ֥וֹ סֹ֡לּוּ לָֽרֹכֵ֣ב בָּֽ֭עֲרָבוֹת בְּיָ֥הּ שְׁמ֗וֹ וְעִלְז֥וּ לְפָנָֽיו׃

ו אֲבִ֣י יְ֭תוֹמִים וְדַיַּ֣ן אַלְמָנ֑וֹת אֱ֝לֹהִ֗ים בִּמְע֥וֹן קָדְשֽׁוֹ׃

ז אֱלֹהִ֤ים ׀ מ֘וֹשִׁ֤יב יְחִידִ֨ים ׀ בַּ֗יְתָה מוֹצִ֣יא אֲ֭סִירִים בַּכּֽוֹשָׁר֑וֹת[1] אַ֥ךְ סֽ֝וֹרְרִ֗ים שָֽׁכְנ֥וּ צְחִיחָֽה׃

ח אֱֽלֹהִ֗ים בְּ֭צֵֽאתְךָ לִפְנֵ֣י עַמֶּ֑ךָ בְּצַעְדְּךָ֖ בִֽישִׁימ֣וֹן סֶֽלָה׃

ט אֶ֤רֶץ רָעָ֨שָׁה ׀ אַף־שָׁמַ֣יִם נָֽטְפוּ֮ מִפְּנֵ֪י אֱלֹ֫הִ֥ים זֶ֥ה סִינַ֑י מִפְּנֵ֥י אֱ֝לֹהִ֗ים אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

י גֶּ֣שֶׁם נְ֭דָבוֹת תָּנִ֣יף אֱלֹהִ֑ים נַחֲלָֽתְךָ֥ וְ֝נִלְאָ֗ה אַתָּ֥ה כֽוֹנַנְתָּֽהּ׃

יא חַיָּֽתְךָ֥ יָֽשְׁבוּ־בָ֑הּ תָּ֤כִֽין בְּטוֹבָֽתְךָ֖ לֶֽעָנִ֣י אֱלֹהִֽים׃

יב אֲדֹנָ֥י יִתֶּן־אֹ֑מֶר הַֽ֝מְבַשְּׂר֗וֹת צָבָ֥א רָֽב׃

יג מַלְכֵ֣י צְ֭בָאוֹת יִדֹּד֣וּן יִדֹּד֑וּן[2] וּנְוַת בַּ֗֝יִת תְּחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃

יד אִֽם־תִּשְׁכְּבוּן֮ בֵּ֤ין שְׁפַ֫תָּ֥יִם כַּנְפֵ֣י י֭וֹנָה נֶחְפָּ֣ה בַכֶּ֑סֶף וְ֝אֶבְרוֹתֶ֗יהָ בִּֽירַקְרַ֥ק חָרֽוּץ׃

טו בְּפָ֘רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֘כִ֤ים בָּ֗הּ תַּשְׁלֵ֥ג בְּצַלְמֽוֹן׃

טז הַר־אֱ֭לֹהִים הַר־בָּשָׁ֑ן הַ֥ר גַּ֝בְנֻנִּ֗ים הַר־בָּשָֽׁן׃

יז לָ֤מָּה ׀ תְּֽרַצְּדוּן֮ הָרִ֪ים גַּבְנֻ֫נִּ֥ים הָהָ֗ר חָמַ֣ד אֱלֹהִ֣ים לְשִׁבְתּ֑וֹ אַף־יְ֝הוָ֗ה יִשְׁכֹּ֥ן לָנֶֽצַח׃

יח רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים רִבֹּתַ֣יִם אַלְפֵ֣י שִׁנְאָ֑ן אֲדֹנָ֥י בָ֗֝ם סִינַ֥י בַּקֹּֽדֶשׁ׃

יט עָ֘לִ֤יתָ לַמָּר֨וֹם ׀ שָׁ֘בִ֤יתָ שֶּׁ֗בִי לָקַ֣חְתָּ מַ֭תָּנוֹת בָּֽאָדָ֑ם וְאַ֥ף סֽ֝וֹרְרִ֗ים לִשְׁכֹּ֤ן ׀ יָ֬הּ אֱלֹהִֽים׃

כ בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ י֤וֹם ׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ הָ֘אֵ֤ל יְֽשׁוּעָתֵ֬נוּ סֶֽלָה׃

כא הָ֤אֵ֣ל ׀ לָנוּ֮ אֵ֤ל לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת וְלֵֽיהוִ֥ה אֲדֹנָ֑י לַ֝מָּ֗וֶת תֹּֽצָאֽוֹת׃

כב אַךְ־אֱלֹהִ֗ים יִמְחַץ֮ רֹ֤אשׁ אֹֽ֫יְבָ֥יו קָדְקֹ֥ד שֵׂעָ֑ר מִ֝תְהַלֵּ֗ךְ בַּֽאֲשָׁמָֽיו׃

כג אָמַ֣ר אֲ֭דֹנָי מִבָּשָׁ֣ן אָשִׁ֑יב אָ֝שִׁ֗יב מִֽמְּצֻל֥וֹת יָֽם׃

כד לְמַ֤עַן ׀ תִּ֥מְחַ֥ץ רַגְלְךָ֗ בְּ֫דָ֥ם לְשׁ֥וֹן כְּלָבֶ֑יךָ מֵאֹֽיְבִ֥ים מִנֵּֽהוּ׃

כה רָא֣וּ הֲלִֽיכוֹתֶ֣יךָ אֱלֹהִ֑ים הֲלִ֘יכ֤וֹת אֵלִ֖י מַלְכִּ֣י בַקֹּֽדֶשׁ׃

כו קִדְּמ֣וּ שָׁ֭רִים אַחַ֣ר נֹֽגְנִ֑ים בְּת֥וֹךְ עֲ֝לָמ֗וֹת תּֽוֹפֵפֽוֹת׃

כז בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת בָּֽרְכ֣וּ אֱלֹהִ֑ים אֲ֝דֹנָ֗י מִמְּק֥וֹר יִשְׂרָאֵֽל׃

כח שָׁ֤ם בִּנְיָמִ֨ן ׀ צָעִ֡יר רֹדֵ֗ם שָׂרֵ֣י יְ֭הוּדָה רִגְמָתָ֑ם שָׂרֵ֥י זְ֝בֻל֗וּן שָׂרֵ֥י נַפְתָּלִֽי׃

כט צִוָּ֥ה אֱלֹהֶ֗יךָ עֻ֫זֶּ֥ךָ עוּזָּ֥ה אֱלֹהִ֑ים ז֗֝וּ פָּעַ֥לְתָּ לָּֽנוּ׃

ל מֵ֭הֵֽיכָלֶךָ עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם לְךָ֤ יוֹבִ֖ילוּ מְלָכִ֣ים שָֽׁי׃

לא גְּעַ֨ר חַיַּ֪ת קָנֶ֡ה עֲדַ֤ת אַבִּירִ֨ים ׀ בְּעֶגְלֵ֬י עַמִּ֗ים מִתְרַפֵּ֥ס בְּרַצֵּי־כָ֑סֶף בִּזַּ֥ר עַ֝מִּ֗ים קְרָב֥וֹת יֶחְפָּֽצוּ׃

לב יֶֽאֱתָ֣יוּ חַ֭שְׁמַנִּים מִנִּ֣י מִצְרָ֑יִם כּ֥וּשׁ תָּרִ֥יץ יָ֝דָ֗יו לֵֽאלֹהִֽים׃

לג מַמְלְכ֣וֹת הָ֭אָרֶץ שִׁ֣ירוּ לֵֽאלֹהִ֑ים זַמְּר֖וּ אֲדֹנָ֣י סֶֽלָה׃

לד לָֽ֭רֹכֵב בִּשְׁמֵ֣י שְׁמֵי־קֶ֑דֶם הֵ֥ן יִתֵּ֥ן בְּ֝קוֹל֗וֹ ק֣וֹל עֹֽז׃

לה תְּנ֥וּ עֹ֗ז לֵֽאלֹ֫הִ֥ים עַֽל־יִשְׂרָאֵ֥ל גַּֽאֲוָת֑וֹ וְ֝עֻזּ֗וֹ בַּשְּׁחָקִֽים׃

לו נ֤וֹרָ֥א אֱלֹהִ֗ים מִֽמִּקְדָּ֫שֶׁ֥יךָ אֵ֤ל יִשְׂרָאֵ֗ל ה֤וּא נֹתֵ֨ן ׀ עֹ֖ז וְתַֽעֲצֻמ֥וֹת לָעָ֗ם בָּר֥וּךְ אֱלֹהִֽים׃

[סוטה ב, א] [ברכות ט, ב] [סוטה יא, ב] [ברכות טו, ב] [רש"י סוטה ה, א] [ברכות ח, א] [רש"י ויקרא י, ג]                           

ֹ___________________________________

תהילים פרק סח

א לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד, מִזְמוֹר שִׁיר.

ב יָקוּם אֱלֹהִים, יָפוּצוּ אוֹיְבָיו; וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו, מִפָּנָיו.

(ב) יקום אלהים יפוצו אויביו - עמלק וכיוצא בו:

ג כְּהִנְדֹּף עָשָׁן, תִּנְדֹּף: כְּהִמֵּס דּוֹנַג, מִפְּנֵי-אֵשׁ-- יֹאבְדוּ רְשָׁעִים, מִפְּנֵי אֱלֹהִים.

(ג) כהנדוף - כהתנדף. כאשר יתנדף העשן כן תנדפם.

מפני אלהים - מפני הארון בימי משה. "ובנחה יאמר שובה ה' וגו'" (במדבר י'):

ד וְצַדִּיקִים--יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ, לִפְנֵי אֱלֹהִים; וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה.

(ד) וישישו בשמחה - וזהו המשוש, וכן יאמרו "שירו לאלהים וגו'":

ה שִׁירוּ, לֵאלֹהִים-- זַמְּרוּ שְׁמוֹ: סֹלּוּ, לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת--בְּיָהּ שְׁמוֹ; וְעִלְזוּ לְפָנָיו.

(ה) סולו - לשון שבח.

וכן, "לא תסלה בכתם" (איוב כ"ח).

"המסולאים בפז" (איכה ד').

ביה שמו - בשם י"ה. שהוא לשון יראה.

כדמתרגמינן, "דחילא" עזי וזמרת יה (תהלים קי"ח).

וכן "כי יד על כס יה" (שמות יז) בתרגום.

וכן "כי ביה ה'" (ישעיה כ"ו), ארי בכן תתפרקון במימרא דחילא ה' ותקיף עלמא.

אומר המשורר שבחו לפניו וגורו מפניו ועלזו

וזהו דוגמת האמור במקום אחר, "וגילו ברעדה" (תהלים ב'):

ו אֲבִי יְתוֹמִים, וְדַיַּן אַלְמָנוֹת-- אֱלֹהִים, בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ.

(ו) אבי יתומים - זהו השבח שתשבחו לפניו.

כל הענין עד סוף כל המזמור, "אבי יתומים", שנעשה אב לישראל שהם יתומי', כמו שנאמר (איכה ה') "יתומים היינו ואין אב".

ודין אלמנות - שעשה משפטה של ירושלים, שנאמר בה "היתה כאלמנה" (איכה א'):

ז אֱלֹהִים, מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה-- מוֹצִיא אֲסִירִים, בַּכּוֹשָׁרוֹת; אַךְ סוֹרְרִים, שָׁכְנוּ צְחִיחָה.

[סוטה ב, א אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן, וקשין (וקשין - לפני המקום:) לזווגן, (לזווגם - הנך דלפי מעשיו:) כקריעת ים סוף.(כקריעת ים סוף - שנשתנו סדרי בראשית:) שנאמר, (תהילים סח,ז) "אלהים מושיב יחידים ביתה, (מושיב יחידים ביתה - אדם יחיד ואשה יחידה והוא מזווגם יחד ומיישב מהם בית:) מוציא אסירים בכושרות". (מוציא אסירים בכושרות - הוציא את ישראל ממצרים בחדש כשר. לא חמה ולא צינה.מקיש זיווג יחידים ליציאת מצרים:)]

 

ח אֱלֹהִים--בְּצֵאתְךָ, לִפְנֵי עַמֶּךָ; בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה.

(ח) בצעדך - כשצעדת בצעדך בצעד שלך.

סלה - שם הראיתני זה דרכך לעולם לכל צרה גאולה:

ט אֶרֶץ רָעָשָׁה, אַף-שָׁמַיִם נָטְפוּ-- מִפְּנֵי אֱלֹהִים: זֶה סִינַי-- מִפְּנֵי אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

(ט) זה סיני - גם הוא רעש מפני ה' אלהי ישראל:

י גֶּשֶׁם נְדָבוֹת, תָּנִיף אֱלֹהִים; נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה, אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ.

(י) גשם נדבות תניף - עוד זאת עשית לנו אם הוצרכנו לגשמים הניפות והטלת עלינו תמיד גשמי נדבה וברכה. נחלתך ונלאה אתה כוננתה - כשהיתה נחלת ארצך נלאה וצמאה למטר אתה כוננת אותה, (מצאתי) נחלתך ונלאה הקרויה נחלתך והיא נלאה כלו' פעמים שהיא כך:

יא חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ-בָהּ; תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי אֱלֹהִים.

(יא) חיתך ישבו בה - עדתך ישבו בה כמו ויאספו פלשתים את מחניהם לחיה (שמואל ב כ"ג) ד"א חיתך, כנסת ישראל קרויה בהמתו וחיתו של הקב"ה. תכין בטובתך - כשיצאו ממצרים הסיבותם במדבר ארבעים שנה לפי שעמדו כנעניים וגדעו את האילנות ובתוך כך שעכבו במדבר עמדו ותקנו הכל:

יב אֲדֹנָי יִתֶּן-אֹמֶר; הַמְבַשְּׂרוֹת, צָבָא רָב.

יג מַלְכֵי צְבָאוֹת, יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן; וּנְוַת-בַּיִת, תְּחַלֵּק שָׁלָל.

[ברכות ט, ב]

יד אִם-תִּשְׁכְּבוּן, בֵּין שְׁפַתָּיִם: כַּנְפֵי יוֹנָה, נֶחְפָּה בַכֶּסֶף; וְאֶבְרוֹתֶיהָ, בִּירַקְרַק חָרוּץ.

טו בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ-- תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן.

[ברכות טו, ב]

טז הַר-אֱלֹהִים הַר-בָּשָׁן: הַר גַּבְנֻנִּים, הַר-בָּשָׁן.

יז לָמָּה, תְּרַצְּדוּן-- הָרִים גַּבְנֻנִּים: הָהָר--חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ; אַף-יְהוָה, יִשְׁכֹּן לָנֶצַח.

יח רֶכֶב אֱלֹהִים, רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן; אֲדֹנָי בָם, סִינַי בַּקֹּדֶשׁ.

יט עָלִיתָ לַמָּרוֹם, שָׁבִיתָ שֶּׁבִי-- לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת, בָּאָדָם; וְאַף סוֹרְרִים, לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים.

כ בָּרוּךְ אֲדֹנָי, יוֹם יוֹם: יַעֲמָס-לָנוּ--הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה.

כא הָאֵל לָנוּ, אֵל לְמוֹשָׁעוֹת: וְלֵיהוִה אֲדֹנָי--לַמָּוֶת, תֹּצָאוֹת.

[ברכות ח, א]

כב אַךְ-אֱלֹהִים--יִמְחַץ, רֹאשׁ אֹיְבָיו: קָדְקֹד שֵׂעָר--מִתְהַלֵּךְ, בַּאֲשָׁמָיו.

כג אָמַר אֲדֹנָי, מִבָּשָׁן אָשִׁיב; אָשִׁיב, מִמְּצֻלוֹת יָם.

כד לְמַעַן, תִּמְחַץ רַגְלְךָ--בְּדָם: לְשׁוֹן כְּלָבֶיךָ--מֵאֹיְבִים מִנֵּהוּ.

כה רָאוּ הֲלִיכוֹתֶיךָ אֱלֹהִים; הֲלִיכוֹת אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ.

כו קִדְּמוּ שָׁרִים, אַחַר נֹגְנִים; בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת, תּוֹפֵפוֹת.

כז בְּמַקְהֵלוֹת, בָּרְכוּ אֱלֹהִים; אֲדֹנָי, מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל.

כח שָׁם בִּנְיָמִן, צָעִיר רֹדֵם--שָׂרֵי יְהוּדָה, רִגְמָתָם; שָׂרֵי זְבֻלוּן, שָׂרֵי נַפְתָּלִי.

כט צִוָּה אֱלֹהֶיךָ, עֻזֶּךָ: עוּזָּה אֱלֹהִים--זוּ, פָּעַלְתָּ לָּנוּ.

ל מֵהֵיכָלֶךָ, עַל-יְרוּשָׁלִָם-- לְךָ יוֹבִילוּ מְלָכִים שָׁי.

לא גְּעַר חַיַּת קָנֶה, עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים-- מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי-כָסֶף; בִּזַּר עַמִּים, קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ.

לב יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים, מִנִּי מִצְרָיִם; כּוּשׁ תָּרִיץ יָדָיו, לֵאלֹהִים.

לג מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, שִׁירוּ לֵאלֹהִים; זַמְּרוּ אֲדֹנָי סֶלָה.

לד לָרֹכֵב, בִּשְׁמֵי שְׁמֵי-קֶדֶם-- הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ, קוֹל עֹז.

לה תְּנוּ עֹז, לֵאלֹהִים: עַל-יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ; וְעֻזּוֹ, בַּשְּׁחָקִים.

לו נוֹרָא אֱלֹהִים, מִמִּקְדָּשֶׁיךָ: אֵל יִשְׂרָאֵל-- הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם; בָּרוּךְ אֱלֹהִים.

  1. 1 [רש"י שמות יג, ד]
  2. 2 [רש"י שמות כ, טו]