ב"ה
, י"א ניסן ה'תשל"ג — ברוקלין, נ.י.
הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ צנמ"ס חו"ב כו' מוה"ר מרדכי שי'
שלום וברכה!
. . . להערת כת"ר
בהליקוט
לפ' כי תשא דכיון דאין אדם
אוסר
דבר שאינו
שלו
לא עבר אהרן איסור ע"ז בזהב העגל שלא קנאו - דאינו כי גם קודם שנעשה פסל ואפילו בתחלת העשי' עובר על
לא
תעשה לך פסל כמבואר
ברמב"ם
וכו' -
הנה מעשה העגל הרי הי' קודם לימוד התושבע"פ דעשה"ד לבנ"י, ונתחייבו רק בהמפורש בעשה"ד 1)
עשיית
2)
פסל
. ואפילו את"ל שלמדו מקודם וקיימו ת' פרקי דע"ז דאברהם אבינו דאוליף ליעקב (זח"ב רהע, סע"ב) - קיום חומרא זו
מד"ע
לא דחי פקו"נ דאהרן [לאחרי שראה הריגת חור
(הובא
בפרש"י
)].
משא"כ זה שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו. וכמה מהשקו"ט שבהליקוט -
שסברא הם
(ולהעיר מתוס' שבועות כב, סע"ב) צריך שיתאימו גם קודם לימוד התושבע"פ. ולכן באו בהליקוט.
ע"ד הנ"ל מתורץ בפשטות
קושיא
הידועה בענינים דחה"פ: איך מלו ישראל
בלילה
(שמו"ר פי"ט, ח) -
והוא דדין מילה ביום נתחדש לאחר מ"ת (תוד"ה מר יבמות עב, ב). ואפילו את"ל דג"ז קיימו עד שלא ניתנה תורה - לא בטלו אכילת הפסח דנאסרה לערל, מפני חומרא זו.
מצו"ב שקו"ט דהת'
שי'
בהליקוט בהנ"ל - שתקותי שיענין את כת"ר.