שלום וברכה!
[תחלת אלול תשכ"ה]
בענין זרת - לפענ"ד כדאי לציין להסי' וכיו"ב וכל המרבה בסימנים לתורה ה"ז משובח.
בנוגע לניקוד שמח תשמח - כמדומה ברור שאומרים שמח כולו פתח. לא העירותי עד"ז בסי' כי רשום בזכרוני שיש מכ' מו"ח אדמו"ר והנני מחפשו.
ת"ח ת"ח על השתדלותו הרבה בקשר לחזית דתית טכנית ועל שלא נמנע אפילו מללכת לפ' וכו'. והרי בכיו"ב אפילו על ספק וס"ס כדאית העשי', ולהעיר מסנה' (קי, א) ובפרט דעת הרמב"ן (על שרש השמיני בסהמ"צ להרמב"ם) שעפ"ז ויקם משה וילך גו' (נוסף על התרת הספק -באם הי' - מהו מתנגד).
חלקה נדפס בלקו"ש חל"ג ע' 281 והושלמה עפ"י צילום גוכי"ק.
האגרת היא למוהש"י זוין, ונכתבה על גליון מכתבו מיום ד' ז"ך מנ"א תשכ"ה. אגרות נוספות אליו - לעיל ח'תשלא, ובהנסמן בהערות שם.
בענין זרת: במכתבו: ראיתי שם [בסידור אדה"ז עם דא"ח שסה, א-ב] מש"כ כ"ק בדבר המנהג בבית הרב להגבי' כוס של ברכה ג"ט מהשלחן, והנה זה מכבר ראיתי כן בהגש"פ של כ"ק ושיערתי שזה ע"פ הזהר שכ' זרת, ובעסקי בערך זרת שיהי' בכרך י"ב של האנציק' רשמתי כן בהערות והוספתי שצ"ב שהרי הזהר עצמו כ' בב"פ אחרים טפח, וכ"ה בגמ' ובכל הפוסקים, ובודאי הכוונה במקום שכ' זרת ג"כ על טפח. וכמש"כ בתרגום ירושלמי על החושן זרת ארכו: פשך, והיינו טפח, וכ"כ בעיטור ספרים (לא: סופרים) למטפחת ספרים. והנה עכשיו בסידור ראיתי שם דעת קדשו. אמנם כ"כ שזה ע"פ הזהר שכ' זרת, אבל לא הביא מתרגום ירושלמי הנ"ל. והיות שערך הנ"ל עוד לא נדפס לכן אוסיף ג"כ מש"כ בסידור ומ"מ עלי לסיים בצ"ב (ואולי לא להביא כלל ולא לכתוב וצ"ב?).
בנוגע לניקוד: במכתבו: ראיתי בסידור הניקוד של "שמח תשמח" בז' ברכות, שמח, ובדקתי בכל הסידורים של חב"ד ובכולם כ"כ בשני פתחי"ן, ואני בעניותי אומר כל ימי "שמח" שכ"ה בכל הסידורים האחרים, והעיקר שכ"ה ע"פ הדקדוק. ואיני יודע אם ניקוד זה של הפתחי"ן בא בכוונה או אולי זה מהמדפיס ושלא בהשגחה.
שאומרים... פתח: ראה גם לעיל ח"ג אגרת תעא.
להחזית דתית: ראה גם לעיל אגרת ט'יג, ובהנסמן בהערות שם.