ב"ה, כ"ו שבט, תשכ"ד
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
כבוד המתפללים - והגבאים בראשם - דבית
הכנסת
פועלי אגודת ישראל אשר בקרית שלום ע"י
תל אביב
בארצנו הקדושה, תבנה ותכונן במהרה
בימינו על ידי
משיח צדקנו,
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בשעתו נמסר לי הפ"ש ע"י הרה"ח אי"א נו"נ בעל מידות הרח"ן שי' קובלסקי וכן ההודעה אודות סדר אמירת תהילים וכו'.
וגודל הענין דאמירת תהילים ולימוד שיעורי תורה בבית הכנסת בודאי אין דורש אריכות, שהרי מבואר הוא בכ"מ בספרינו הק' ובבאור היטב במכתבי ושיחות הק' של כ"ק רבותינו נשיאינו נשיאי ישראל.
ולא באתי אלא לזירוז ולהעדפה ע"פ מאמר חז"ל אין מזרזין אלא למזורזין: זירוז בהשתדלות להרבות המשתתפים בשיעורי לימוד בתורה, בנגלה דתורה ובפנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, וכן - לכלול כל מתפללי בית הכנסת באמירת תהילים.
אמירת תהילים בכל יום לאחרי תפלת הבקר - כפי שנחלק התהילים לימי החודש - ובשבת קודש מברכין החדש בבקר קודם התפלה, סיום כל חמישה ספרי תהילים, שהם מכוונים לחמשה חומשי תורה.
ויש לקשר האמור גם בפרשת שבוע זה, פרשת תרומה לה', לבנין המקדש והמקדש דאיקרי משכן,
אשר ענינם - כדרז"ל - מקום תפלה ועד אשר כל התפילות מכוונות לקדש הקדשים: מקום הארון - הוא ענין לימוד התורה,
וספר תהילים הרי זה - התפילה שבתורה.
בכבוד ובברכה לבשו"ט בכל האמור.
נדפסה בלקו"ש חי"א ע' 317 והושלמה עפ"י העתק המזכירות.
מאמר חז"ל: מכות כג, א.
והמקדש: עירובין בתחלתה.
תורה בבית הכנסת: ראה ברכות ח, א.
במכתבי ושיחות: ראה קובץ מכתבים תהילים.
שהם מכוונים: כנקבע בה"יהי רצון" שלאחרי אמירת תהילים. וראה קידושין ל, סע"א.
ד"ה לפיכך נקראו, תרצ"ט.
כל התפלות מכוונות לקדש הקדשים: שו"ע או"ח רסצ"ד.
הארון.. לימוד התורה: ראה שהש"ר פ"ה ט"ו: על שני לוחות אבנים.. כתובים בין כל דיבור ודיבור פרשיותי' ודקדוקי' של תורה.
התפלה שבתורה: ראה ברכות ג, ב. פסחים קיז, א.