ב"ה, כ"ו שבט, תשכ"ד
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
כבוד המתפללים - והגבאים בראשם - דבית
הכנסת
פועלי אגודת ישראל אשר בקרית שלום ע"י
תל אביב
בארצנו הקדושה, תבנה ותכונן במהרה
בימינו על ידי
משיח צדקנו,
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בשעתו נמסר לי הפ"ש ע"י הרה"ח אי"א נו"נ בעל מידות הרח"ן שי' קובלסקי וכן ההודעה אודות סדר אמירת תהילים וכו'.
וגודל הענין דאמירת תהילים ולימוד שיעורי תורה בבית הכנסת בודאי אין דורש אריכות, שהרי מבואר הוא בכ"מ בספרינו הק' ובבאור היטב במכתבי ושיחות הק' של כ"ק רבותינו נשיאינו נשיאי ישראל.
ולא באתי אלא לזירוז ולהעדפה ע"פ מאמר חז"ל אין מזרזין אלא למזורזין: זירוז בהשתדלות להרבות המשתתפים בשיעורי לימוד בתורה, בנגלה דתורה ובפנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, וכן - לכלול כל מתפללי בית הכנסת באמירת תהילים.
אמירת תהילים בכל יום לאחרי תפלת הבקר - כפי שנחלק התהילים לימי החודש - ובשבת קודש מברכין החדש בבקר קודם התפלה, סיום כל חמישה ספרי תהילים, שהם מכוונים לחמשה חומשי תורה.
ויש לקשר האמור גם בפרשת שבוע זה, פרשת תרומה לה', לבנין המקדש והמקדש דאיקרי משכן,
אשר ענינם - כדרז"ל - מקום תפלה ועד אשר כל התפילות מכוונות לקדש הקדשים: מקום הארון - הוא ענין לימוד התורה,
וספר תהילים הרי זה - התפילה שבתורה.
בכבוד ובברכה לבשו"ט בכל האמור.
נדפסה בלקו"ש חי"א ע' 317 והושלמה עפ"י העתק המזכירות.
מאמר חז"ל: מכות כג, א.
והמקדש: עירובין בתחלתה.
תורה בבית הכנסת: ראה ברכות ח, א.
במכתבי ושיחות: ראה קובץ מכתבים תהילים.
שהם מכוונים: כנקבע בה"יהי רצון" שלאחרי אמירת תהילים. וראה קידושין ל, סע"א.
ד"ה לפיכך נקראו, תרצ"ט.
כל התפלות מכוונות לקדש הקדשים: שו"ע או"ח רסצ"ד.
הארון.. לימוד התורה: ראה שהש"ר פ"ה ט"ו: על שני לוחות אבנים.. כתובים בין כל דיבור ודיבור פרשיותי' ודקדוקי' של תורה.
התפלה שבתורה: ראה ברכות ג, ב. פסחים קיז, א.
B"H, 26 Shevat, 5724.
Brooklyn, NY.
Shalom u'Vrachah!
To the honored congregants—and especially the gabbaim—of the Poalei Agudas Yisrael synagogue in Kiryat Shalom near Tel Aviv in our holy land (may it be rebuilt and established speedily in our days through Moshiach Tzidkeinu), may Hashem be upon them for life—Shalom u'Vrachah!
In due time I received your regards through Haraha"ch iy"a nu"n Baal Middos HaRach"n Kowalski as well as the notification regarding the order of reciting Tehillim, etc.
The greatness of reciting Tehillim and studying Torah lessons in the synagogue certainly needs no elaboration, as it is explained in many places in our holy books and thoroughly clarified in my letters and talks from our Rebbeim Nesi'ei Yisrael. My intention here is only to encourage and add emphasis based on our Sages' saying: "They only urge those who are already eager." This means further effort to increase participants in Torah study sessions—both Nigleh (revealed Torah) and Pnimiyus HaTorah (the inner dimension revealed in Chassidus)—and to include all synagogue members in reciting Tehillim.
Tehillim should be said every day after morning prayers according to its division by days of the month; on Shabbos Mevorchim Chodesh, all five books of Tehillim should be completed before prayers. These five books correspond to the five books of the Torah.
This idea also connects with this week's parsha, Terumah LaHashem, about building the Mikdash—which is also called Mishkan—whose purpose (as our Sages explain) is a place for prayer. Ultimately all prayers are directed toward the Holy of Holies: The place of the Aron represents Torah study, while Sefer Tehillim is "the prayer within Torah."
With honor and blessing for good news in all mentioned above.
Summary
The Rebbe encourages strengthening both communal Tehillim recitation and Torah study—Nigleh and Chassidus—in synagogues, highlighting their deep connection to building a spiritual sanctuary and linking these practices to this week's parsha about constructing the Mikdash.