ב"ה, ז' מ"ח, תשי"ט
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו עם המצורף אליו, בו כותב אשר עזב את הביהכ"נ שלו לפני הקיץ וכו'.
וכנראה, כוונתו - שעזב משרת הרבנות בכלל, ולפלא הדבר, ובפרט בהנוגע לזה שנמצא בארצוה"ב זה כמה שנים, וכנראה ממאמריו הנדפסים שצירף למכתבו, התענין במצב היהדות כאן ובעצות איך לשפרו, שעפי"ז אינו מובן כלל הצעד האמור - להפסיק מלשמש במשרת רבנות, כי האומנם עי"ז אומר להביא תקון ושיפור לערכי היהדות כאן בארצוה"ב?! ובפרט - אם כנים דבריו בהנוגע להכשרתו שכותב ע"ד זריזות ארגון וכו' - שהרי זה עוד מגדיל האפשריות שלו ובמילא מגדיל בהעיוות בהנסיגה מן המערכה, יותר נכון לומר - בריחה מן המערכה,
ובמ"ש (כנראה בתור ביאור לצעד שלו), שבמשרתו צריך הי' להכנע לבע"ב, וכו', כמובן גם זה אינו טעם מספיק כלל, כי כיון שסו"ס מוכרח שיחול שינוי בהיחס של הבע"ב להרבנים שלהם, הרי אי אפשר שיבוא השינוי ע"י אלו שלא איכפת להם בכניעה לבע"ב, כ"א דוקא ע"י אלו שילחמו נגד זה, ותקוה רחוקה ביותר שהבע"ב עצמם ילחמו נגד שלטונם על הרבנים, ומוכרחת לבוא הזזה בזה דוקא מצד הרבנים, והשיטה אני את נפשי הצלתי, כבר פסלוה גדולי-עולם, ובפרט גדולי החסידים,
והוא גם מענינא דיומא - פרשת השבוע שקראנו בפ' נח, כביאור הזהר הק' ענין התמוה שנקראים מי המבול מי נח, אף שצדיק תמים הי' בדורותיו. - והסיבה לשם זה הוא (זהר חלק א' ס"ז ב'): כיון דאמר לי' (קוב"ה) דישזיב לי' הוא ובנוי לא בעי רחמין על עלמא ואתאבידו, ובגין כך אקרון מי המבול על שמי', ז.א. שאפילו כששומעין ציווי מפורש מבורא העולם ומנהיגו (ככתוב שם: ובאת אל התבה ומחיתי את כל היקום), אין זה פוטר האדם כלל וכלל מלשלול הענין דאני את נפשי הצלתי. ואם לפני מתן תורה כך - עאכו"כ לאחרי נתינת התורה, אשר ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בה, ובפרט לאחרי ערבות שבערבות מואב - שכל ישראל ערבים זב"ז, וק"ל.
מובן שאפשר לעשות לשיפור היהדות גם לאיש שאינו מכהן במשרת רבנות, ואפשר עוד לעבודה גדולה ביותר, אבל לצערנו, בהתבוננות באותם הרבנים שעזבו משרתם, לאיזה טעם שיהי' - לא נכנסו לעסקים דמס"נ וכו'. וק"ל.
במ"ש אודות כניסה למסחר ועסק באם ישנה הצעה מתאימה,
הנה בכלל בענינים כאלו משתדלים באופן דחברא חברא אית לי'. ז.א. שמדברים עם הידידים, הקרובים ע"ד השאיפה וכו', ומבקשים אותם להתענין בין ידידיהם הם, ובטח גם הוא עושה כזה. ומובן אשר באם אדע מהצעה מתאימה - אודיענו, או שאודיע שאיפתו הוא להמציע, ואין הכתוב בתחלת מכתבי נוגע בזה, כמובן.
ואנצל הזדמנות זו לעוררו ע"ד קביעות עתים בלימוד תורת החסידות, אשר ביחוד בתקופתנו זו - ה"ז הכרח, נוסף על שנכלל בחיוב הכללי של תלמוד תורה, אשר החלות שלו הוא על כל חלקי התורה כמובן, ועיין בזה - דברים חוצבי להבות אש בשו"ע לרבנו הזקן הלכות ת"ת פרק ב' סעיף יו"ד בענין קיום המצוה שמדאורייתא שמור תשמרון את כל המצוה וגו' - מיוסד על דברי הראשונים כמלאכים הסמ"ג וכו' כמבואר גם בסעיפים שלפנ"ז שם.
בברכה לפרנסה טובה מתאימה לכשרונותיו ולמילוי תפקידו בתכ"י, כדבר משנה אני נבראתי לשמש את קוני.
ובברכה לבשו"ט בכל האמור.
B"H, 7th of Marcheshvan, 5719. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter with its attachment, in which you write that you left your synagogue before the summer, etc. Apparently, your intention is that you left the rabbinate altogether. This is surprising—especially since you have been in the United States for several years now. From your published articles attached to your letter, it is clear that you are interested in the state of Judaism here and in ways to improve it. Therefore, your decision to stop serving as a rabbi is completely incomprehensible. Do you really think this will bring about improvement and correction for Jewish values here in America?!
Especially if what you write about your organizational skills is true—this only increases your potential and therefore makes the retreat from this arena even more problematic; it is more accurate to call it fleeing from the field. Regarding what you wrote (apparently as an explanation for your step), that in your position you had to submit to the lay leaders (baalei batim), etc.—this too is not a sufficient reason at all. Since ultimately there must be a change in the attitude of lay leaders toward their rabbis, such change cannot come from those who are indifferent to submitting to them but only from those who fight against it. It is highly unlikely that the lay leaders themselves will fight against their own control over rabbis; any movement must come specifically from the rabbis themselves. The approach of 'I saved myself' has already been rejected by great Torah leaders—especially by great chassidim.
This also relates to our current time—the weekly Torah portion we read was Parshat Noach. As explained by the holy Zohar regarding the puzzling fact that the floodwaters are called 'the waters of Noach,' even though he was a righteous man in his generation. The reason for this name (Zohar I:67b): because when G‑d told him he would save him and his children but did not pray for mercy on the world and they were destroyed—for this reason they are called 'the waters of Noach.' That is, even when one hears an explicit command from the Creator of the world (as written there: 'Come into the ark and I will wipe out all existence'), this does not exempt a person at all from rejecting an attitude of 'I saved myself.' If this was true before Matan Torah—all the more so after receiving the Torah, where 'Love your fellow as yourself' is a great principle within it—especially after Arvut (mutual responsibility) established at Arvot Moav: all Jews are responsible for one another.
It is understood that one can work to improve Judaism even without holding a rabbinic position—and sometimes even accomplish much more—but unfortunately, when observing those rabbis who left their positions for whatever reason—they did not enter into activities requiring self-sacrifice, etc.
Regarding what you wrote about entering business or commerce if there is a suitable offer—in general matters like these are pursued through friends: one speaks with friends and relatives about one's aspirations and asks them to inquire among their acquaintances as well; surely you are doing so too. Of course, if I hear of a suitable offer I will inform you or let others know of your interest; what I wrote at the beginning of my letter does not pertain to this matter.
I take this opportunity to urge you regarding fixed times for studying Chassidus—which especially in our times is essential—in addition to being included in the general obligation of Torah study which applies to all parts of Torah. See on this fiery words in Shulchan Aruch by Rabbeinu HaZaken (Laws of Torah Study ch. 2 sec. 10) regarding fulfilling the mitzvah from Torah law: 'You shall diligently keep all this mitzvah,' based on early authorities such as Sefer Mitzvot Gadol—as explained also in previous sections there.
Blessings for suitable livelihood according to your talents and fulfillment of your mission promptly—as stated in Mishnah: 'I was created only to serve my Creator.' And blessings for good news in all mentioned above.
Summary
The Rebbe teaches that abandoning communal responsibility does not bring improvement; true progress comes when dedicated individuals actively work within their communities despite challenges. Personal growth through Chassidus study remains vital alongside seeking appropriate livelihood.