צורת הדף באתר היברובוקס

הכל לשם שמים:

הכל לשם שמים - ואין דעתי אחריה לחיבת אישות אלא לחיבת קורבה ולעשות קורת רוח לאמה כשאני מחבב את בתה:

משנה

לא ילמד אדם רווק

לא ילמד רווק סופרים - רווק פנוי בלא אשה:

סופרים, ולא תלמד אשה סופרים.

סופרים - מלמדי תינוקות כלומר לא ירגיל רווק עצמו להיות מן הסופרים ובגמר' מפרש טעמא וכן לא תלמד אשה סופרים לא תרגיל עצמה להיות ממלמדי תינוקות:

רבי אלעזר אומר: אף מי שאין לו אשה לא ילמד סופרים.

אף מי שאין לו אשה - בגמרא מפרש מאי היא:

ר' יהודה אומר: לא ירעה רווק בהמה,

לא ירעה רווק את הבהמות - שלא יתאוה לה:

ולא יישנו שני רווקין בטלית אחת.

ולא יישנו שני רווקים בטלית אחת - שלא יבואו לידי משכב זכור:

וחכמים מתירים:

וחכמים מתירין - שלא נחשדו במשכב זכור ובהמה:

גמרא

מאי טעמא?

מ"ט - לא ילמד רווק סופרים אי נימא משום דחשידי רווקים אמשכב זכור דתינוקות:

אילימא משום ינוקי?

והתניא: אמרו לו לר' יהודה:

אמרו לו לר' יהודה - דמתניתין דאמר לא יישנו שני רווקין בטלית אחת:

לא נחשדו ישראל על משכב זכור, ולא על הבהמה!

אלא רווק - משום אמהתא דינוקי,

משום אמהתא דינוקי - אמותיהם של תינוקות שמצויות אצלו להביא את בניהן לבית הספר:

אשה - משום אבהתא דינוקי:

ר' אלעזר אומר: אף מי שאין כו':

איבעיא להו: מי שאין לו אשה כלל,

מי שאין לו אשה כלל - ומוסיף אדתנא קמא דקאמר רווק שלא נשא אשה מימיו ואתא ר' אלעזר למימר אפילו היתה לו ומתה אבל יש לו ואינה שרויה אצלו מותר או דלמא כו':

או דלמא בשאינה שרויה אצלו?

תא שמע: אף מי שיש לו ואינה שרויה אצלו, לא ילמד סופרים:

ר' יהודה אומר: לא ירעה כו':

תניא: אמרו לו לרבי יהודה: לא נחשדו ישראל על משכב זכור, ולא על הבהמה:

משנה

כל שעסקיו עם הנשים

כל שעסקיו עם הנשים - שמלאכת אומנותו נעשית לנשים והנשים צריכות לו:

לא יתיחד עם הנשים.

לא יתייחד עם הנשים - אפילו עם הרבה נשים לפי שלבו גס בהו וכולן מחפות עליו ואילו איש אחרינא בין שתי נשים תנן (לעיל דף פ:) אבל עם שלש או ארבע שפיר דמי:

ולא ילמד אדם את בנו אומנות הנשים.

רבי מאיר אומר: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה,

נקיה וקלה - מפרש בגמ' שפיר:

ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו,

ואל יאמר בלבו אומנות זו אינה מעשרת אלא יבקש רחמים למי שהעושר שלו:

שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות, שלא עניות מן האומנות, ולא עשירות מן האומנות, אלא הכל לפי זכותו.

רבי שמעון בן אלעזר אומר: ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות, והן מתפרנסין שלא בצער?

והלא לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני, אינו דין שאתפרנס שלא בצער?

אלא שהרעותי מעשי, וקפחתי את פרנסתי.

אבא גוריין איש צדיין אומר משום אבא גוריא: לא ילמד אדם את בנו חמר, גמל, קדר, ספן,

חמר גמל ספן קדר - בעלי קרנות כל אלו אומנות ליסטיות כשלנים בדרכים הם נכנסים ולוקטים עצים מן הכרמים ופירות ועוד שנשכרים לאדם ומעבירין על תנאם:

רועה,

רועה - בהמות שלו שמעבירן לרעות בשדה אחרים:

וחנוני,

חנוני - מלומד באונאה להטיל מים ביין צרורות בחטין:

שאומנותן אומנות ליסטים.

רבי יהודה אומר משמו:

משמו - של אבא גוריא:

החמרין רובן רשעים,

החמרים רובן רשעים - מפני ליסטיות:

והגמלין רובן כשרין,

הגמלין רובן כשרים - שפורשין למדברות למקום גדודי חיות וליסטין ויראים לנפשם ומשברים לבם למקום:

הספנין רובן חסידים.

הספנין רובן חסידים - שפורשין למקום הסכנה ותמיד הם ברעדה יותר מן הגמלין:

טוב שברופאים לגיהנם,

טוב שברופאים לגיהנם - אינו ירא מן החולי ומאכלו מאכל בריאים ואינו משבר לבו למקום ופעמים שהורג נפשות ויש בידו לרפאות העני ואינו מרפא:

והכשר שבטבחים שותפו של עמלק.

טוב שבטבחים - ספיקי טריפות באות לידו וחס על ממונו ומאכילן:

רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם, ואיני מלמד את בני אלא תורה,

שאדם אוכל משכרה בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא.

ושאר כל אומנות אינן כן, כשאדם בא לידי חולי, או לידי זקנה, או לידי יסורין, ואינו יכול לעסוק במלאכתו, הרי הוא מת ברעב.

אבל התורה אינה כן,

אבל התורה אינה כן - שאף הבא לידי זקנה או ייסורין ואינו יכול לעסוק בה הוא אוכל ממתן שכרה דכתיב עוד ינובון בשיבה:

אלא משמרתו מכל רע בנערותו, ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו.

בנערותו מהו אומר? (ישעיהו מ, לא) וקוי ה' יחליפו כח.

בזקנותו מהו אומר? (תהלים צב, טו) עוד ינובון בשיבה.

וכן הוא אומר באברהם אבינו: (בראשית כד, א) ואברהם זקן, וה' ברך את אברהם בכל.

מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, שנאמ': (בראשית כו, ה) עקב אשר שמע אברהם בקולי, וישמור משמרתי, מצותי, חוקותי, ותורותי:

גמרא

תנו רבנן: כל שעסקיו עם הנשים סורו רע.

סורו רע - מנהגו רעה קרבותו רע להשתדל עמו שיהא סר אליו ובא לביתו:

כגון הצורפים,

הצורפין - צורפי זהב העושין לנשים שירין נזמים וטבעות:

והסריקים,

הסריקים - סורק בגדים לנשים פלוקיירד"א (פלוקיידרי"ש: סורקי צמר) :

והנקורות,

הנקורות - מנקרי ריחים של יד שנשים טוחנות בהם כדתנן בכתובות (דף נט:) אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה טוחנת ואופה ואמרינן (שם) בריחיא דידא:

והרוכלין,

והרוכלין - מוכרין קישוטי בשמים לנשים:

והגרדיים, והספרים,

והספרין - הנשים צריכות להן בשביל בניהם:

והכובסים, והגרע,

והגרע - אומן המקיז דם על שם שמגרע את הדם:

והבלן,

והבלן - מחמם מרחצאות:

והבורסקי,

הבורסקי - מעבד להם עורות ללבוש ולנעול:

אין מעמידים מהם לא מלך ולא כהן גדול.

מאי טעמא?

לא משום דפסילי, אלא משום דזיל אומנותיהו.

תנו רבנן: עשרה דברים נאמרו בגרע:

מהלך על צידו, ורוחו גסה, ונתלה ויושב,

מהלך על צידו ורוחו גסה ונתלה ויושב - שלשתן סימני גאוה אבל אין זו דומה לזו ובכולן הוא חלוק ממדת הכשרים נתלה ויושב אינו יושב אלא אם כן נסמך או לאחוריו או על צידו דרך גאוה ובשביל שהבריות מוסרין נפשן לידו הוא מתגאה:

ועינו צרה,

ועינו צרה - בממונו להוציא כלום מפני שהוא מלומד לאכול אצל המקיזין ואינו מלומד להוציא:

ועינו רעה,

ועינו רעה - נותן עיניו בבריאים שיחלו ויהיו צריכין לו:

אוכל הרבה,

אוכל הרבה - שמלומד לאכול עם כמה אנשים בכל יום:

ומוציא קימעא,

ומוציא קימעא - מתוך שמאכלו יפה בלחם נקי ובשר שמן שממעטים את הזבל שכל אדם מכין לסעודת הקזה מאכל בריאה:

וחשוד על העריות,

וחשוד על העריות - מתוך שהנשים צריכות לו ועסקו עמהן:

ועל הגזל,

ועל הגזל - שהנשים גוזלות מבעליהן ונותנות לו:

ועל שפיכות דמים.

ועל שפיכות דמים - זימנין דשפי ליה לדמא לפחות מרביעית:

דרש בר קפרא: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה.

מאי היא?

אמר רב יהודה

תוספות

הכל לשם שמים. ועל זו אנו סומכין השתא שאנו משתמשים בנשים:

לא ילמד רווק סופרים. פי' תלמידים רווק הוא אדם פנוי שלא נשא אשה מעולם ותרגום של ובחורים כשול יכשלו הוא רווקים (ישעיהו מ, ל):

ולא ירעה בהמה. מפני שיש לו תאוה יותר מאיש אחר שנשא אשה:

לא יתייחד עם הנשים. פי' בקונט' ואפילו עם נשים הרבה ודווקא רוכל אבל איש אחר מותר וקשה להר"ם דאמר לעיל (דף פא.) אנשים מבפנים ונשים מבחוץ חוששין משום יחוד משמע דאסור להתייחד עם נשים הרבה לכ"ע לכן נ"ל לא יתייחד עם הנשים אפילו אשתו עמו דשרינן לעיל (דף פ:) דכיון דהוי רוכל איכא חששא טפי:

אלא הכל לפי זכותו. פירוש לפי מזלו דבני וחיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא: