ב"ה, כ"ג סיון, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו, בו כותב, א) במה שציינתי ללמוד בספר התניא קדישא פרק כ"ז-כ"ט והפרקים שלפניהם ושלאחריהם, ורוצה ללמוד בזה איזה כוונה צדדית. - איני מבין מה הכריחו לזה, והיא כפשוטה - אשר מבואר שם גנות ענין העצבות וההפסד שבה, ואשר בהתבוננות אפשר לבטלה גם ע"פ שכל אפילו כשנדמה או שגם באמת הוא עצבות מדאגת עונות.
ב) נסתפק במה שכתבתי בנתינת צדקה, שיתן לפני התפלה פרוטה או שתים וכו', באם לא ימצא עני על אתר. - הנה ידוע שבכגון דא מוסרים הצדקה לגבאי צדקה או לקופה של צדקה (א צדקה פּושקע).
ג) נסתפק במ"ש מקוה טהורה, והנה במכתבי אינו בוא"ו אלא מקוה טהרה, וכוונתי לטבילת עזרא עכ"פ בזה יזהר, ומה טוב גם במקוה המוסיפה קדושה לקדושה גדולה יותר, וכמו שנמצא עד"ז בש"ס (היינו בטבילת כהן גדול ביוהכ"פ שבין עבודה לעבודה).
לפלא שאינו מזכיר ע"ד אמירת שיעור תהלים בכל יום אחר התפלה, ויה"ר שלא תהי' אלא השמטה בכתיבה ולא חסרון בפועל.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
B"H, 23 Sivan, 5715. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter in which you write: (a) Regarding my suggestion to study in the holy book Tanya chapters 27–29 and the chapters before and after them, and you wish to study them with some secondary intention—I do not understand what compels you to do so. The chapters are to be taken simply as they are: it is explained there the disgrace of sadness and its damaging effects. With contemplation one can nullify it even intellectually, even when it seems or truly is sadness from worry over sins.
(b) You were uncertain about what I wrote regarding giving charity—that one should give a coin or two before prayer, etc.—if a poor person is not found on the spot. It is well known that in such cases one gives the charity to a charity collector or places it in a charity box (a tzedakah pushka).
(c) You were uncertain about what I wrote "mikveh tehorah." In my letter it was not written with a vav but rather "mikveh taharah," and my intention was at least for immersion of Ezra; in this you should be careful. Even better is immersion in a mikveh that adds holiness upon holiness to an even greater degree, as we find similarly in the Talmud (regarding the immersion of the Kohen Gadol on Yom Kippur between services).
It is surprising that you do not mention about saying a daily portion of Tehillim after prayer. May it be G-d's will that this omission was only in writing and not in actual practice.
With blessing, on behalf of the Rebbe shlita.
Summary
This letter emphasizes learning Tanya’s teachings on overcoming sadness—even that stemming from sin—through contemplation. It clarifies practical points about giving charity before prayer and immersion practices for spiritual elevation, while encouraging consistency in daily Tehillim recitation.