ב"ה, כ"ב שבט, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מב' שבט עם הפ"נ המוסגר בו וכן הפ"נ מיום ההילולא, אשר אקראם בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
ומ"ש בהנוגע למצבו אשר מכתבי גרם לחלישות הדעת כו' וכו', הנה מובן שלא לזה כוונתי ובמילא לא הי' יכול מכתבי לגרום זה, וחלישות דעת זו היא ג"כ עצת היצר המבלבל את האדם בכל הדרכים שמוצא, עד כי לפעמים מסכים להתלבש באיצטלא של חסיד וירא שמים כו', וכמובא בהיום יום לכ"ג סיון. וכבר כתבתי כ"פ והנני כופל עוד הפעם אשר אליבא דאמת יכול הוא להיות שמח בחלקו גם לאחר הביאו בחשבון את כל הענינים אודותם כותב ובפרט שע"י השמחה בחלקו הנה בכמה פרטים יוטב מצב כמה מהענינים, וכמבואר באותם המקומות שציינתי במכתבי הקודמים ובמכתבי גופא.
ומ"ש אשר גם אם העצבים מתוחים גם זהו ענין שלא כדבעי, הרי מובן שמסכים הנני בזה אתו, והחילוק בינינו הוא רק שדעתי ברורה שהתרופה היותר מעולה בזה היא היסח הדעת ואפילו שלא להכנס בשקו"ט, משא"כ רגילותו הוא בזה שמתחיל להתבונן במצבו ולהוכיח בעצמו אופנו וענינו, והלואי שעכ"פ מכאן ולהבא יסיח דעת מכל המיחושים בעניני הבריאות וכו', ואם קשה לפעול את זה בעצמו הרי העצה היעוצה לזה, הוא ע"י לימוד בפנים במקום שלבו חפץ, וכאשר נטבעים בתורה הרי בד"מ נדחות מחשבות אשר לא כן והמפורסמות והנראה במוחש אין צריך ביאור.
בברכה לבריאות והצלחה במושפעיו מתוך שמחה.