ב"ה כ"ג אייר תש"ב
כבוד ידידנו הרה"ג הרה"ח הנעלה, התמים המצוין וו"ח אי"א וכו', מוהר"ר משה פנחס נ"י הכהן, כץ נוארק
שלום וברכה!
הננו מודים לו עבור ההערות שכתב לנו בנוגע לה"שמועסן", ובע"ה נתקן בחוברות הבאות מה שנוגע להערתו סימן א
בנוגע להערה ב' א"א באו"א בדבור לקטנים, כי לכתוב "נפטר" לא יבינו מה זה, והלא כן תרגמו גם בחדר מלפנים. (בפרט ע"ד יעקב אבינו לא מת, עיין בהערה להלן).
ועל הערתו ג', הנה עיקר הכונה הי' לספר ע"ד ציור הכלים כדי שידעו מזה, ולא להפליא ע"ד צפוי הזהב, ולכן לא נכתב ע"ד צפוי הקרשים.
בכלל שמחנו לראות כי קרא השמועסן בעיון, ואם תהיינה לו הערות גם להבא בטח יודיע לנו ונתענין בהן.
בהזדמנות זו הננו לבקשו להשתדל בהפצת השמועסן במחנו, כי גודל ערכם ותועלתם לקוראים הצעירים הן בטח הכיר, ונשמח לשמוע מה אפשר לו לעשות בזה.
בכל הכבוד, בברכת לאלתר לגאולה,
מרכז לעניני חנוך
בענין יעקב אבינו לא מת. עיין בחדא"ג שלא מת היינו בנפש, משא"כ בגוף, ולכאורה ל"מ כן בתוס'. וי"ל דדברי התוס' הם לפי הקס"ד, ולא אחרי הקושיא וכי בכדי ספדו ספדיא וכו'.
ועיין ברמב"ן עה"ת סוף בראשית שכ' "יעקב אבינו לא מת כו' ויראו אחי יוסף כי מת אביהם כי להם מת הוא" (אף שפי' שם גם באופן אחר). ובזח"א רמח: יעקב לא מית כו' שימשא לא מית אלא אתכניש מעלמא ואזל לגבי סיהרא. ועייג"כ ביאוה"ז פ' ויחי סד"ה ת"ח מצראי.
ובאלשיך (בראשית מז, כט) דיעקב דוקא לא מת, אבל היתה מיתה בישראל.
ויומתק עי"ז שינוי השמות בפסוק א[ל] תראי תולעת יעקב מתי ישראל, ע"פ דרז"ל בב"ר פ"ק, וכפי' מהרז"ו מתי ל' מיתה. אבל צ"ע מדרז"ל (זח"ב נ, ג. ע, א. רש"י תענית מ: ד"ה אף) וירא ישראל ישראל סבא. ובב"ר פצ"ו ואין אתה מת שנאמר ויקרבו ימי ישראל כו'.
והנה לכאורה פשוט דרק יעקב לא מת*, משא"כ אברהם וכו' שנאמר בהם מיתה.
וכן משמע בתו"א ד"ה להבין בי' ענין האבות ה"ה המרכבה ולקו"ת ד"ה ושמתי כדכד הב' סס"ג:
וברמב"ן (שם) שכ' וענין המדרש הזה כו', משמע דס"ל דבכל הצדיקים יש ענין זה, וכמו שמסיים שם ויובן הענין הזה במס' שבת ובמס' כתובות - נראה כונתו לשבת (קנ"ב:) וכתובות (קג.) ועייג"כ ב"ב (נח.). -
ואולי החילוק, דבכל הצדיקים הוא רק לעתים מזומנות כלשון הרמב"ן, אבל ביעקב תחופף עליו כל היום - ובאלשיך חילק דביעקב גם רוח ונשמה לא נסתלקו ובשאר צדיקים רק נפש. ועי' תוד"ה ונשמתו, שבת (קנג.) דמשמע דא"א להיות כל היום אם נשמתו גנוזה תחת כסה"כ. וזהו מעלה באם רק לפרקים יורדת.
וי"ל דהיינו דוקא במי שהי' בהם מיתה ונפסק קשור הנשמה והגוף, משא"כ יעקב אבינו דלא מת, דאדרבה העילוי הוא נשמה בגוף דוקא. ועדין צ"ע.
הערה לאחר זמן:
*) ראה תורת לוי יצחק על הש"ס למס' תענית שם (ע' ו' ואילך), שזהו מצד שמדת יעקב הוא ת"ת - תתן אמת ליעקב (ושם ס"ע ז: אמ"ת ליעק"ב הוא תיבות יעק"ב ל"א מ"ת). עיי"ש באריכות. ובשיחת כ' מנ"א תשל"א.
בענין יעקב אבינו לא מת: עיין בחדא"ג שלא מת היינו בנפש, משא"כ בגוף. ולכאורה ל"מ כן בתוס'. וי"ל דדברי התוס' הם לפי הקס"ד, ולא אחרי הקושיא וכי בכדי ספדו ספדיא וכו'. ועיין ברמב"ן עה"ת סוף בראשית שכ' "יעקב אבינו לא מת כו' ויראו אחי יוסף כי מת אביהם כי להם מת הוא" (אף שפי' שם גם באופן אחר). ובזח"א רמח: יעקב לא מית כו' שימשא לא מית אלא אתכניש מעלמא ואזל לגבי סיהרא. ועייג"כ ביאוה"ז פ' ויחי סד"ה ת"ח מצראי. ובאלשיך (בראשית מז, כט) דיעקב דוקא לא מת, אבל היתה מיתה בישראל. ויומתק עי"ז שינוי השמות בפסוק א[ל] תראי תולעת יעקב מתי ישראל, ע"פ דרז"ל בב"ר פ"ק, וכפי' מהרז"ו ל' מיתה. אבל צ"ע מדרז"ל (זח"ב נ, ג. ע, א. רש"י תענית מ: ד"ה אף) וירא ישראל ישראל סבא. ובב"ר פצ"ו ואין אתה מת שנאמר ויקרבו ימי ישראל כו'. והנה לכאורה פשוט דרק יעקב לא מת*, משא"כ אברהם וכו' שנאמר בהם מיתה, וכן משמע בתו"א ד"ה להבין בי' ענין האבות ה"ה המרכבה ולקו"ת ד"ה ושמתי כדכד הב' סס"ג: וברמב"ן (שם) שכ' וענין המדרש הזה כו', משמע דס"ל דבכל הצדיקים יש ענין זה, וכמו שמסיים שם ויובן הענין הזה במס' שבת ובמס' כתובות - נראה כונתו לשבת (קנ"ב:) וכתובות (קג.) ועייג"כ ב"ב (נח.). - ואולי החילוק, דבכל הצדיקים הוא רק לעתים מזומנות כלשון הרמב"ן, אבל ביעקב תחופף עליו כל היום - ובאלשיך חילק דביעקב גם רוח ונשמה לא נסתלקו ובשאר צדיקים רק נפש. ועי' תוד"ה ונשמתו, שבת (קנג.) דמשמע דא"א להיות כל היום אם נשמתו גנוזה תחת כסה"כ.
וזהו מעלה באם רק לפרקים יורדת. וי"ל דהיינו דוקא במי שהי' בהם מיתה ונפסק קשור הנשמה והגוף, משא"כ יעקב אבינו דלא מת, דאדרבה העילוי הוא נשמה בגוף דוקא.
ועדין צ"ע. הערה לאחר זמן: *) ראה תורת לוי יצחק על הש"ס למס' תענית שם (ע' ו ואילך), שזהו מצד שמת יעקב הוא ת"ת - תתן אמת ליעקב (ושם ס"ע ז: אמ"ת ליעק"ב הוא תיבות יעק"ב ל"א מ"ת). עיי"ש באריכות. ובשיחת כ' מנ"א תשל"א. חלקה נדפס בלקו"ש ח"ד ע' 1260 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.
כבוד... כץ: אגרות נוספות אליו - לקמן לה. מג. קמ.
שמועסן: התחיל להופיע, מימיוגרף, בחנוכה תש"ב. מטבת תש"ג ואילך התחיל להופיע בחוברות נדפסות. ראה לקמן אגרת מז.
לכתוב "נפטר": נמשך כנראה לסיפור אלעזר הצדיק שבגליון הראשון "געשטארבן אין גרויסע יסורים".
ציור הכלים: בגליון אדר.
B"H, 23 Iyar, 5702.
Newark.
Shalom u'Vrachah!
We thank you for the comments you wrote to us regarding the "Shmuessen," and with G‑d's help, we will correct in future booklets what pertains to your comment. Regarding your first point about note two—concerning writing "niftar" (passed away) in language for children—it would not be understood by them, and this was also how it was translated in cheder previously (especially regarding Yaakov Avinu not dying; see the note below). As for your third comment, the main intent was to describe the form of the vessels so that they would know about them, not to emphasize the gold plating; therefore, we did not write about the gold plating of the boards. In general, we were pleased to see that you read the Shmuessen carefully. If you have further comments in the future, please let us know and we will take an interest in them.
On this occasion, we ask you to make efforts to disseminate the Shmuessen in our camp because you surely recognize their great value and benefit for young readers. We would be happy to hear what you can do in this regard.
With all respect, with blessings for immediate redemption,
Merkaz L'Inyanei Chinuch
Regarding Yaakov Avinu not dying: See Chiddushei HaGrach that "not dying" refers to his soul but not his body; apparently Tosafot does not agree. It can be said that Tosafot's words are according to their initial understanding but not after their question: "Did they eulogize him for nothing?" etc. See Ramban on Bereishit at the end who writes: "Yaakov Avinu did not die... and Yosef's brothers saw that their father died—for them he died." (Although he also explains it differently there.) In Zohar I 245a: "Yaakov did not die... just as the sun does not die but is gathered from this world and goes to the moon." Also see Biur HaZohar Parshat Vayechi s.v. Talmidei Chachamim Metzrayi. And Alshich (Bereishit 47:29) says only Yaakov did not die but there was death among Israel. This clarifies why names change in the verse "Do not fear, worm of Yaakov, mortals of Israel," according to our Sages in Bereishit Rabbah ch. 1 and as explained by Maharzu—"metei" means death. But there is a question from our Sages (Zohar II 50b; ibid. 70a; Rashi Ta'anit 5b s.v. af): "And Yisrael saw—Yisrael Saba." And in Bereishit Rabbah ch. 96: "And you shall not die as it says 'and Yisrael's days drew near.'" It seems clear that only Yaakov did not die*, unlike Avraham etc., about whom it says they died. This is also implied in Torah Or D"H Lehavin Be'inyan HaAvot Hem HaMerkavah and Likkutei Torah D"H Vesamti Kadkod II s.v. 63; and Ramban (ibid.) writes: "And this Midrash means...", implying he holds that all tzaddikim have this aspect—as he concludes there—and this idea is explained in Shabbat (152b), Ketubot (103a), and also Bava Batra (58a). Perhaps the distinction is that for all tzaddikim it is only at certain times as Ramban says, but with Yaakov it hovers over him all day—and Alshich distinguishes that with Yaakov even ruach and neshamah did not depart while with other tzaddikim only nefesh remains. See Tosafot D.H. Venishmato on Shabbat (153a) which implies it cannot be all day if his soul is hidden under G‑d's throne; thus it is an advantage if it descends only occasionally. This applies specifically when there was death and a break between soul and body; with Yaakov Avinu who did not die, on the contrary—the elevation is specifically soul within body. Still needs clarification.
Note added later: * See Torat Levi Yitzchak on Shas Ta'anit there (pg. 6ff), explaining that since Yaakov's attribute is Tiferet—Titen Emet LeYaakov (and there pg. 7: Emes LeYaakov forms "Yaakov Lo Met"). See there at length; also referenced in a sichah from Menachem Av 20th, 5731.
Summary
This letter highlights careful attention to educational language for children, values feedback for improvement, encourages spreading Torah teachings among youth, and delves deeply into classic sources about Yaakov Avinu's unique spiritual status—that he did not truly die.