8780 —8780

כבוד המתפללים - והגבאים בראשם - דבית הכנסת שומרי שבת ומשתתפים בהקביעות עתים לתורה ה' עליהם יחיו   ב"ה, ז' אדר, ה'תשכ"ד — ברוקלין, נ.י.
Audio for this shiur is coming soon

ב"ה, ז' אדר, ה'תשכ"ד

ברוקלין, נ.י.

כבוד המתפללים - והגבאים בראשם - דבית הכנסת שומרי שבת ומשתתפים בהקביעות עתים לתורה ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בנועם נודעתי ע"י הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ וכו' הרי"ל שי' רסקין,

מהקביעות עתים בלימוד תורתנו הק' ברבים בביהכנ"ס הנ"ל,

וגודל הענין דלימוד שיעורי תורה בבית הכנסת בודאי אין דורש אריכות, שהרי מבואר הוא בכ"מ בספרינו הק' ובביאור היטב במכתבי ושיחות הק' של כ"ק רבותינו נשיאינו זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,

ולא באתי אלא לזירוז ולהעדפה ע"פ מאמר חז"ל אין מזרזין אלא למזורזין, זירוז בהשתדלות להרבות מספר המשתתפים בשיעורי לימוד בתורה, בנגלה דתורה ובפנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, וכן להשתדל לכלול כל מתפללי בית הכנסת בזה.

ויש לרמז בתחלת וראש פרשת שבוע זה:

ואתה תצוה גו' ויקחו אליך שמן זית וגו' להעלות נר תמיד,

לימוד התורה, הנגלה והפנימית (מאור שבתורה) המרומזים שניהם בכתוב האמור: להעלות נר, ויקחו שמן זית

וכמארז"ל, הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה שנאמר שמן זית גו',

ומחויבים בתלמוד תורה תמיד, ביום ובלילה כפשוטם, וביום ובלילה ברוחניות, בזמן שבית המקדש קיים ובזמן הגלות, אשר על אז נאמר השוכן אתם בתוך טומאותם.

וכמרומז בכתוב ומבואר במרז"ל תמיד ואפילו בטומאה,

ועי"ז תומשך אורה לכל בנ"י בכל מושבותיהם.

וכמרומז בכתוב ומבואר במאחז"ל למה צריך לנר, בשביל להאיר לנו, להעלות נר תמיד שיהא אורך לפני תמיד,

לפני בנ"י דוקא, וכמרומז בכתוב ומבואר ברז"ל ואתה תצוה את בנ"י - מפני שהמליכוני עליהם על הים,

ומאז ועד עתה פעמיים בכל יום, כשקורין את שמע, בערבין ובשחרית, וכמרז"ל יקבל עליו עול מלכות שמים, אמליכתי' למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים,

והקדמה לכל האמור הוא כאמור בכתוב, כתית למאור, וכפירוש רבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשו"ע (פוסק בנגלה דתורה): ע"י כתית (ונפשי כעפר לכל תהי' - נעשה) למאור (פתח לבי בתורתך - ועד למאור שבתורה).

בכבוד ובברכה לבשו"ט בכל האמור

מ. שניאורסאהן

תורה בבית הכנסת: ראה ברכות ח, א.

במכתבי ושיחות: ראה קובץ מכתבים - תהלים.

והפנימית (מאור: ראה ג"כ קה"ע לירוש' חגיגה פ"א ה"ז בסופה.

הרואה שמן: ברכות נז, א.

אז נאמר: יומא נז, א. ובזח"ג קנה, א: הארון.. אע"ג דאינו סטאן כו'.

ואפילו בטומאה: תו"כ אמור כד, ב.

למה צריך: תנחומא (באבער) תצוה ד.

מפני שהמליכוני: פסיקתא דר"כ פ' שקלים.

וכמרז"ל יקבל: ברכות יג, א. ושם.

Leave Feedback