ב"ה, ראש חודש כסלו, תשכ"ד
ברוקלין, נ.י.
לכבוד הוו"ח אי"א נו"מ בחור מעם ומורם מעם ודורש טוב לעמו בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות מו"ה שניאור זלמן שליט"א
שלום וברכה!
בקשר עם יום הולדתו הנני בזה להשתתף עם כל המברכים את כ' לאריכות ימים ושנים טובות ופוריות. ויהי רצון שינצל כל אפשרויותיו להחזקת היהדות המסורתית והפצת מעינות חב"ד, שבניצול הכשרונות והאפשרויות הרי הם הולכים ומתרבים. כי הנשמה היא בצלם ודמות אדם העליון, והגוף הוא מעין ודוגמת הנשמה, ורואים בגוף שככל שמשתמשים ומתעמלים באבר מן הגוף - כן יתפתח ויגדל כוחו, והוא הדין בכוחות הנפש, וכן הוא בניצול האפשרויות - שהמנצל אותן במילואן מזמינים לו מלמעלה כהנה וכהנה. ואם תמצא לומר זהו ענין מי שיש לו מנה רוצה
מאתים - ברוחניות, שאין הכוונה עונש שלעולם לא יהי' לו לאדם סיפוק רוחני, אלא אדרבה כיון שרכש "מנה" מזכים אותו ברצון חזק לרכוש "מאתים", ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
עדין לא עניתי לכ' על כמה נקודות במכתבו הקודם, ובהן ענין נטיעת יער על שם רבנו הזקן וכו'. אבל, כרשום בזכרוני, עלתה שאלה זו באחת משיחתינו בהיותו כאן, ואז הבעתי תמהוני שבשעה שדתנו ותורתנו חובקות זרועות עולם, עולם כפשוטו ועולם קטן זה האדם, על כל עניניו ופרטיו ופרטי פרטיו, גם המאורעות השמחים וגם אלו שהם להיפך ח"ו, הרי למה לנו לחזור על פתחי עניים ולמצוא איזו זמורת זר על מנת לנטעה בכרם בית ישראל. ולכאורה לא מצאתי לעת עתה ענין דנטיעת יער על שם מישהו לא בדיני ישראל ולא במנהגי ישראל שמנהג ישראל תורה הוא, אף שנמצא ענין דבנית בנין ובדוגמת יד אבשלום וכיו"ב.
מובן שהמסופר בדברי חכמינו ז"ל (גיטין נז, א) על דבר נטיעת ארז בלידת בן או בת ישראל וכולי, אינו מסוג האמור. וכן (תענית יד, ב) ש"ב יח, ו. ולהעיר מפיאה רפ"ז. - בכל אופן עד שאמצא יסוד להאמור הנני מסתייג מחוות דעת בזה.
ברם ידעתי גם ידעתי שכמה דרכים למגביות כסף וכמה מהן אין להם יסוד במנהגי ישראל, ובחלק מהן רק הנפש היפה סובלתן, ולא גרע ענין דנטיעת יער מהן, ואדרבה הרי תועלת בזה בשטח החקלאות וכולי. בכל זה, בשים לב לתכונת בני דורנו, אשר כשרואים דבר הנעשה ונכפל כמה פעמים מקדשים אותו, ולא עוד - אלא קדושה יתרה, הרי זה לדעתי עכ"פ נכנס בגדר דאבק דלא תוסיף (ובפרט שברוב הפעמים התוצאות מעבירה על לא תוסיף - עבירה על לא תגרע).
כמובן אינני מפרסם יחסי האמור לשתילת אילנות באה"ק ת"ו על שם מישהו, שהרי אין עניני כלל לגרום היזק למגבית וכולי. וזה הי' אחד הטעמים שהססתי עד היום לכתוב גם לכ' כל הנ"ל, אבל כיון שכ' נגע בענין זה ובפרטיות לפי ערך, באתי בכתובים כנ"ל.
- אמנם מצאתי בש"ס ענין הנטיעה ובריבוי (ב"ב יד, א) ולכאורה שייכות בזה להאמור, עפ"י יש מפרשים שם - שבזה קיים מצות ישוב ארץ ישראל (אלא ששם המדובר באילנות נושאי פרי, כרמים, משא"כ אילנו סרק (תמיד כט, ב). ולהעיר ממשנה סוף ערכין). ולא עוד אלא שהפליגו חכמינו ז"ל בכגון זה במדרש רבה פ' קדושים (כה, ג), אבל גם הנ"ל אינו מעין המדובר, נטיעה לשם זכרון של איש פלוני או מאורע פלוני.
ב) מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלע"ע חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי רוסיא. ועוד זאת, שמר שלמה שי' מדנצ'יק מנצל שהותו כאן למען כפר חב"ד הנוכחי, "ואין מערבין שמחה בשמחה". ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק עכ"פ אבוא עוה"פ בכתובים עם כ' בנקודה זו.
ג) מובן וגם פשוט שמענינים אותי כל הפרטים בנוגע לביתו ומשרדו וכו'. ולפלא שכותב שאיננו בטוח אם באלול ארצה לקרא ע"ד זה במפורט, שהרי בכגון זה אדרבה - חודש שהוא חתימת וסה"כ דשנה העוברת והכנה לחדש תשרי והשנה הבאה דווקא מסוגל לענינים אלו, ותקותי שגם זה אקרא במכתבי כ' הבאים, וארשה לעצמי להוסיף שגם בזה כל הרבוי והפירוט לשבח.
ובעמדנו בראש חודש הגאולה אביע איחולי לגאולת הפרט ולגאולת הכלל ולגאולת הציבור אוכלסא שבא"י - ברכות נח, א - ויהי רצון שיהי' בעגלא דידן.
בכבוד ובברכה
מ. שניאורסאהן
מצו"ב שהו"ל ז"ע.
חלקה נדפס בלקו"ש חכ"ג ע' 535 חלקה בחכ"ב ע' 311 והושלמה עפ"י צילום האגרות.
מו"ה שניאור זלמן: שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ח'תרפב, ובהנסמן בהערות שם.
הנשמה.. והגוף: ראה גם סה"מ מלוקט ח"ב ע' קד. וש"נ.
ורואים בגוף: ראה גם לקמן אגרת ח'תשלא.
מי שיש לו מנה: ראה קה"ר פ"א, יג.
נטיעת יער.. רבנו הזקן: בקשר לשנת הק"ן להסתלקותו.
נטיעת יער: ראה גם לקמן אגרת ח'תשלא.
ועולם קטן: תנחומא פקודי ג.
שמנהג ישראל: נסמן בלקו"ש חכ"ב ע' 56 הערה 2.
דלא תוסיף.. לא תגרע: ראה גם לקו"ש חט"ו ע' 491. חכ"ב ע' 288.
שהפליגו חכמינו: ראה גם לעיל חכ"ב אגרת ח'תקסה.
ואין מערבין: מו"ק ח, ב.