ב"ה, אדר"ח מ"ח, תשי"ט
ברוקלין.
שלום וברכה!
לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו מכ"ד תשרי, ובו גם תכנית סדר היום שלו,
ויהי רצון אשר ימלא ויחדיר את הסדר, באהבת ה' ויראת ה' שהרי כל הענינים שבתכנית יכול להיות בזה האופן למימינים בהם (שבת ס"ג א'*)[1] והוא ע"י הקדמת אהבת ה' ויראתו, וכלשון המשנה יראתו קודמת לחכמתו[2], ועד"ז גם בנוגע למדת האהבה, וכמרז"ל ר"פ דברכות, בטעם קדימת פרשה ראשונה לפרשה שני'[3], ועיין ג"כ תניא ריש פרק ד', האהבה היא שרש לרמ"ח מ"ע והיראה שרש לשס"ה לא תעשה[4], והדרך לבא לאהבתו ויראתו ית' הרי מבואר בהלכות יסודי התורה להרמב"ם ריש פרק ב'[5], ובתקופתנו הרי הענינים באים בלימוד תורת החסידות[6], וכמדומה שנדבר בזה בהיותו כאן.
ויהי רצון שיצליח בהאמור, ובעיקר להדגיש אשר נמצא הוא בארץ הנקראת בפי כל ואפילו או"ה בשם ארץ הקדושה[7], שזהו מכריח הוספה בקדושת האדם, וע"ד מ"ש קדושים תהיו - כי קדוש אני[8], ואין לך דבר העומד בפני הרצון[9].
בברכה לבשו"ט בכל האמור.
*)עיי"ש בפירש"י ד"ה למשמאילין: א"כ כו' ובפירש"י יומא (עב, ב) ד"ה זכה[10].
- 1 [שבת סג, א]: "מאי דכתיב [משלי ג, טז] אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד אלא בימינה אורך ימים איכא עושר וכבוד ליכא אלא למיימינין בה אורך ימים איכא וכ"ש עושר וכבוד למשמאילים בה עושר וכבוד איכא אורך ימים ליכא". ור"ל: שכל פרטי סדר היום יכולים להיות בבחי' "מיימינין" – לשמה (וכפירש"י שם, שציין רבנו בהערתו שבסוף המכתב), וזהו ע"י הקדמת אהבת ה' ויראתו.
- 2 [אבות פ"ג מ"ט]: "רבי חנינא בן דוסא אומר, כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו, אין חכמתו מתקיימת". ורבנו מביא בקיצור "יראתו" במקום "יראת חטאו".
- 3 משנה ברכות פרק ב (היה קורא), [ברכות יג, א]: "אמר ר' יהושע בן קרחה, למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע? כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה, ואחר כך מקבל עליו עול מצות". ור"ל: שפרשת שמע, שבה מצות אהבת ה', קודמת לפרשת והיה אם שמוע שענינה קיום המצוות; וכשם שהיראה קודמת לחכמה, כך קבלת עול מלכות שמים ואהבתו קודמות לעול המצוות.
- 4 [תניא פרק ד]: "כי האהבה היא שרש כל רמ"ח מצות עשה, וממנה הן נמשכות, ובלעדה אין להן קיום אמיתי... והיראה, היא שרש לשס"ה לא תעשה - כי ירא למרוד במלך מלכי המלכים הקב"ה".
- 5 [רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ב ה"ב]: "והיאך היא הדרך לאהבתו, ויראתו: בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ - מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול... וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד".
- 6 ר"ל, שבתורת החסידות מבוארים באריכות ובעומק ענייני גדולת הבורא ואופן התהוות העולמות, שההתבוננות בהם היא הדרך לבוא לאהבה ויראה – כדרך שכתב הרמב"ם הנ"ל.
- 7 ראה משנה כלים פ"א מ"ו: "עשר קדשות הן: ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות".
- 8 [קדושים, ויקרא יט, ב]: "קדשים תהיו כי קדוש אני ה' אלקיכם". ור"ל: כשם שבכתוב קדושתו של הקב"ה היא הטעם לחיוב "קדושים תהיו", כך קדושת הארץ מחייבת הוספה בקדושת האדם הדר בה.
- 9 מאמר מפורסם; ויש מביאים לו יסוד מזהר ח"ב (תרומה) קסב, ב: "כל מלין דעלמא לא תליין אלא ברעותא".
- 10 פירש"י שבת סג, א ד"ה למשמאלין בה: "שאין יגעים בה כל צרכן אי נמי מיימינין בה עוסקין לשמה משמאילים שלא לשמה" (ואולי "א"כ" שבפנים הוא "א"נ", ר"ל "אי נמי" – פירושו השני של רש"י). ופירש"י [יומא עב, ב] ד"ה זכה (על מרז"ל שם "זכה נעשית לו זיר, לא זכה זרה הימנו"): "ללמוד לשמה ולקיימה".
B"H, First Day of Rosh Chodesh Marcheshvan, 5719. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
After a long interruption, your letter of the 24th of Tishrei was received, including your daily schedule plan.
May it be G‑d's will that you fulfill this schedule and permeate it with love of Hashem and awe of Hashem, for every matter in the plan can be in the manner of "those who go right with it" (Shabbos 63a*)—and this comes about by putting love and awe of Him first. As the Mishnah says: "His fear precedes his wisdom" (Avos 3:9), and similarly regarding the attribute of love, as our Sages say at the beginning of the chapter in Berachos (13a) about why the first paragraph precedes the second. See also Tanya, beginning of chapter 4: love is the root for the 248 positive commandments and awe is the root for the 365 prohibitions. The path to attain His love and awe is explained in Rambam's Hilchos Yesodei HaTorah, beginning of chapter 2. In our times, these matters are achieved through studying Chassidus; I believe we discussed this when you were here.
May you succeed in all the above—especially remembering that you are in a land called by everyone (even non-Jews) "the Holy Land." This obligates an increase in personal holiness, as it says: "You shall be holy—for I am holy" (Vayikra 19:2). And nothing stands in the way of the will.
Blessings for good news in all mentioned above.
*) See there in Rashi, s.v. lemasme'ilin: "im kein," etc.; and Rashi on Yoma (72b), s.v. zachah.
Summary
The Rebbe teaches that every aspect of one’s daily life should be infused with love and awe of Hashem. Living in Eretz HaKodesh calls for even greater holiness and dedication to spiritual growth.