ב"ה, כ"ה מ"ח, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
מו"ה אברהם חנוך שי'[1]
שלום וברכה!
במענה למכתביו, כן נתקבלו העתק המהדו"ת של שיחות תשרי תשי"ז חומר להבטאון הבע"ל (חוברת עומר, כמדומה כבר נתאשרה) וקטע מכ"ע, ומובן שחדש תשרי והימים שלפניו ושלאחריו אין הזמן גרמא לעבור על העתק השיחות הנ"ל ואפילו לא על החומר דהבטאון, ובאפשרית הקרובה יעשו זה ויושלח לו התיקון באם יהי'.
בשאלתו במה שנתבאר, דבקצירת העומר שהי' הפרסום קטן מאשר בשמחת בית השואבה מפני שאז תקופת עבודת צדיקים, משא"כ חדש תשרי שהוא העבודה דבעלי תשובה, ושואל מאי נפק"מ כיון שהפרסום נעשה להוציא מלבן של צדוקים.
והנה פרסום הי' גם בעת קצירת העומר, שלכן עשו ואמרו כל ענין ג"פ וכו' עיי"ש במנחות רפ"ו, אלא שהחילוק הי' בהשמחה של המתעסקים בזה, שמובן שגדולה שמחת בן מלך השב משבי מאשר שמחת בן מלך שמעולם לא הי' בשבי (אם בכלל יש שם ענין השמחה), כיון שתענוג תמידי אינו תענוג ועוד זאת שאפילו בנוגע להצדוקים - יש להם אחיזה קלה וקטנה יותר ופחות הרבה יותר בד' אמות של צדוקים[2] שמעולם לא חטאו, מאשר בד' אמות של בעלי תשובה.
במ"ש אודות ענין הבחירה באוה"ע, ע"פ המבואר בכ"מ בדא"ח ומהם בלקו"ת פ' אמור (לה, ב), וד"ה כבוד מל' תר"ס מכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, אין שייך בחירה חפשית - לגמרי - כ"א בעצמות ומהות שאין לו סיבה ועילה ח"ו וכו', ובמילא גם בבני ישראל שהם כמו הבן שהוא ממהות ועצמות של האב, וענין השכר ועונש באוה"ע יש לבאר בשנים: א) שכר ועונש בנדון שלהם אינו אלא שם המושאל משכר ועונש דישראל, אבל אמתתם הוא באופן דסיבה ומסובב, וע"ד תינוק קטן התוחב אצבעו במים רותחים (וצע"ק מרמב"ם תשובה ספ"ה). ב) שבאותם הענינים שנצטוו עליהם, ז.א. מצות בני נח (ביחד עם) הציווי עצמו נותן האפשרית לשני הדרכים, ז.א. מגביה אותם מטבע שלהם ומעמידם באופן שיש מקום לבחירה, וכמובן ממאמר המשנה דשכר מצוה מצוה עצמה, דזה עצמו שהחכם גדול מצוה לאיש הפשוט איזה ענין, מקשרו עם החכם גדול, והרי כל ענין קשור מביא לנקודה משותפת בין המקושרים וק"ל.
בודאי כמנהגו מאז ובפרט לאחרי מכתבו האחרון הכין וגם שולח למכ"ע חומר להדפסה בשביל ימי חדש כסלו וביחוד י"ט כסלו ר"ה לתורת החסידות ודרכי החסידות.
בברכה להצלחה בכל הענינים ולבשו"ט בכל האמור.