ב"ה, כ"ה תמוז, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ כו' מוה"ר אברהם שי' הלוי[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מג' תמוז, בו כותב אשר שלח קונטרסים אחדים מספרו "נתיב ישר"[2] ומבקש הסכמה.
הנה כבר ידוע אשר אין מהנהוג אצלינו מכמה טעמים לתת הסכמות על ספרים, והשי"ת יצליחו להגדיל תורה ולהאדירה תורה המביאה לידי מעשה מתוך יראת ד' ואהבת ד' וכמאמר הזהר ותקו"ז אשר ע"י דו"ר דוקא פרחה לעילא, וידוע פתגם רבנו הזקן (בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשולחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה) - שזהו מרומז ג"כ בש"ס פסחים נ' ע"ב[3].
כדרכי באתי באיזה הערות לקונטרסיו בשולי הגליון.
בברכת הצלחה בכל האמור לעיל.
הערות ועפמרז"ל: הוי מקשי כו' וממילא רווחא שמעתא כו' אטו אנא לא ידענא דשפיר קאמינא (ב"מ פד, א). ואע"פ שאין מקשין על הדרוש.
חוברת א' בתחלתה: שלא נצטוו דשאים בפי' למינו.[4] - ע"פ ירושלמי כלאים פ"א ה"ז מובן בפשיטות, שאין איסור או עכ"פ חיוב בזה (עתוד"ה הרכיב חולין ס, א במהרש"א שם, תורה שלמה ועוד).
ח"ב בתחלתה: מחוט ועד שרוך נעל. - גם שרוך נעל הוא רכוש ולא נפש. - ובפשטות י"ל: מחוט - שהוא מתכשיטי ולבושי - הראש (שבת רפ"ו) ועד שרוך נעל - ששייך לרגל.
ח"ג בתחלתה[5]: באר שבע - ע"פ פשט חלוקים השמות דבראשית כא, לא[6] וכו, לג.[7] וכמבואר בספורנו.[8]
ח"ד בתחלתה: גמל הוא קליפת נוגה[9]. - עיין מאורי אור מע' חזיר שהוא ק"נ (ולכן רק חזיר עתיד להחזירו לנו[10], ולא גמל שפן וארנבת[11]. והוא יחיד בסימנים שלו[12], משא"כ גמל דשווה לשפן וארנבת. ובפ' ראה בא בכתוב בפ"ע[13]). - ומה דהשמיט גמלים[14]: א) ע"פ פשט דשלוחי יעקב רכבו על גמלים - וכמרז"ל ב"ר (פ"ס יד) עה"פ ותרכבנה על הגמלים[15] - ולכן לא הוצרך להזכירם. ובכ"ז הזכיר עבד - כי הרי השליח יכול להיות בנו וכיו"ב.
ב) ע"פ דרש - ומרז"ל בב"ר שגמל רומז לסימן טומאה שלו על עשו שהוא טמא - ויעקב טהור. ולכן לא הזכירו. (יומתק יותר ע"פ המבואר בתורה אור לרבנו הזקן ר"פ וישלח דיעקב חשב אשר עשו כבר נתברר. עיי"ש).
ח"ה בתחלתה: בפי' "לאמר"[16] שאינה מדויק. וע"פ פשט, אדרבה הוספת לאמר מורה על בירור גמור ודיוק (ראה רמב"ן שמות ו, יו"ד[17]). וגם כאן צל"פ כן: דלא רק שמיעה בעלמא שמעתי אלא גם לאמר בבירור גמור[18].
- 1 הורביץ, ירושת"ו.
- 2 היברו בוקס
- 3 רבא רמי כתיב (תהלים נז, יא) כי גדול עד שמים חסדך וכתיב (תהלים קח, ה) כי גדול מעל שמים חסדך הא כיצד כאן בעושין לשמה וכאן בעושין שלא לשמה וכדרב יהודה דאמר רב יהודה אמר רב זלעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אף על פי שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה:
- 4 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן.
- 5 נתיב ישר
- 6 בראשית כ, לא עַל-כֵּן, קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא--בְּאֵר שָׁבַע: כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ, שְׁנֵיהֶם.
- 7 בראשית כו, לג וַיִּקְרָ֥א אֹתָ֖הּ שִׁבְעָ֑ה עַל־כֵּ֤ן שֵׁם־הָעִיר֙ בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
- 8 "ויקרא אות' שבעה" קרא את הבאר שבעה מפני שהיה מקום שביעי שבו חפרו באר. ג' של אברהם שסתמו פלשתים כאמרו וכל הבארות סתמו' פלשתים ולא יאמר כל בפחות מג' וג' של יצחק שהן עשק שטנה ורחובות וזה היה הז' שקראוהו שבעה: " על כן שם העיר באר שבע" בסגול מורה על השבועה ועל מספר השבעה אבל בימי אברהם היה שם העיר באר שבע בקמץ על שם השבועה בלבד:
- 9 בא לבאר למה אומר יעקב לעשיו רק וַֽיְהִי־לִי֙ שׁ֣וֹר וַֽחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ׃ ולא הזכיר גם גמלים הרי שלח לו גמלים. ומבאר ע"ז שגמל הוא קליפת נוגה ומזכיר רק בהמות הכשרות. היברו בוקס אמנם אדמו"ר מבאר שרק חזיר הוא קליפת נוגה משא"כ גמל שנמנה ביחד עם השפן והארנבת הם מקליפת נוגה עיין בחבדפדיה מערכת חזיר
- 10 כי הוא מקליפת נוגה
- 11 שהם משלש קליפות הטמאות
- 12 5. 5 פְרִ֨יס פַּרְסָ֥ה הוּא֙ וְלֹ֣א גֵרָ֔ה
- 13 ז אַ֣ךְ אֶת־זֶ֞ה לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמַּֽעֲלֵ֣י הַגֵּרָ֔ה וּמִמַּפְרִיסֵ֥י הַפַּרְסָ֖ה הַשְּׁסוּעָ֑ה אֶֽת־הַ֠גָּמָל וְאֶת־הָֽאַרְנֶ֨בֶת וְאֶת־הַשָּׁפָ֜ן כִּֽי־מַעֲלֵ֧ה גֵרָ֣ה הֵ֗מָּה וּפַרְסָה֙ לֹ֣א הִפְרִ֔יסוּ טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶֽם׃ ח וְאֶת־הַֽ֠חֲזִיר כִּֽי־מַפְרִ֨יס פַּרְסָ֥ה הוּא֙ וְלֹ֣א גֵרָ֔ה טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וּבְנִבְלָתָ֖ם לֹ֥א תִגָּֽעוּ׃
- 14 וַֽיְהִי־לִי֙ שׁ֣וֹר וַֽחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ׃
- 15 וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וגו' (בראשית כד, סא), אָמַר רַבִּי לֵוִי שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַגְּמַלִּים גְּדֵלִים בַּמִּזְרָח
- 16 בראשית פרק לא א וַיִּשְׁמַ֗ע אֶת־דִּבְרֵ֤י בְנֵֽי־לָבָן֙ לֵאמֹ֔ר לָקַ֣ח יַֽעֲקֹ֔ב אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֑ינוּ וּמֵֽאֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔ינוּ עָשָׂ֕ה אֵ֥ת כָּל־הַכָּבֹ֖ד הַזֶּֽה. והא פירוש שלאמר הוא כאילו לא ברור.
- 17 והנכון בעיני כי מלת "לאמר" להורות על בירור הענין בכל מקום וידבר ה' אל משה באמירה גמורה לא אמירה מסופקת ולא ברמז דבר ולכך יתמיד זה בכל התורה כי נבואת משה פה אל פה ידבר בו ולא בחידות (במדבר יב ח) ולבן אמר כן ליעקב אמש אמר השם אלי לאמר (בראשית לא כט) באמירה ברורה שלא אזיק לכם כי לולי כן הייתי עושה עמכם רע
- 18 בכדי לנסות לברר אם הבנתי את הדברים האלה ניסתי לחפש בתוך הספר בהיברו בוקס ולא מצאתי הפירוש שלו בלאמר. וכנראה לאחרי הערת כ"ק אדמו"ר לא הדפיס את הנ"ל.
B"H, 25 Tammuz, 5715.
Brooklyn.
Haraha"g vavac"h iy"a nu"n etc. Avraham HaLevi
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter from the 3rd of Tammuz, in which you write that you sent several booklets from your sefer "Netiv Yashar" and request an endorsement: It is already known that it is not customary among us, for various reasons, to give endorsements on sefarim. May Hashem grant you success to increase Torah and glorify it—Torah that leads to action out of fear of Hashem and love of Hashem, as the Zohar and Tikunei Zohar state that only through awe and love does it ascend above. It is well known the saying of our Rebbe the Alter Rebbe (author of Tanya—the halachic authority in the hidden dimension of Torah—and Shulchan Aruch—the halachic authority in the revealed dimension), that this is also hinted at in Shas Pesachim 50b.
As is my custom, I have added some notes to your booklets in the margins.
With blessings for success in all the above.
Notes and as our Sages say: Be one who asks questions etc., and thus the teaching is clarified etc. Am I not aware that I am speaking correctly? (Bava Metzia 84a). And even though one does not ask questions on derush (homiletics):
Booklet 1 at its beginning: That grasses were not explicitly commanded "according to its kind." Based on Yerushalmi Kilayim ch.1 halacha 7, it is clear that there is no prohibition or at least no obligation here (see Tosafot s.v. "hirchiv," Chullin 60a with Maharsha there, Torah Shelemah and others).
Booklet 2 at its beginning: "From a thread to a sandal strap." Even a sandal strap is property but not life itself. Simply put: A thread—which belongs to head ornaments/clothing (Shabbat 256)—to a sandal strap—which relates to the foot.
Booklet 3 at its beginning: Be'er Sheva—according to pshat (simple meaning), the names differ between Bereishit 21:31 etc., and Bereishit 26:33 as explained by Sforno.
Booklet 4 at its beginning: The camel is kelipat nogah. See Me'orei Or entry "Chazir," which is klipat nogah (and therefore only the pig will be returned to us in the future—not camel, hyrax, or hare). It alone has unique signs; unlike camel which shares with hyrax/hare. In Parshat Re'eh it appears separately. Why did he omit camels? a) According to pshat—Yaakov's messengers rode camels (see Bereishit Rabbah ch.76 s.v. "vatarakavna al hagmalim") so there was no need to mention them; yet he mentioned servant—since a messenger could be his son etc. b) According to drush—Bereishit Rabbah says camel hints at its impurity sign regarding Esav who was impure while Yaakov was pure; thus he did not mention it (see more in Torah Or by Alter Rebbe beginning Parshat Vayishlach where Yaakov thought Esav had already been refined).
Booklet 5 at its beginning: On the interpretation of "leimor" (“to say”)—that it is imprecise. On the contrary, adding "leimor" indicates complete clarity and precision (see Ramban Shemot 6:10). Here too one can explain similarly—not just hearing generally but also stating with complete clarity.
Summary
The Rebbe teaches that while endorsements are not given for sefarim as a matter of policy, one should focus on increasing Torah study with awe and love of Hashem. He encourages careful study and provides constructive feedback for growth in learning and clarity.