ב"ה, כ"ה תמוז, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
לאחרי הפסק הארוך נתקבל מכתבו מט"ו תמוז, בו כותב בהנוגע לחינוך במחנו הט', אשר התחיל לבקר בבתי הספר אשר שם ואחר כך מנעו אותו מזה, וכתב מכתב למשרדים שונים שירשו אותו לבקר בבתי הספר, והמכתבים לא הביאו פרי.
והנה מובן אשר בענין חיוני כמו ענין חינוך הדור הצעיר, אשר כמרז"ל אם אין גדיים אין תישים, אין הנ"ל מספיק כלל וכלל, והרי אפילו נניח שירשו לו לבקר בבתי הספר ואפילו גם לבחון התלמידים פשוט שלא תהי' אימתו בהשפעה בבית הספר כלל וכלל, ובמילא אין זה נוגע להיראת שמים וקיום המצות של התלמידים-ות שסו"ס זהו תכלית החינוך.
והנה בודאי אשר במחנו הט' נמצאים אנשים שחפצים בחינוך מתאים לילידיהם, כן ישנם כמה מפלגות באה"ק ת"ו שמפני טעמים שונים מעונינים הם בזה, ובודאי גם למפלגות אלו הדתיות יש חברים במחנו הנ"ל, ולכן אינו מובן כלל מפני מה במשך כל הזמן אי אפשר הי' לארגן שעות נוספות או שיעורים להילדים בבית הכנסת או במקום מתאים אחר, בם ילמדו אותם הלכות הצריכות לדעתם בחיי היום יומים ועניני יראת שמים בכלל וכיו"ב. ולכשתהי' התחלה אפילו בממדים קטנים בודאי יתוספו עוד ילדים וילדות שלעת עתה אין יודעים אודותם, וכידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, כשמעמידים פנס בחשכת הלילה מתקבצים סביבו. ואין הדבר קשור בהוצאות עכ"פ בתקופה הראשונה כיון שיש למצוא מתנדבים מבין התושבים ומבין המשרתים בקדש להתעסק בזה עכ"פ עד שיתרחב הדבר, והרי המצב שבמחנו הוא בדומה בכמה מקומות באה"ק ת"ו ויכול הוא להתייעץ עם אנשים המתאימים שבשאר המקומות ולטכס עצה, וכבר נאמר ותשועה ברוב יועץ, וכידוע אשר טובה פעולה אחת מאלף אנחות.
בברכת הצלחה בכל הנ"ל ולבשו"ט.
B"H, 25 Tammuz, 5715.
Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
After the long break, your letter from the 15th of Tammuz was received, in which you write regarding education in our camp, that you began to visit the schools there and were later prevented from doing so. You wrote letters to various offices requesting permission to visit the schools, but these letters bore no fruit.
It is understood that in such a vital matter as educating the younger generation—as our Sages say: "If there are no kids, there are no goats"—the above is entirely insufficient. Even if you were allowed to visit the schools and even examine the students, it is obvious that your influence would not be felt at all in the school environment. Therefore, this does not affect the fear of Heaven and observance of mitzvos among the students—which is ultimately the purpose of education.
Certainly, there are people in our camp who desire proper education for their children. There are also several parties in Eretz HaKodesh who for various reasons are interested in this as well. Surely among these religious parties there are members in our camp. Therefore, it is entirely unclear why during all this time it has not been possible to organize extra hours or lessons for children in a synagogue or another suitable place where they can be taught practical halachos needed for daily life and matters of fear of Heaven in general and similar topics.
When a beginning is made—even on a small scale—certainly more boys and girls will join who are currently unknown to you. As is known from the saying of my father-in-law, the Rebbe zatzal: when a lantern is placed in the darkness of night, people gather around it.
This matter does not require expenses—at least at first—since volunteers can be found among residents and those serving in holiness to engage in this until things expand. The situation in our camp is similar to many places in Eretz HaKodesh; you can consult with suitable people from other places and seek advice. As it says: "Salvation comes through many counselors," and as is known: one action is better than a thousand sighs.
With blessings for success in all the above and looking forward to good news.
Summary
The Rebbe teaches that real progress in education comes from practical action—organizing lessons and involving volunteers—rather than relying solely on official channels or complaints. Even small beginnings can grow into significant positive change for children's spiritual lives.