Rambam Safer Hamitzvot - Torah Recordings

141 - המצווה הקמ"א האזהרה שהזהרנו מלאכול מעשר שני של דגן חוץ לירושלים

Negative Mitzvah 147 - Not to eat the flesh of lesser holy offerings before the blood is sprinkled

האזהרה מלאכול מעשר שני של דגן מחוץ לירושלים

The Prohibition Against Eating Second Tithe Grain Outside Jerusalem

This letter discusses the Torah prohibition against eating second tithe (maaser sheni) grain outside Jerusalem. It cites the verse forbidding this act and explains that one who eats it without redemption is liable for lashes, with specific conditions detailed in Makkot.

המצווה הקמ"א

האזהרה שהזהרנו מלאכול מעשר שני של דגן חוץ לירושלים.

והוא אמרו יתעלה: "לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך" (דברים יב, יז).

והאוכל מעשר שני בלי פדיון - לוקה.

ודוקא בתנאי, שנתבאר בסוף מכות.

והוא, שיאכלנו בחוץ אחר שראה פני הבית, כלומר, לפנים מחומת ירושלים.

והוא אמרם שם: "מאימתי חייבין עליו?

משיראה פני הבית".

142 - המצווה הקמ"ב האזהרה שהזהרנו מלאכול מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים

Negative Mitzvah 148 - A priest must not eat the first fruits outside Jerusalem

האזהרה מלאכול מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים

Prohibition Against Eating Maaser Sheni of Wine Outside Jerusalem

This letter discusses the prohibition against eating Maaser Sheni (second tithe) of wine outside Jerusalem, based on the verse in Devarim. One who eats it outside the holy city is liable for lashes, under the same conditions as with grain.

המצווה הקמ"ב

האזהרה שהזהרנו מלאכול מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים.

והוא אמרו יתעלה: "לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך" (דברים יב, יז) :

והאוכלו - לוקה.

ובאותו התנאי שנתבאר במעשר דגן.

143 - המצווה הקמ"ג האזהרה שהזהרנו מלאכול מעשר שני של יצהר חוץ לירושלים

Negative Mitzvah 149 - A non-priest must not eat most holy offerings

האזהרה מלאכול מעשר שני של יצהר חוץ לירושלים

Prohibition Against Eating Maaser Sheni of Oil Outside Jerusalem

This letter explains the prohibition against eating Maaser Sheni (second tithe) of oil outside Jerusalem. Each type—grain, wine, and oil—is counted as a separate commandment, and one is liable for lashes for each if violated. The Talmudic basis for this distinction is discussed.

המצווה הקמ"ג

האזהרה שהזהרנו מלאכול מעשר שני של יצהר חוץ לירושלים.

והוא אמרו: "לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך" (דברים יב, יז).

והאוכל חייב מלקות.

ובאותו תנאי שקדם במעשר דגן.

ואולי תתמה על שמנינו מעשר דגן, ומעשר תירוש, ומעשר יצהר, שלש מצוות?

דע שאם אכל שלשתן כאחד - לוקה על כל אחת ואחת.

לפי שלאו זה שבפסוק זה, אינו "לאו שבכללות", שאין לוקין עליו, אלא הוא לחלק.

ובפירוש אמרו בגמרא מכות:"אכל מעשר דגן ותירוש ויצהר - חייב על כל אחת ואחת.

וכי לוקין על לאו שבכללות?

קרא יתירא כתיב.

מכדי, כתיב: "ואכלת לפני ה' אלהיך [וגו'] מעשר דגנך תירשך ויצהרך וכו'" (שם יד, כג) ולמה לי למהדר למכתבינהו לכלהו?

שמע מינה לחלק".

ובגמרא מכות אמרו:"מכדי, כתיב: "ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירשך ויצהרך".

לכתוב רחמנא: "לא תוכל לאכל אותם בשעריך" מהדר פירושנהו לכלהו למה לי?

שמע מנה ליחודיה לאו לכל חד וחד".

הרי נתבאר שכל מה שהזהיר עליו בפסוק זה, כל עניין ועניין לאו בפני עצמו.

ואחזור להשלים שאר הלאווין שכלל אותם הפסוק.