ב"ה, ט"ו אייר, ה'תשכ"ח
ברוקלין, נ.י. — הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ — מוה"ר — שניאור זלמן שי'
שלום וברכה!
בתמהון גדול קראתי במכתבו סברות משונות בנוגע לבחירות לועד כפר חב"ד, ועד כדי כך שספק הי' אצלי אם לענות על זה, שהרי המענה עושה מציאות מהשאלה אפילו כשעונים בשלילה. וזוהי אחת הסיבות לעיכוב המענה עד עתה.
בכל זה, אחרי ראותי ההתלהבות בנוגע
לשאלת
השפה, נתעורר החשש שמי יודע לאיזה ממדים יבוא חילוק הדיעות בנוגע לבחירות האמורות. לכן באתי בכתובים, עכ"פ בקיצור:
א) קס"ד לעשות בחירות נפרדות לחוגים השונים של תושבי כפר חב"ד.
עד כמה מוזר קס"ד זה מובן ג"כ מהמציאות – שיהי' בזה חידוש, כי עד עתה לא שמעתי מאיזה מושב באה"ק ת"ו או בחו"ל שיהי' על דרך זה, ולא עוד אלא שכמה חוגים בתוככי בנ"י תושבי אהקת"ו, ובכל זה אין עושים בחירות כמספר המפלגות והחוגים.
כיון
שאמרו
חכז"ל לא שמענו אינה ראי', ואפשר ימצאו באיזה מקום פינה שבה נוהגים כפי הקס"ד האמורה, הרי בנוגע לכפר חב"ד – אין לדבר סוף, שהרי ישנם חוגים החולקים איש על רעהו מפני שייכות לביהכ"נ זה או אחר, אותם החוגים שכותב עליהם, ספרדים ואשכנזים, המצדדים ללימוד בלה"ק או ללימוד באידיש, וכו' וכו'.
ב) קס"ד שעל כל ענין יתנו דין וחשבון באסיפות כלליות, או עכ"פ בסוג מסויים של ענינים, וכנ"ל גם עד"ז לא שמעתי, ועוד שאף שהטענה צודקת – שצ"ל הענינים בחשבון ולתת דין וחשבון, הרי זהו תפקידו של ועד הבקורת, ולא לדון ע"ד ענינים אפילו חשובים – דוקא באסיפות פומביות, וק"ל.
ג) מצו"ב העתק
מכתבי
להנהלת הת"ת ולההורים, ממנו מובן אשר
(בסגנון
חכמינו ז"ל יש מקום מגדל אוהבי שלום ויש) מקום מגדל רודפי שלום וכו', ומובן שבכל מקום ומקום צריכה להיות זהירות יתירה בהנוגע לתכונת מקום זה.
לצערי הכי גדול, בנוגע לכפר חב"ד אשר השנה נעשה
בן
עשרים לכח, לא זכיתי להתבשר עד עתה ע"ד קירוב הלבבות, או עכ"פ שאין המצב פוחת בזה, כי אם חדשים לבקרים מתקבלות ידיעות שנתוסף פירוד בנוגע לענין פלוני, מתחילה מחלוקת בנוגע לבעי' פלונית, ותיכף ומיד מתחלקים התושבים לשני צדדים או שלשה צדדים ויותר, וכמובן שנמשכים לזה האנשים והנשים גם יחד, ולפעמים גם הבנים והבנות, והתוצאות מובנות. ואם בזמן הרגיל כך, על אחת כו"כ בסמיכות לבחירות ממשמשות ובאות.
ויה"ר שמני' ובי' אבא לשדא בי'
נרגא
, כוונתי – שאותה ההתלהבות והקאָך שבשנים שעברו ובמושבים אחרים ובמפלגות מסויימות השתמשו בהם לפירוד לבבות
וכו'
וכו'
– ינצלו הכוחות שמתעוררים בעת כזו והקאָך וההתלהבות למלחמת היצר, וכולם ישתפו פעולה להרחבת כפ"ח הן בגשמיות והן ברוחניות. והרי כמה שטחים ישנם שבהם הי' יכול הכפר להתרחב
פי
כמה
באם היו מתעסקים בהם כדבעי, ולעת עתה אין איש שם על לב בזה. ותמורת זה "נופלים" על ענין שפלוני עסק בו ועוסק בו ומצליח בו וכולי ובמילא הרי "מוכרח" למצוא חסרונות ומגרעות בעבודתו ובאופניו וכו' וכו'. ואם באמת ובתמים רוצים להביא שיפורים בכפר, הרי ימצא כל אחד ואחת מתושבי הכפר כר
נרחב
לפעול בעניני הכפר לביסוסו והרחבתו בכמות ובאיכות, בו יוכל לעשות גדולות ונצורות, שהרי
בכפר
חב"ד ציוה הוי' את הברכה על ידי מיסדו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר
מה
לפנים הי' עומד ומשמש אף עתה עומד ומשמש, ובתוקף
הכי
גדול
דרש ותבע במפגיע ובחוזק הכי גדול אשר כל אנ"ש יהיו
כאיש
אחד חברים וכו' וכו'.
ד) כיון שבכל ענין אמרו (זח"ב קסא, ב ובכ"מ) חכמינו ז"ל דמה קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא, כך בר נש עסק באורייתא ומתקן עלמא, כדאי שיקבעו לימוד בכל בתי הכנסיות בכפר חב"ד – ואשר ישתתפו בלימוד זה פשיטא – אלה העומדים בראש הצדדים החלוקים איש על רעהו וגם כל אלה ההולכים בעקבותיהם – לימוד השייך בנידון דידן,
בקונטרס
החלצו
, אשר בודאי מצוי הוא, כיון
שנדפס
כאן בהוספת מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בזה. ובאם צורך בזה, הרי יוכלו להדפיסו בהקדם (על ידי פוטוסטאַט) מקונטרס שנדפס מאז, ובלבד שיתחילו בהקדם בלימודו, לימוד אליבא
דנפשא
,
לימוד
המביא לידי מעשה, אשר יחלצו כל הנ"ל וכל תושבי כפר חב"ד לנקום
נקמת
הוי'
במדין
,
וכפירוש
רבנו הזקן בזה, ונשיאי חב"ד ממלאי מקומו ועד לנשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר.
ואת"ל הרי זהו ג"כ ענין ל"ג בעומר אשר בו
פסקה
ההנהגה שלפני זה שלא נהגו כבוד, והוא
יום
שמחתו של הרשב"י
מאחד
פנימיות התורה בנגלה דתורה. וידועה תורת הבעש"ט שמסר הצ"צ בל"ג בעומר (שנת תר"ד לערך) "איך וויל מאַכן פון אידן אַז זיי זאָלן געבן דעם יבול, וואָס דעם אויבערשטנ'ס ב"ה אַ ארץ חפץ קען געבן" (היום יום, י"ז אייר).
בברכה לבשורות טובות בכהנ"ל ובהקדם,
מ. שניאורסאהן