ב"ה, ט"ו אייר, ה'תשכ"ח
ברוקלין, נ.י. — כבוד באי כח הורי התלמידים דתלמוד תורה — בכפר חב"ד באה"ק תוב"ב ע"י משיח צדקנו — ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
הנני מאשר קבלת המכתבים ונקודתם – שאלת השפה בה ילמדו עם תלמידי התלמוד תורה,
וכפי המענה בשיחה הטלפונית, דעתי אשר כיון שעיקר תכלית התלמוד תורה הוא לחנך התלמידים ביראת השם ואהבתו וללמדם תורת השם ומצותיו, אשר
ארוכה
מארץ מדה ורחבה מני ים, שלכן
הזהירונו
כל כך חכמינו ז"ל מביטול תינוקות של בית רבן ועד שאסרוהו אפילו לבנין בית המקדש,
הנה על פי האמור מובן שהשפה בה ילמדו התלמידים לא זהו העיקר, כי אם נקודות האמורות – יעילות והרבוי בכמות ובאיכות בידיעת התורה ומצותי'.
[כן מובן שבמקום ששפת הלימודים יש לה השפעה על עניני יראת שמים וכיו"ב, אזי גם לקביעת השפה חשיבות בהתאם לזה].
ב) מובן ג"כ שבאמצע שנת הלימודים אינו ענין לשנות שפת הלימוד מכמה וכמה טעמים [באם אין הכרח מוחלט לעשות השינוי].
ג) בתנאים מסויימים כשההורים רוצים לקבוע שפת הלימודים, ובתנאי הנ"ל שאין בזה שייכות לי"ש ועניני שו"ע וכו', אזי אין לכפות על ההורים שפת הלימוד בה ילמדו את בניהם, כי אם להסביר להם; באם אינם צודקים בטענותיהם; וכמו בענינים דומים, – קובעים שפת הלימוד כדעת רוב ההורים
שאחרי
רבים להטות.
ד) נקודה מיוחדת בכפר חב"ד, אשר לצערי הכי גדול "נופלים על המציאה" לעשות מכל ענין סלע מחלוקת ופירוד הלבבות. והרי זוהי אומנותו של הקלוגינקער להלביש כל ענין באיצטלא של י"ש וכו'. וכנראה מסגנון מכתבי ההנהלה וההורים קרה זה בנידון דידן. שלכן כדאי לעשות
חיפוש
לאור הנר, נר הוי' נשמת אדם, מה הם הנימוקים של כל אחד מהלוקחים חלק במחלוקת חדשה זו.
הסיכום מכל האמור, שגם בשיחה הטלפונית לא הי' משמע שרוצים לשנות תיכף ומיד, וכנ"ל – אינו ענין באמצע שנת הלימודים. וכיון שעד תחילת שנת הלימודים הבאה הרי עוד כמה זמן בשביל עריכת חשבון הנפש וכולי כנ"ל, ידונו עוה"פ בסמיכות לשנת הלימודים הבאה על כל הבעי', דיון מיוסד על הנקודה אודות מטרת הת"ת כנ"ל.
ומה שמזכירים
מעלות
מיוחדות בנוגע לשפת אידיש, צריך עיון אם רכישת מעלות אלו היא מתפקיד הת"ת או מחובתם של ההורים והאוירה בבית, וק"ל.
ואחרון עיקר הבא לקמן:
פלא גדול על שאין מזכירים כלל על ענין עיקרי בנוגע לתלמידי הת"ת, והוא שמכמה צדדים הגיעתני שמועה לא טובה וכו' בנוגע להנהגת תלמידי הת"ת, ובפרט בימי השבת-קדש ויו"ט, וגם ערב ש"ק ויו"ט. ועד"ז הנהגתם בביהכ"נ גם בימות החול. ואף שחלק האחריות בזה הוא גם על מלמדי ומורי הת"ת, שהרי חינוך תלמידים עפ"י תורה הוא גם בנוגע להנהגתם מחוץ לכתלי הת"ת, ובפרט במקום קדוש בביהכ"נ ובבהמ"ד וכו', אבל חלק חשוב בזה ואולי גם חלק העיקרי הוא על אחריות ההורים, האב והאם, שעליהם להחדיר בבניהם מדות טובות בכל האמצעים העומדים לרשותם, ואפילו גם אם טרודים הם באיזה ענינים שיהי' הרי זוהי מחובתם העקרית. ואם בימות הלימוד בת"ת הדברים אמורים, על אכו"כ בערבי שבתות ויו"ט אחר חצות, ובימי ש"ק ויו"ט שאז עיקר האחריות על ההורים.
כיון שכל ענין וענין צריך לנצלו בעניני תורה וי"ש, תקותי חזקה אשר ההתלהבות און דער קאָך שנתעורר בנוגע לשפת הלימוד, שכנ"ל נוגע לפועל רק סמוך להתחלת שנת הלימודים, הרי בודאי ינצלוהו ובמדה הכי גדולה להדרכת התלמידים במדות טובות ובעניני י"ש שאין נכנסים בתחום לימודי הת"ת, כמו ברכות, תפלה כדבעי, כיבוד הורים ומורים וזקנים, וגם התנהגות נימוסית בין אחד לחברו (והרי זהו מלימודים המיוחדים של ימי הספירה
לנהוג
כבוד זה בזה),
ותיכף לקבלת מכתבי זה יתאספו לאסיפה של כל ההורים, האשכנזים והספרדים, המצדדים לשפה זו או אחרת וכו', וידונו על בעי' האמורה – הנהגת תלמידי הת"ת, ונוסף לזה הנהגתם בהת"ת בשמירת סדרי הלימוד, המשמעת וכו' – וידונו עד"ז בכובד ראש הראוי, דיון המביא לידי מעשה, תיכף על אתר לבחור ועד מן ההורים שעליהם האחריות לההנהגה האמורה מכאן ולהבא, והם יקבעו מספר מההורים שישגיחו בעינא פקיחא על התלמידים וכו' ועוד דברים המתאימים לתיקון המצב בהקדם ולשיפורו הולך ומוסיף הולך וטוב.
ויהי רצון שאתבשר טוב בכל האמור בדואר החוזר, ובנקודה הפנימית אשר נתקרבו הלבבות קירוב אמתי, וכל אחד מהם וכולם יחד עושים כל התלוי בהם שיקויים בתלמידי הת"ת בתוככי שאר תלמידי ותלמידות המוסדות אשר בכפר חב"ד – אשר
כל
רואיהם (בבית ובחוץ, בחול ובשבת ויו"ט) יכירום כי זרע ברך הוי' המה,
מתאים לרצון כ"ק מו"ח אדמו"ר מייסד כפר חב"ד, כפי אשר הביעו ודרש דרש כמה וכמה פעמים.
בברכה לבשורות טובות בכל האמור בהקדם,
מ. שניאורסאהן