ב"ה, י"ב-י"ג תמוז ה'תשכ"ד
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו.
ובעמדנו בימי הגאולה, י"ב-י"ג תמוז, גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל, שהוא גם גאולתנו ופדות נפשנו.
יהי רצון שיגאל כאו"א מטרדות הרבות ומחשבונות הרבים וה' יהי' חלקו ונחלתו, וכידוע פס"ד הרמב"ם אשר לא בכהן ולוי בלבד הדברים אמורים, "אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו לדעת את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלקים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם ה"ז נתקדש קדש קדשים ויהי' הוי' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים וללוויים הרי דוד ע"ה אומר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי".
ויהי רצון שיוסיף בהתמדה ושקידה בלימוד נגלה וחסידות ויהי' זה מתוך בריאות הנפש והגוף.
בברכה לבשו"ט בכלל ובפרט,
מ. שניאורסאהן
כללי פרטי. וראה לעיל אגרת ח'תתמו, ובהנסמן בהערות שם.
כל איש ואיש: ולא "כל איש" - כי כל אחד נשאר בסוגו הקודם גם לאחר שנדבה רוחו כו' (ראה מג"א א, ח ובתרגום ומחז"ל שם. תו"א לז, ג עה"פ תהלים פז, ה). ובנדו"ד י"ל שבכלל ב' סוגים הם אלה שתורתם אומנתם והשאר (ראה ברכות לה, ב. תו"א ר"פ תרומה).
מכל באי העולם: כולל גם או"ה - ראה ר"ה פ"א מ"ב (ומכאן ראי' לגירסת הרמב"ם במשנה שם) - כי חסידי או"ה יש להם חלק לעוה"ב (רמב"ם הל' מלכים ספ"ח).
נדבה רוחו אותו: שמות (לה, כא). ונדיבות ה"ה מדת הלב (ראה רמב"ן שם).
והבינו מדעו: שכל שבמוח.
להבדל.. נתקדש קדש קדשים: ע"ד דה"א (כג, יג) האמור בכהנים [וכה"ג, דמתאים לשם קדה"ק, כי רק הוא נכנס לשם. וראה חדא"ג סוף הוריות. זח"ג קעו, ב. ב"ק לח, א].
לעמוד.. לשרתו: דברים י, ח.
לשרתו ולעבדו: ראה מנחות קט, ב.
ישר.. בקשו: ראה קהלת ז, כט.
לעולם ולעולמי עולמים: ל' הספרי דברים כג, ז.
לכהנים וללוויים: כן הוא ברמב"ם דפוס רומי.
הרי דוד: אף שלא הי' משבט לוי.
תומיך גורלי: רק תומיך, כי צ"ל מלאכה מעט (רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ט. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ג) וכדיוק הרדב"ז כאן. אבל קשה דא"כ אינו "כמו שזכה לכהנים". ואולי מכאן ראי' להכס"מ (בהל' ת"ת שם) די"ל דהרמב"ם שולל רק את המשים על לבו כו'.
ולכן יש ב' אופנים: ה' מנת חלקי, או תומיך גורלי. ואכ"מ.
B"H, 12th–13th of Tammuz, 5724.
Brooklyn, NY.
Shalom u'Vrachah!
I hereby acknowledge receipt of your letter. As we stand in the days of redemption, Yud-Beis–Yud-Gimmel Tammuz—the redemption of my revered father-in-law, the Rebbe, leader of Israel—which is also our own redemption and the liberation of our souls. May it be G‑d's will that each and every individual be redeemed from their many worries and numerous calculations, and may Hashem be his portion and inheritance. As is known from the ruling of the Rambam: these words do not apply only to a Kohen or Levi, but "rather every single person from among all inhabitants of the world whose spirit generously motivates him and whose mind has gained sufficient understanding to set himself apart to stand before Hashem to serve Him and minister to Him, to know Hashem; he walks upright as G‑d created him and removes from his neck the yoke of the many calculations that people seek—behold he is sanctified as holy of holies, and Hashem will be his portion and inheritance forever and ever. He will merit in this world what is sufficient for him just as was granted to Kohanim and Leviim. Thus David (peace upon him) says: 'Hashem is my allotted portion and my cup; You support my lot.'"
May it be G‑d's will that you increase in diligence and perseverance in learning both Nigleh (revealed Torah) and Chassidus, all with health of soul and body.
Blessings for good news in general and in particular,
M. Schneersohn
Summary
The Rebbe teaches that Yud-Beis–Yud-Gimmel Tammuz is a time for personal redemption. Drawing on the Rambam's words, he reminds us that anyone can dedicate themselves wholly to G‑d through study and service, transcending worldly concerns.