ב"ה, ח"י אייר, תשכ"ד
ברוקלין.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ צנמ"ס וכו' הרש"י שי'
שלום וברכה!
במענה על מכתבו ממוצש"ק, ועל ראשון ראשון וכו',
א) שאלת הרבנים הקונסרבטיבים:
לפע"ד לפלא הספק בענין הפשוט, כוונתי שסברות (או כמו שקורין להן - הפשרות) שמזכיר, אין להן מקום כלל, כי אין זו פשרה אלא וויתור על כל הענין, שהרי ברור מדובר מצדם, שדורשים להכיר בהם כמו שמכירים בהשאר, ובא"ל הרי זה הפלי' וכו'.
ובמילא פשרה בשטח אחד מוכרחת להביא פשרה דומה בשאר השטחים, ([...] לשטח הגטין) ולכל לראש - בנוגע להבתי כנסיות, רבנים, נשואין, וכל זה דורשים כמובן ופשוט - בכל קצוי תבל כולל לכל לראש אה"ק ת"ו, אלא שמוסיפין שמובן שבכל ענין צ"ל מומחה באותו ענין ולכן צ"ל בקי בטיב גטין באם עוסק בגט ובטיב קדושין באם רוצה לסדר קדושין ועד"ז בנוגע לבתי כנסיות וכו'.
הפשרה שמי שהוא יקבע שעל פלוני משלהם יש לסמוך ותו לא, הרי בודאי שיתפרש הדבר כהוכחה ששיטת הקונסר' עצמה אינה פוסלת, אלא שצ"ל יודע בטיב כו', שגם מן האורט' נדרש זה, נוסף עוד שבזה גם שפיכת שמן על המדורה. באם יאמרו להקונסרבטיבים שמי שהוא הראוי - יחליטו דוקא האורטודוקסים, הרי אין זה פשרה - אלא אדרבה להרבות הפירוד. כן בכלל אין בזה הצלה, שבאם היום סומך מי שהוא את פלוני שהוא ראוי, הרי שבאופן פרינצפיוני מוכרים הם לרבנים ובמילא יכולים לתת סמיכה וכו'. ופשוט הדבר והאריכות בזה אך למותר, ורק להוסיף שתי נקודות, שגם הן עיקריות:
א) איך שלא יפרשו הדברים בהועידה של כת"ר ובסביבתו, הקובע יהי' - איך שיתפרשו הדברים בדעת הקהל, במכ"ע וכו', ובעיקר במקום המבצר שלהם, היינו בנויארק, ואשר פה - ידם השלטת על כל אופני הפרסום. וד"ל.
ב) בודאי ידועה המלחמה שבלונדון נגד הרב הראשי ברוידא שי' ועד"ז - מכתב המברק הידועה של "השבעה" (בנוגע לכפי' דתית), ולאחרונה החלטות של הקאנווענשאן דהקונסרבטיבים, וספק גדול אם הזדמנות כל אלה ביחד הם במקרה בעלמא. וקרוב לודאי לומר - שזהו תכסיס מחושב, ובאם ח"ו תתקבל אחת הפשרות עליהן כותב כת"ר או כיו"ב בהם, ינצלו את זה לא רק בהנוגע להירוס בשטח זה - אלא להגברת ההתקפה בכל האמצעים ובכל השטחים. וכפי שראו במוחש בעבר, הרי כל ענין בקל יותר להתגבר עליו בראשיתו, ואזי גם המחלוקת במיעוטה, משא"כ כשמוותרים וכו' מתגבר התאבון כלפי זה שוויתר - עד שסו"ס אין כל מקום לוויתור כ"א לביטול בפניהם. ומלחמה אז נגד הביטול סופי, הרי קשורה במחלוקת גדולה הרבה יותר, פירוד הלבבות הרבה יותר וכו',
לביסוס "חשש" האמור לעיל, יש מקום להוסיף עוד פרט: כפי המצב ואפילו לדבריהם הם, השאלה היא בנוגע למתי מספר מבין הרבנים הקונסרבטיבים, ז.א. שאין זה ענין של פרנסה או התמוטטות של קהלות, כ"א אך ורק שאלה של פרעסטיזשע, כי גם בעתיד ספק גדול אם יתרבו בהם מספר אלו שיתרצו לעסוק בגיטין ומפני כמה טעמים ובמילא אין זה וויתור כלפי פלוני, כ"א וויתור בענין הפרעסטיזשע, היינו כלפי השיטה.
הטענה שכותבה שחלק חשוב מהמגביות נכנס על ידם, והטענה עד"ז שהובאה כאן, שמייצגים הם מאות אלפים מאורגנים וכו' - הרי פשוט שמטעם זה עצמו מוכרחים להתיר כל הנ"ל גם בנוגע להרפורמים, וכפי הסטטיסטיקה הרפורמים עשירים יותר בממון וגם במספר בני אדם מאורגנים.
כיון שכבר מזכיר ע"ד ענין המברק... הנה השמועה שנפוצה כאן (ולע"ע לא הכחישו אותה, ובמילא ההיזק שבה בנוגע ו)שנשלח מברק לפני טכס ההכתרה, ותוכנו - שאל יעשו רעש, ולאחרי ההכתרה יתפשרו עמהם, ושמברק זה צ"ל חשאי, ונוסף על החלישות בכללות העמדה כאן שגרמה השמועה אודות תוכן המברק - הרי בכמה חוגים מדגישים, הביטוח (באווארעניש) שיהי' ענין המברק בחשאי בהוספה שהרי זה גופא הוכחה שהענין הוא פוליטיקה ומעין מסחר בדת וכו' וכו'. ודי וכו'.
כנ"ל איני אומר בזה כלל בנוגע לעצם מציאות המברק אודות נוסח המברק ודיוק השמועה, אלא שבנוגע לדעת הקהל ותגובתו, לע"ע ישנה רק שמועה זו מבלי כל הכחשה, לא בכללותה ולא בפרטי'.
לאחרונה הוסיפו שמועה על שמועה האמורה, שבקשר עם חתונת נכד - הרי יהי' כאן ובמילא בנקל יהי' להתדבר יותר, כיון שלא יהי' לחץ (מהנטורי קרתא?) כו'. מובן שגם לשמועה זו - איני אחראי לאמיתתה, כ"א בנוגע לההיזק שנגרם על ידה.
בהתענינות קראתי הכתוב במכתבו בנוגע לענג ושמחה בשבת ויו"ט, וכמדומה באחת ההתועדויות ג"כ נדבר עד"ז באו"א קצת (ע"פ ההערה בהליקוט לפ' דברים ה'תשכ"ג - כמדומה נשלח בשעתו לכת"ר).
בנוגע למשלוח תשמישי קדושה וכיו"ב למדינות אפריקה וכו' הרי באם תושלחנה הכתובות לכאן, אשתדל לעשות כפי היכולת.
ת"ח ת"ח על הבשו"ט בנוגע לפעולות זוגתו הרבנית תחי' בכרם חב"ד. וכפי שאמרתי מאז ומקדם, ולאחרי בקשת סליחת כת"ר, הרי לשון הכתוב הוא, שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי, ז.א. שגם הם כרמים הם ע"פ תורה, ובכל זה יש חילוק בין כרמים לכרמי שלי, ועד כדי כך שמרעישים ע"ז בהתאוננות וכו'. ואת"ל הרי בנוגע לכת"ר, לדעתי כרם שלו הוא ענין האנציקלופדי' וביחד ע"ז - הפצת המעינות באופן המתאים, וחוששני לומר ע"פ התחלת מכתב כת"ר - ששמים אותו לנוטר כרמים עניני רבנות וכו' כרמים ע"פ תורה אבל לא כרמו שלו, מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים.
הפ"נ שבמכתבו יקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ויהי רצון שיבש"ט בזה.
ימים אלו בקר אצלי הרה"ג הר"ש עלברג שי' ובשיחתנו הזכרתיו על הבטחתו להו"ל חוברת "פרדס" מוקדשת לרבנו הזקן (בקשר עם שנת הק"ן להסתלקות הילולא שלו בשנה העברה), וענני אשר בביקורו באה"ק ת"ו דבר עם כת"ר שישתתף במאמרו בחוברת האמורה, ועד עתה לא בא הדבר לפועל, אבל מבטיח הוא שכשיקבל מכת"ר כנ"ל - הרי במשך זמן לא ארוך יו"ל חוברת עם עוד מאמרים, אלא שצ"ל מאמר מכת"ר - שעדיין לא נתפרסם. ובודאי הוספה מצדי על הכתוב לעיל אין בה צורך, כ"א על יסוד מאמר חז"ל אין מזרזין אלא למזורזין ולהוסיף גם מצדי בקשה וזירוז בהאמור.
ובעמדנו ביום ל"ג בעומר, יום הילולא דרשב"י, ובהקדים מאמר חז"ל (ריש ב"ר) שהתורה דיפתראות ופנקסאות שע"פ נברא העולם, ומובן שכן הוא גם בנוגע לעולם קטן זה האדם, ועאכו"כ בנוגע לאלו שתורתם אומנתם, שהדוגמא בתורה (שבת יא, א) לתורתם אומנתם - הרי הוא רשב"י וחבריו.
וענין רשב"י בתורה, שמזה הבנה גם לענינו בעולם, להסיר המחיצה (ד"ה חייב אדם תרל"ח סכ"ה) שבין פנימיות התורה ונגלה דתורה ובאופן להמשיך הפנימית בגלוי, שלכן גם הנהגתו בעולם היתה באופן זה, שפנימיות העולם - היינו התורה - עסקו בה המשיך בגלוי גשם כפשוטו וכמסופר בזהר הק' (והחרים תרל"א ד"ה ובי' ענין נחל איתן).
שמזה הוראה לדרא דעקבתא דמשיחא, שהוא בכמה ענינים בדוגמת דרא דרשב"י כמבואר בחז"ל זח"ג נח, א (ע"פ זח"א קיז, א) - שענינו ונקודתו העיקרית צ"ל המשכת פנימיות התורה בגלוי, וכסגנון הידוע הפצת המעינות חוצה, ומזה גם הוראה לאדם בנוגע להנהגתו בעולם וכסגנון הרמב"ם, שיהי' ניכר במעשיו (ומפרט - כולל - עשרה דברים: במאכלו ובמשקהו וכו' ובמשאו ובמתנו) שזהו ע"פ תורה, הנגלה והפנימית מאוחדים לתורה אחת.
וכלשון רבותינו נשיאינו, עקב אשר שמע, שגם העקב הוא חסידותי.
בכבוד ובברכה לבשו"ט בכל האמור
מ. שניאורסאהן
הרש"י: זוין. אגרות נוספות אליו - לעיל ח'תשלא, ובהנסמן בהערות שם.
בהליקוט: לקו"ש ח"ד ע' 1090 הערה 31.
כרם שלו: ראה גם לקמן אגרת ח'תתצט, ובהנסמן בהערות שם.
על הבטחתו: ראה גם לקמן אגרת ח'תתמז.
מאמר חז"ל: מכות כג, א.
ובעמדנו: ראה גם אגרת שלאח"ז.
עולם קטן: תנחומא פקודי ג.
וכסגנון הרמב"ם: הל' דעות רפ"ה.
וכלשון רבותינו: ראה גם לקו"ש ח"כ ע' 297 ובהנסמן בהערה 36.