ב"ה, י"א טבת, תש"כ
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מה' טבת, בו כותב אשר מתעסק בהנהלת מוסד חינוך בני ישראל באופן המקרב לבן לאבינו שבשמים, והמוסד יש לו קישוים כספיים וכו'.
ובודאי לא חדשה היא אצלו, והרי ידוע מכתב הרמב"ן שכל המקודש יותר מחבירו וכו', ובכל זה אין הדבר תלוי אלא ברצון החזק של המתעסקים והמנהלים, והרי המדובר בחינוך בנים על טהרת הקדש, ובלבד שיהיו דברים היוצאים מן הלב.
לשאלתו בהנוגע לשידוך, הרי ידועה הוראת חז"ל, שצ"ל כאדם המחזר אחר אבדתו, אף שכמובן בדרכי צניעות ע"פ שו"ע, ובימינו אלה בכלל ובהנוגע לאברך שלמד בישיבה בפרט, ההוראה בזה להתענין בהעיקר ע"פ מ"ש שקר וגו' אשה יראת ה' היא תתהלל, ואז המזווג זיווגים הוא השי"ת מצליח העיקר וגם הטפל.
וכיון שכל ענין הוא בהשגחה פרטית, הרי מחובתי וזכותי לעוררו על ההכרח הגמור וחובת גברא לקבוע עתים בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, וגם בסביבתו ישפיע בכגון דא, וגם על זה נאמר אין לך דבר העומד בפני הרצון.
בברכה לבשו"ט בכל האמור,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר