ב"ה, ט"ז כסלו, תש"כ
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבה מיום /12;3amp&, בו כותבת אשר נפגשה עם צעיר מחוץ לארץ המבקר בארצנו הקדושה ת"ו, ומוצאו ממשפחה בלתי דתית, וגם הוא אינו דתי, וכן שבדעתו לחזור למדינתו ל...
ומובן שצודקת, שאין זה ענין להשתדך עם איש בלתי דתי, שהרי אושר בית הישראלי, אושר האמיתי, הוא אך ורק כשיהי' בנוי על יסודי התורה והמצוה, ותורה ומצותי' עליהם נאמר המעשה הוא העיקר, לא רק רגש הלב, ובפרט כשמתנהג להיפך.
מובן שלפעמים יש להשפיע על מי שהוא שיהפך לדתי ועד למעשה בחיי היום יומים, אבל זהו דורש השתדלות ממושכה, וכשהמדובר נמצא על כל פנים בסביבה דתית, וגם אי אפשר להיות בטוח מראש בתוצאות ההשתדלות עד שתראינה בפועל, שהרי לא כל אדם מקבל בשוה השתדלות והשפעה מבחוץ, ובענין אודותו כותבת, הרי כל תנאים אלו לעת עתה לא בנמצא, ובפרט שרצונו לחזור למדינתו.
קשה לשער שהיא לבדה תוכל להשפיע לשנותו באופן האמור, ז.א. הנהגה בחיי היום יומי מתאים להוראת תורתנו תורת חיים וקיום מצותי' עליהן נאמר וחי בהם.
ויהי רצון, שהשם יתברך המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, ינחה בטוב לפני' ולהסתדרות מתאימה לפני' בכל הפרטים.
בברכה לבשורות טובות,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
שאין זה ענין: ראה גם לעיל חי"ח אגרת ו'תשעח, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ז'רסט.