ב"ה, כ' מ"ח, תשי"ט
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה עזריאל שי'
שלום וברכה!
במענה למכתבו מעש"ק.
נכונה השמועה שישנו כאן מראה מקומות לספר תניא קדישא[1], לפסוקים ומאמרי חז"ל, אף שמצד סיבות לעת עתה נתעכב ההדפסה בפועל, ורק חלק מהם בא בתניא בהעתקה לאידית[2].
בשאלתו באגרת התשובה פרק י"א[3] למ"ש בעזרא, הכוונה להענין ולא להביטוי[4].
בטח ימצא תניא שבהוצאת קה"ת ברוקלין, בשנים הכי אחרונות, שבא לבסוף מפתח ענינים, שמות אנשים הערות ותקונים[5].
ואנצל הזדמנות זו, לעוררו על שמירת שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים[6], אשר שמענו כ"פ מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר שוים הם לכל נפש וסגולה לכמה ענינים.
בברכה לבשו"ט,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
מו"ה עזריאל: מרקוביץ, שטרסבורג.
- 1 כנראה הכוונה ל"מראי מקומות" (עם הערות קצרות) לספר של בינונים, שנכתבו ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א בסביבות שנות בואו לארצות הברית, ונדפסו לימים.
- 2 כלומר: בתרגום ספר התניא (חלק ראשון) לאידיש, מאת הר' אוריאל צימער, שנדפס בברוקלין בשנת 1954.
- 3 [אגרת התשובה פרק יא]: "ומה שמשבחים ומברכים את ה', 'חנון המרבה לסלוח'. 'המרבה' דייקא. וכמ"ש בעזרא, 'ורב לסלוח'".
- 4 הלשון "ורב לסלוח" אינו נמצא בספר עזרא (שבכללו גם דברי נחמיה, כדאיתא ב[סנהדרין צג, ב]: "מכדי, כל מילי דעזרא נחמיה בן חכליה אמרינהו", ובפירש"י שם: "רוב דברים שבספר עזרא, ונחמיה אמרם"), אלא תוכן הענין. וכנראה הכוונה לנחמיה ט, יז: "ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך אפים ורב חסד". והלשון הקרוב לזה הוא ב[ישעיה נה, ז]: "כי ירבה לסלוח".
- 5 הם המפתחות לספר התניא (מפתח ענינים, ומפתח ספרים ושמות אנשים), ההערות והתיקונים ולוח התיקון, שנערכו ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א ונדפסו בשנת תשי"ד.
- 6 שלשת השיעורים היומיים (ר"ת חת"ת) שתיקן כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע: חומש — מפרשת השבוע עם פירש"י, בכל יום מימות השבוע חלק אחד (ביום א' עד שני, ביום ב' עד שלישי וכו'); תהלים — כפי שנחלק לימי החודש; תניא — כפי שנחלק לימות השנה (כסדר הנדפס ב"היום יום").
B"H, 20th of Marcheshvan, 5719. Brooklyn.
The veteran Chassid, a G‑d-fearing man, honored and distinguished, etc., Rabbi Azriel, sheyichyeh
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter of Erev Shabbos Kodesh.
The report is correct that there is here a set of source references for the holy Tanya, to pesukim and sayings of our Sages, although for certain reasons the actual printing has been delayed for now, and only a part of them appeared in the Tanya in its Yiddish translation.
Regarding your question in Igeres HaTeshuvah chapter 11 about what is written in Ezra—the intent is to the concept, not the specific expression.
You will surely find a Tanya published by Kehot in Brooklyn in the most recent years, which at the end contains an index of topics, names of people, notes, and corrections.
I take this opportunity to remind you about keeping the three well-known daily study portions—Chumash, Tehillim, and Tanya—which we have heard many times from my father-in-law the Rebbe zatzal that they are suitable for every soul and are a segulah for many matters.
With blessing for good tidings,
In the name of the Rebbe shlita,
Secretary
Rabbi Azriel (מו"ה עזריאל): Markowitz, Strasbourg.
Summary
The Rebbe clarifies details about Tanya reference materials and urges consistent daily study of Chumash, Tehillim, and Tanya as universally beneficial practices with special spiritual merit.