ב"ה, י"ז מ"ח[1], תשי"ט
ברוקלין.
שלום וברכה!
... ויהי רצון שבקרוב יבשר ע"ד הטבת המצב יותר ויותר, שזה יביא ג"כ[2] להוספה בעניני תורה ומצות מתאים למילוי התפקיד כדבר משנה, אני נבראתי לשמש את קוני[3].
ובזה גם ע"ד מה שנדבר אמש באסיפה, בענינא דיומא, דפרשת השבוע, ויטע אשל בבאר שבע, ויקרא שם בשם ה', א-ל עולם, ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים[4], ואח"כ[5] נסיון העקדה וכו'.
שע"י ענין הצדקה דבכל מאדך[6] (שזהו ענין אש"ל[7], שלא לבד שנתן להם כדי צרכם של העוברים ושבים, אלא גם נטע פרדס, בכדי שיהיו גם פירות, שזהו ענין של תענוג, ועוד יותר נטע פונדק[8], בכדי שיהי' להם אש"ל בכל הפרטים, ועוד נטע סנהדרין[9], שזהו תכלית העלי' גם בענינים הרוחנים, ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי[10]).
הנה מלא התפקיד לגור בארץ פלשתים, - עוה"ז[11] הגשמי - ימים רבים, שזהו אורך הגלות, שכל רגע בו ה"ז[12] כימים רבים (היפך מענין הטוב שאז ויהיו בעיניו כימים אחדים[13]), והגיע לתכליתו, העקדה נסיון מס"נ[14] בפועל, וק"ל[15].
בברכה לבשו"ט[16].
הערות המו"ל
נדפסה בלקו"ש ח"ב[17] ע' 660 והושלמה ע"פ העתק המזכירות. נוסח דומה נכתב לכמה.
מה שנדבר אמש באסיפה: של עסקני ישיבות תות"ל[18]. נדפסה בלקו"ש ח"ג[19] ע' 769.
- 1 מ"ח – מרחשון.
- 2 ג"כ – גם כן.
- 3 משנה סוף קידושין [קידושין פב, א]: "רבי שמעון בן אלעזר אומר ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות והן מתפרנסין שלא בצער והלא לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני".
- 4 [בראשית כא, לג-לד]: "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם. ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים" (ובפירש"י שם: "ימים רבים - מרובים על של חברון"); ומיד אח"כ [בראשית כב, א]: "ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם". והיא פרשת וירא, פרשת השבוע שבה נכתב המכתב.
- 5 אח"כ – אחר כך.
- 6 ע"פ הכתוב [דברים ו, ה], ובמשנה [ברכות נד, א]: "ובכל מאדך", בכל ממונך. ומזה שנתינת הצדקה היא מענין "בכל מאדך".
- 7 ראה פירש"י [סוטה י, א] ד"ה פונדק: "ולשון "אש"ל" נוטריקון הוא, אכילה, שתיה, לויה. שהיה מאכילן ומשקן, ואח"כ מלווה אותן" — וזהו "כדי צרכם של העוברים ושבים".
- 8 סוטה שם: "אמר ריש לקיש, מלמד, שעשה פרדס, ונטע בו כל מיני מגדים. רבי יהודה ורבי נחמיה. חד אמר, פרדס, וחד אמר, פונדק"; ושם: "בשלמא למ"ד פרדס, היינו דכתיב "ויטע", אלא למ"ד פונדק, מאי "ויטע"? כדכתיב [דניאל יא, מה] "ויטע אהלי אפדנו"" — ומכאן לשון רבינו "נטע פונדק". וכ"ה בפירש"י עה"ת [בראשית כא, לג]: "חד אמר, פרדס, להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה. וחד אמר, פונדק לאכסניא, ובו כל מיני פירות".
- 9 בראשית רבה פנ"ד, ו: "רבי יהודה אמר אשל פרדס... רבי נחמיה אמר אשל פונדק... רבי עזריה בשם רבי יהודה בר סימון אשל סנהדרין, היך מה דאת אמר [שמואל א כב, ו] ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה".
- 10 לשון הש"ס: זה אמר דבר אחד וזה אמר דבר אחד, ואינם חולקים. וכוונת רבינו, שהפירושים באשל (אכילה ושתיה כדי צרכם; פרדס — פירות של תענוג; פונדק — אכסניא בכל הפרטים; סנהדרין — עלי' ברוחניות) אינם סותרים זה את זה, אלא הם דרגות זו למעלה מזו, וכולן היו באשל של אברהם.
- 11 עוה"ז – עולם הזה.
- 12 ה"ז – הרי זה.
- 13 [בראשית כט, כ]: "ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה". כלומר: בענין של טוב ואהבה זמן מרובה נחשב כמועט, ובגלות להיפך — כל רגע כימים רבים.
- 14 מס"נ – מסירות נפש.
- 15 וק"ל – וקל להבין.
- 16 לבשו"ט – לבשורות טובות.
- 17 לקו"ש ח"ב – לקוטי שיחות חלק ב'.
- 18 תות"ל – תומכי תמימים ליובאוויטש.
- 19 ח"ג – חלק ג'.
B"H, 17th of Marcheshvan, 5719
Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
... May it be G‑d's will that you soon bring news of an improvement in your situation, more and more, which will also bring an increase in matters of Torah and mitzvos, in keeping with the fulfillment of the mission as stated in the Mishnah, אני נבראתי לשמש את קוני "I was created to serve my Maker" (Kiddushin 82a).
And in this connection also, regarding what was discussed last night at the gathering, on the theme of the day, from the weekly portion: ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים "And he planted an eshel in Be'er Sheva, and there he called in the name of G‑d, the eternal G‑d. And Avraham sojourned in the land of the Philistines many days" (Bereishis 21:33-34), and afterwards the test of the Akeidah (Bereishis 22:1), etc.
That through tzedakah, which is בכל מאדך "with all your might" (Devarim 6:5; "with all your wealth," Berachos 54a) (which is the concept of eshel — food, drink and escort (Rashi, Sotah 10a) — that not only did he give the passersby what they needed, but he also planted an orchard, so that there would also be fruit, which is a matter of delight; and further still, he planted an inn, so that they would have food, drink and escort in every detail; and further still, he planted a Sanhedrin (Bereishis Rabbah 54:6), which is the ultimate ascent in spiritual matters as well; and מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי "one master said one thing and the other master said another, and they do not disagree").
He thus fulfilled the mission to sojourn in the land of the Philistines — this physical world — "many days," which is the length of the exile, where every moment in it is like "many days" (the opposite of a matter of good, where ויהיו בעיניו כימים אחדים "and they seemed to him like a few days" (Bereishis 29:20)), and it reached its purpose, the Akeidah, the test of actual self-sacrifice; and this is easily understood.
With blessing for good news.
Publisher's notes
Printed in Likkutei Sichos vol. 2, p. 660, and completed according to the copy in the Secretariat. A similar text was written to several people.
What was discussed last night at the gathering (מה שנדבר אמש באסיפה): Of the askanim (activists) of the Tomchei Temimim Lubavitch yeshivos. Printed in Likkutei Sichos vol. 3, p. 769.
Summary
This letter wishes the recipient an improving situation that will bring more Torah and mitzvos. From Parshas Vayeira it shows how Avraham's eshel rose from meeting bare needs to the delight of an orchard, full hospitality and finally a Sanhedrin, and how his long sojourn among the Philistines, the long exile of this world, reached its purpose in the self-sacrifice of the Akeidah.