ב"ה, י"ט תשרי, תשי"ט
ברוקלין.
שלום וברכה!
נאך א ליינגערן איבעררייס[1], איז אנגעקומען אייער בריף פון ערב חג הסוכות, און בעת רצון[2] וועט מען מזכיר זיין אייך און אייערע קינדער שיחיו אויף דעם ציון הק' פון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע[3], יעדערן צו דעם וואס ער נויטיגט זיך, לויט דעם אינהאלט פון אייער שרייבען.
וואס איר שרייבט וועגען אייער אופן פון ריידין, מובן וגם פשוט, אז עס [איז] ניט מער ווי א ניערווען זאך, און אויף דעם איז די עצה התבוננות אין די ענינים וועלכע פארשטארקען די מדת הבטחון בהשם יתברך[4], און דער עיקר אין דעם ענין פון השגחה פרטית, אז השם יתברך איז משגיח אויף יעדערן בכל פרט ופרט, און אין יעדער רגע[5], און אויך בפרט אז אין דעם ענין פון קריאת התורה, ווערט דאך דאס געטאן לכבוד השם יתברך, ולכבוד התורה, און עס איז קיין נפקא מינה ניט וואס מענשן דיינקען[6], וואס דאס אלעס פארקלענערט דעם שימת לב (אויפמערקזאמקייט) צו די מענטשן, וועלכע שטייען ארום אייך, ובמילא ווערט קלענער און גייט אוועק די אויפרעגונג.
אויב עס טרעפט אז א געוויסען ווארט, איז שווער ארויסריידין, איז דענסטמאל די פשוט'ע עצה, צו איבערלייענען נאך אמאל אייניגע ווערטער פאר דעם (אויב עס איז ניטא קיין שם פאר דעם[7]), און דענסטמאל זאגט זיך ארויס שארפער אויך דער ווארט צוזאמען מיט די אנדערע, און געוויס וועט דער דאקטאר[8] וועלכער באהאנדעלט אייך, קענען געפינען און ראטען אייך מער איינצעלהייטען אין דעם.
און ווען דער געזונט צושטאנד אין אלגעמיין ווערט שטארקער, פילט זיך א בעסערקייט אויך אין די ניערווען ותוצאותיהם.
בברכה לבשו"ט[9].
מפני קדושת המועד[10] לא בא כ"ק אדמו"ר שליט"א על החתום, והנני חותם בשמו, המזכיר
- 1 איבעררייס — הפסק. ר"ל: לאחר הפסק ארוך בכתיבת מכתביו, הגיע מכתבו. וכעין זה בלשה"ק באגרת שלקמן [אג"ק חי"ח, אגרת ו'תקלד]: "לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו".
- 2 ע"פ לשון הכתוב [תהלים סט, יד]: "ואני תפלתי לך ה' עת רצון". ר"ל: בשעה המסוגלת לתפלה ולבקשה.
- 3 ציון הק' — האוהל הק' של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שם היה כ"ק אדמו"ר מזכיר את הכותבים אליו. כ"ק מו"ח אדמו"ר — כבוד קדושת מורי וחמי אדוננו מורנו ורבנו; זצוקללה"ה — זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא; נבג"מ — נשמתו בגנזי מרומים; זי"ע — זכותו יגן עלינו.
- 4 מדת הבטחון — ראה חובות הלבבות שער הבטחון פ"א: "מהות הבטחון היא מנוחת נפש הבוטח, ושיהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו שיעשה הטוב והנכון לו בענין אשר יבטח עליו" (ובנדו"ד – על הקב"ה), ושם בארוכה. ועצת כ"ק אדמו"ר היא, שההתבוננות בזה (ובפרט בענין ההשגחה פרטית, כדלקמן) ממעטת את שימת הלב לבני אדם העומדים מסביב, ובמילא נחלשת ההתרגשות, וכמבואר בהמשך המכתב.
- 5 ראה [היום יום, כח חשון]: "ענין ההשגחה פרטית הוא, דלא זו בלבד דכל פרטי תנועות הנבראים למיניהם הם בהשגחה פרטית, והיא היא חיות הנברא וקיומו ... ויתבונן האדם: ומה אם תנועת עשב באה בהשגחה פרטית ונוגעת להשלמת כונת הבריאה, מין המדבר בכלל וישראל עם קרובו בפרט על אחת כמה וכמה". ומ"ש "אין יעדער רגע" (בכל רגע) — יש להעיר מהמבואר ב[שער היחוד והאמונה פ"ב], שאין לדמות מעשה שמים וארץ לכלי שיצא מידי הצורף, ששוב אין הכלי צריך לידי הצורף, "אלא צריך להיות כח הפועל בנפעל תמיד להחיותו ולקיימו".
- 6 יש להעיר מ[שו"ע אדה"ז או"ח (מהדו"ב) סי' א ס"א], על דברי המשנה [אבות פ"ה מ"כ] "הוי עז כנמר ... לעשות רצון אביך שבשמים": "'עז כנמר', הוא שלא להתבייש מפני בני אדם המלעיגים". וכאן מוסיף כ"ק אדמו"ר, שכיון שקריאת התורה נעשית לכבוד ה' ולכבוד התורה, אין נפק"מ מה שחושבים הבריות.
- 7 ר"ל: שלא יהא שם מן השמות בין התיבות שחוזר עליהן, כדי שלא יזכיר את השם שלא לצורך. ראה [רמב"ם הל' שבועות פי"ב הי"א]: "ולא שבועה לשוא בלבד, היא שאסורה; אלא אפילו להזכיר שם מן השמות המיוחדין לבטלה – אסור, ואף על פי שלא נשבע".
- 8 יש להעיר ממרז"ל [בבא קמא פה, א]: "דבי ר' ישמעאל אומר (שמות כא) ורפא ירפא מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות". ומלבד העצות שבמכתב, מפנה כ"ק אדמו"ר לרופא המטפל בו לפרטים נוספים בזה.
- 9 לבשו"ט — לבשורות טובות.
- 10 המכתב נכתב בי"ט תשרי, מימי חול המועד סוכות, ומפני קדושת המועד לא חתם עליו כ"ק אדמו"ר, וחתם המזכיר בשמו. ובענין הכתיבה בחוה"מ ראה [מועד קטן יח, ב]: "ואלו כותבין במועד: קדושי נשים" וכו', ושו"ע או"ח סי' תקמה (דיני כתיבה בחוה"מ).
B"H, 19 Tishrei, 5719. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
After a prolonged interruption, your letter from the eve of Sukkos has arrived, and at an auspicious time you and your children will be mentioned at the holy resting place of my father-in-law, the Rebbe, of righteous and saintly memory, whose soul is in the hidden treasuries of heaven, may his merit shield us, each one for what they need according to the content of your writing.
Regarding what you write about your manner of speaking: it is understood and simple that this is nothing more than a matter of nerves. The advice is to meditate on matters that strengthen the trait of bitachon (trust) in Hashem Yisbarach, especially on the subject of Divine Providence—that Hashem Yisbarach watches over everyone in every detail and at every moment. Especially since in the matter of Torah reading this is done for the honor of Hashem Yisbarach and for the honor of Torah; it makes no difference what people think. All this diminishes attention to those standing around you, and as a result, the agitation lessens and goes away.
If it happens that a certain word is hard to pronounce, then the simple advice is to reread several words before it (if there is no Divine Name among them), and then the word comes out more sharply together with the others. Surely the doctor treating you can find and advise you more details about this.
And when the general state of health becomes stronger, an improvement is also felt in the nerves and in what results from them.
With blessing for good news.
Because of the holiness of the festival, the Rebbe did not sign personally; I am signing on his behalf—the Mazkir (secretary).
Summary
The Rebbe teaches that strengthening trust in Hashem and focusing on Divine Providence can help overcome nervousness in public speaking. Practical steps like reviewing words beforehand are suggested, along with seeking medical advice as needed.