ב"ה, כ"ו כסלו, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים
מו"ה יעקב שי'[1]
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת שלוחו, ויהי רצון אשר כיון שזה עתה באנו מיום הבהיר י"ט כסלו, ראש השנה ללימוד החסידות ולדרכי החסידות, וידוע דיוק אדמו"ר הזקן ובנו אדמו"ר האמצעי בלשון ראש ולא תחלה, שהוא כמו שהראש שכולל וממשיך חיות בכל האברים, ז.א. בכל ימות השנה, ונמצאים אנו בימי חנוכה שענינם מוסיף והולך, ודוקא על פתח ביתו מבחוץ, אף כי שקעה החמה, הנה כל אחד מאתנו בתוככי כלל ישראל, ימלא תוכן הפנימי של הנ"ל בפעולות בסביבתו להאירה בנר מצוה תורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות שמחזיר למוטב.
והרי גם זה הוראת ימי חנוכה, שאין להתרשם באם כמות השמן (שמפעפע בכולו - שו"ע יו"ד קה, ה), לכאורה רק ליום אחד תספיק, כי על האדם לעשות כל מה שהוטל עליו וה' טוב בעיניו יעשה, ואם עושים אליבא דנפשי' הנה מספיק השמן עד שמכינים שמן חדש, וק"ל.
בברכה לבשו"ט.