ב"ה, כ"ו כסלו, תשי"ח
ברוקלין.
הישיבה הק' אשר בקהילה קדישא בוענאס
איירעס,
התלמידים, הר"י, המשפיע וההנהלה
ה' עליהם יחיו
שלום רב וברכה!
בנועם נודעתי זה מזמן על דבר יסוד הישיבה הק' ותוספת תענוג גרמו לי הידיעות, אשר התפתחה מעת הוסדה בכמות, ז.א. במספר התלמידים, וכן באיכות - טיב הלימודים.
ובודאי אשר התפתחות זו, תוסיף בכל אחד ואחד מהם חיזוק ועדוד לעשות עוד יותר ועוד יותר כל אחד בענינו, להתפתחות הישיבה וכאמור הן בכמות והן באיכות.
שהרי כל אחד ביכולתו לעשות בשני הענינים, כיון שלכל אחד מישראל, הן גוף והן נשמה, הן נפש האלקית והן נה"ב.
ובכל חלקים אלו נצטוה לעבוד את בוראו וקונו, נותן התורה ומצוה המצוה, וכדבר המשנה אני נבראתי לשמש את קוני.
ומסוגלים ימים אלו להחלטות טובות ולהנהלת פעולה בכל האמור, שהרי עתה באנו מיום הבהיר, זה היום י"ט כסלו, שהוא, בלשון הרב נשיא ישראל הוא כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) במכתבו לבנו כ"ק מו"ח אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, "החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו וכו' להמשיך גילוי אור פנימיות תורתנו הק' וכו' שיאיר בפנימיות נפשנו וכו' לגרש מאתנו כל מדה רעה ומגונה מהמדות הטבעיות, כי אם כל עשיותנו ועניננו (הן בעבודה, היינו תפלה ותומ"צ, והן בעניני עולם המוכרחים לקיום הגוף) יהיו בכוונה אמיתית לשם שמים אשר חפץ ה' וכו'".
ונכנסנו לימי חנוכה, אשר ענינם, אשר אף שבחוץ שקעה החמה צריך להדליק נר ה' נשמת אדם ונר מצוה תורה אור ובאופן דמוסיף והולך מיום ליום, ולא להסתפק בהנוגע לעצמו, כי אם על פתח ביתו מבחוץ דוקא, והרמז מובן, וכהודעת רז"ל אשר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, ודאי לכאו"א ניתנו הכחות הדרושים למלאות תפקיד קדוש זה, וכציווי הבורא בשמחה ובטוב לבב דוקא, וכדברי המורה הגדול הוא רבנו הרמב"ם בי"דו החזקה שלו, סוף הלכות לולב.
מוסג"פ המחאה בתור השתתפות סמלית בהוצאות הישיבה הק'.
בברכת הצלחה בעבודתם בקדש ולבשו"ט בכל האמור.
נדפסה בלקו"ש ח"י ע' 273 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.