ב"ה, ח"י אייר, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מיום השני, בו כותב אשר מבואר בספר לקוטי אמרים[1] ע"ד העלי' בעבודת האהבה עד לכלות הנפש[2] ואשר שוה הדבר לכל נפש כפי מדריגתו וכו'[3] ולכן שואל מה עליו לעשות כיון אשר למרות שכבר נסה כמה פעמים בהנ"ל עדיין לא בא לדרגות האמורות ולבו אומר לו אשר העכובים הם העונות המבדילים וכו'[4], ומסיים בשאלה איך להתנהג בהאמור.
והנה ע"פ המבואר בתניא, מובן שבהנ"ל כמו בכל עניני קדושה, העבודה התמידית היא הליכה מדרגא לדרגא ולא קפיצה מן הקצה אל הקצה שאין זה אלא לפעמים בתור הוראת שעה, אבל לא זו היא דרך הרגילה שאותה דורשים מכל אחד ואחד, ועפ"ז מובן ג"כ אופן העבודה אודותה דורש, אשר ההתחלה צ"ל כמבואר בתניא פרק י"ז האהבה המביאה לידי עשיית המצות בלבד ועד"ז גם בנוגע ליראה עיין שם פרק מ"א, וביחד עם זה מובן ופשוט שצריכה להיות עבודת התשובה כיון שמזכיר במכתבו ע"ד העונות המבדילים, וגם בזה העבודה היא מדרגא לדרגא ובדרך מלמטה למעלה, ז.א. תשובה תתאה ע"ד מ"ש באגרת התשובה לרבנו הזקן פ"א (דף צ"א ריש עמוד א') ומבואר בביאור יותר בהקדמת ספר דרך חיים ובהספר גופא לאדמו"ר האמצעי בנו של רבנו הזקן, ולאחרי שיעמוד בדרגות האמורות בענין התשובה אהבה ויראה יעלה לדרגא שני' וכו' וכו' וכשיעבוד בהאמור כמ"ש בתניא ביגיעת נפש ויגיעת בשר יוכל לעלות בכל הנ"ל מחיל אל חיל, וכידוע מאמר רז"ל (תדא"ר פכ"ה) אשר כל אחד מבני ישראל חייב לאמר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב, אבל פשיטא שלא ביום ויומים נעשה הדבר, ואין כלל מקום לשאול תומ"י מפני מה לא נתהפך מן הקצה אל הקצה.
בטח יודע משלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בחומש תהלים ותניא הידועים ושומר עליהם נוסף על לימודו בקביעות בנפש הן בנגלה והן בחסידות והשי"ת יצליחו.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר