ב"ה, כ"ז אלול, תשי"ג
ברוקלין.
שלום וברכה!
מאשר הנני בזה קבלת מכתבו מכ"א אלול עם שני הפ"נ אשר בו, ובטח לעת כזאת כבר נתקבל מכתבי מענה להנהלת הכפר שבהם ג"כ מענה על מכתבו. ומוכרחני לכפול בזה עוה"פ אשר לו יהא שצדקו וצדקו בכל התירוצים והנימוקים שכותב להעדר הפעולה אבל הרי התירוצים והנימוקים אינם ממלאים מקום מעשה בפועל. ולא עוד אלא אפילו בענינים שהם ג"כ צנורות של פרנסה ניכרת חלישות גדולה ביותר ואולי גם העדר עשי' לגמרי ומה יהי' התכלית מזה איני מבין, ותקותי אשר ימים אלו שהם ימי התעוררות קירוב המאור אל הניצוץ ובמילא גם קירוב הניצוץ אל המאור יתתקנו הענינים הנ"ל עכ"פ בחלק חשוב מהם ובטח למותר להעירו אשר אויב מען וועט דורכלאזען דעם זמן פון חדש תשרי בענינים של תעמולה הרי צריך יהי' לחכות כו"כ זמן עד שתהי' שעת הכושר כזו, והאריכות בזה אך למותר.
ולקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לו ולב"ב שיחיו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות...
בברכה.
B"H, 27 Elul, 5713.
Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
I hereby acknowledge receipt of your letter from the 21st of Elul with the two panim included, and surely by now you have already received my response to the village administration which also contains an answer to your letter.
I must repeat once again that even if all the excuses and reasons you write for the lack of action are completely justified, excuses and reasons do not take the place of actual deeds. Moreover, even in matters that are channels for livelihood there is a noticeable weakness—perhaps even a complete lack of action—and I do not understand what purpose this serves. My hope is that these days, which are days of awakening—the drawing near of the light to the spark and consequently also the spark to the light—will correct these matters at least in a significant part. Surely it goes without saying that if one lets the month of Tishrei pass by without involvement in outreach activities, one will then have to wait quite some time until such an opportune moment returns; elaborating on this is unnecessary.
As we approach the new year that is coming upon us and all Israel for good and blessing, I hereby express my blessing to you and your family for a ketivah vachatimah tovah—for a good and sweet year both materially and spiritually...
With blessing.
Summary
The Rebbe teaches that justifications cannot substitute for real action in communal or outreach work. He encourages seizing auspicious times for positive deeds rather than waiting for another opportunity.