Rambam Safer Hamitzvot

136 - המצווה הקל"ו הציווי שנצטווינו לקדש את שנת החמשים, כלומר: להשבית בה עבודת האדמה כמו בשמטה

Mitzvah 136 - To Sanctify the Fiftieth Year (Yovel) and Cease Working the Land as in the Sabbatical Year
קידוש שנת החמשים והשבתת עבודה ביובל כמו בשמיטה
Sanctifying the Fiftieth Year and Ceasing Work in Yovel Like Shemitah
This letter discusses the commandment to sanctify the fiftieth year (Yovel) by ceasing agricultural work, just as in Shemitah. The laws of Yovel and Shemitah are equated regarding land rest and making produce ownerless, but Yovel applies only under specific conditions in Eretz Yisrael.

המצווה הקל"ו

הציווי שנצטווינו לקדש את שנת החמשים, כלומר: להשבית בה עבודת האדמה כמו בשמטה.

והוא אמרו יתעלה: "וקדשתם את שנת החמשים שנה" (ויקרא כה, י).

ובפרוש אמרו: "כשם שנאמר בשביעית, כך נאמר ביובל".

כלומר: השווה ביניהם בעשה, כשם שהשווה הכתוב ביניהם בלאו, כמו שאבאר.

ודיני שנת יובל ושנת שמיטה בהשבתת עבודת האדמה והפקרת כל הצומח - שווים.

ואת שני הדברים האלה כולל אמרו: "וקדשתם את שנת החמשים שנה".

וכבר ביאר הכתוב, שעניין הקדושה בהן, שיהו פירותיהן ותבואתן הפקר.

ואמר: "כי יובל היא קודש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה" (ויקרא כה, יב).

יובל זה אינו נוהג אלא בארץ, ובתנאי שיהא כל שבט ושבט יושב במקומו, כלומר: בחלק שלו מארץ ישראל, ולא יהיו מערבין זה בזה.


137 - המצווה הקל"ז הציווי שנצטווינו לתקע בשופר בעשרה בתשרי של שנה זו ולהכריז בכל ארצנו על חרות לעבדי

Mitzvah 137 - To Sound the Shofar on the Tenth of Tishrei in the Jubilee Year (Yovel) and Proclaim Liberty
המצווה לתקוע בשופר ביום הכיפורים של שנת היובל
The Commandment to Sound the Shofar on Yom Kippur of the Jubilee Year
This letter discusses the mitzvah to sound the shofar on Yom Kippur during the Jubilee year, proclaiming freedom throughout the land for Hebrew slaves. The shofar blast serves as a public declaration of liberty, distinct from the Rosh Hashanah blasts.

המצווה הקל"ז

הציווי שנצטווינו לתקע בשופר בעשרה בתשרי של שנה זו ולהכריז בכל ארצנו על חרות לעבדים ויציאת כל עבד עברי לחפשי, בלי דמים, ביום זה, כלומר: עשרה בתשרי.

והוא אמרו יתעלה: "והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצם" (ויקרא כה, ט).

ואמר: "וקראתם דרור בארץ לכל ישביה" (ויקרא כה, י).

וכבר נתבאר ש'שווה היובל לראש השנה לתקיעה ולברכות'.

וכבר נתבארו דיני תקיעות ראש השנה במסכת ראש השנה.

וידוע, שתקיעה זו ביובל אינה אלא לפרסום החרות, ושהיא חלק מן ההכרזה.

והוא אמרו: "וקראתם דרור בארץ".

ואין עניינה כעניין תקיעות ראש השנה, שהן "זכרון לפני ה'".

ואלה לשחרור העבדים כמו שביארנו.


140 - המצווה הק"מ הציווי שנצטווינו לספור את השנים מעת השתלטנו על הארץ והחזקנו בה שבע שבע שנים עד שנת

Mitzvah 140 - To Count the Years from the Time We Took Possession of the Land, Seven by Seven, Until the Jubilee
המצווה לספור את השנים לשמיטה וליובל
The Commandment to Count the Years for Shemitah and Yovel
This letter explains the mitzvah of counting years from the conquest of the Land, specifically the counting of Shemitah cycles leading up to Yovel. It clarifies that this commandment is one mitzvah, entrusted to the Sanhedrin, and derives its details from two Torah verses.

המצווה הק"מ

הציווי שנצטווינו לספור את השנים מעת השתלטנו על הארץ והחזקנו בה שבע שבע שנים עד שנת היובל.

ומצווה זו, כלומר: ספירת שני שמטה, היא מסורה לבית דין, כלומר: סנהדרי גדולה, שהם הם שסופרים שנה שנה מחמשים השנים, כדרך שכל אחד ואחד ממנו מונה ימי העמר.

והוא אמרו יתעלה: "וספרת לך שבע שבתת שנים וגו'" (ויקרא כה, ח).

ולשון ספרא:"יכול יספר שבע שמטים זו אחר זו ויעשה יובל? תלמוד לומר: 'שבע שנים שבע פעמים' (ויקרא כה, ח) הא עד שיאמרו שני כתובים; ואם לאו לא שמעינן".

כלומר: מצווה זו לא תושג איכות עשייתה אלא משני כתובים, היינו שנמנה השנים לבדן ונמנה גם השמיטין עמהן".

כיון שאמר, שעניין זה לא יושג אלא משני כתובים, משמע שהיא בהחלט מצווה אחת.

כי אילו היו שתי מצוות, כלומר: מנין שנים ומנין שמטין - לא היה אומר "עד שיאמרו שני כתובין", כי כך משני כתובים נלמדות כל שתי מצוות, וכן כל מצווה ומצווה מכתוב שלה, ולעולם אין אומרים "הא עד שיאמרו שני כתובים" אלא במצווה אחת, שלא נשלמת ידיעת דיניה אלא משני כתובים.

כמו הבכור שאמר בו הכתוב: "כל פטר רחם לי" (שמות לד, יט), כי כתוב זה לבדו מורה שהבכור לה' - בין זכר בין נקבה - ובא כתוב אחר, "הזכרים לה'" (שמות יג, יב); ופסוק זה לבדו מורה, שכל זכר לה' - בין בכור בין פשוט.

אבל משני הכתובים השג עניין המצווה, שהוא בכור זכר בלבד כמו שביארו במכילתא.

224 - המצווה הרכ"ד האזהרה שהזהרנו על עבודת הארץ בשנת היובל

Negative Mitzvah 224 - Not to work the land during the Jubilee year
האזהרה על עבודת הארץ בשנת היובל
Prohibition Against Working the Land During Yovel
This letter discusses the prohibition against working the land during the Yovel (Jubilee) year, as stated in Vayikra. The restriction applies to both the land and trees, similar to the laws of Shemitah. Violation of this commandment results in lashes.

Download Here

המצווה הרכ"ד

האזהרה שהזהרנו על עבודת הארץ בשנת היובל.

והוא אמרו בה: "לא תזרעו" (ויקרא כה, יא), כמו שאמר בשמיטה: "שדך לא תזרע". (ויקרא כה, ד)

וכשם שאסורה בשמיטה בין עבודת הארץ בין עבודת האילן, כך היובל, ולפיכך אמר "לא תזרעו", בלשון כללי, לכלול הארץ והאילן.

וגם העובר על זה - לוקה.


225 - המצווה הרכ"ה האזהרה שהזהרנו מלקצור ספיחי שנת יובל כשאר השנים

Negative Mitzvah 225 - Not to reap self-grown produce in the Jubilee year as in other years
האזהרה מלקצור ספיחים בשנת היובל
Prohibition Against Harvesting Aftergrowths in the Jubilee Year
This letter discusses the prohibition against harvesting aftergrowths during the Jubilee year, as is forbidden in other years. The source verse cited is 'You shall not reap its aftergrowths' (Vayikra 25:11), emphasizing the unique sanctity of the Jubilee year.

Download Here

המצווה הרכ"ה

האזהרה שהזהרנו מלקצור ספיחי שנת יובל כשאר השנים, כדרך שביארנו בשנה שביעית. (מל"ת רכ"ב)

והוא אמרו יתעלה: "ולא תקצרו את ספיחיה" (ויקרא כה, יא) .


226 - המצווה הרכ"ו

Negative Mitzvah 226 - [Title to be determined based on content; Hebrew is incomplete]
איסור איסוף פירות בשנת היובל
Prohibition of Gathering Fruit in the Yovel Year
This letter discusses the prohibition against gathering fruit from trees during the Yovel (Jubilee) year, as stated in Vayikra 25:11. The laws of Shemitah and Yovel apply equally, and both are obligatory only in Eretz Yisrael.

Download Here

המצווה הרכ"ו

האזהרה שהזהרנו גם כן מלאסוף פירות האילן בשנת היובל כדרך שאנו אוספים בשאר השנים.

והוא אמרו: "ולא תבצרו את נזריה" (ויקרא כה, יא) , כדרך שביארנו בשנה שביעית.

ובספרא אמרו:"לא תקצרו ולא תבצרו - כשם שנאמרו בשביעית, כך נאמר ביובל".

כלומר: שהדין בכל הלאווין האלה שווה.

ודיני השמטה והיובל כולם אינם חובה אלא בארץ ישראל.