236 - המצווה הרל"ו - הציווי שנצטווינו בדין חובל בחברו
המצווה הרל"ו
הציווי שנצטווינו בדין חובל בחברו.
והוא אמרו יתעלה: "וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו" (שמות כא, יח). ואלו הם הנקראים: דיני קנסות.
ויש כתוב הכולל דיני קנסות כולם. והוא אמרו יתעלה: "כאשר עשה כן יעשה לו" (ויקרא כד, יט).
הכוונה בזה, שלוקחים מממונו, כדי מה שהזיק לחברו. כמו שבא בקבלה. אפילו ביישו בלבד - הרי אלו גובים מממונו כדי אותו הנזק.
ודע שדיני קנסות אלו כולם: נזקי אדם באדם, וכן אם הזיקה בהמה את האדם או את הבהמה - הרי כל הדינים האלה לא ידון בהם ולא יפסוק אלא בין דין הסמוכין בארץ.
וכבר נתבארנו הלכות דין זה בפרק ח' מ[בבא] קמא.
289 - המצווה הרפ"ט - האזהרה שהזהרנו מלרצוח זה את זה
המצווה הרפ"ט
האזהרה שהזהרנו מלרצוח זה את זה.
והוא אמרו: "לא תרצח" (שמות כ, יג; דברים ה, יז).
והעובר על לאו זה - נהרג בהכאה מן הצואר.
אמר יתעלה: "מעם מזבחי תקחנו למות" (שמות כא, יד).
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ט' מסנהדרין ובפרק ב' ממכות.
296 - המצווה הרצ"ו - האזהרה שהזהרנו מלקחת כופר מרוצח בשגגה כדי לפטרו מן הגלות, אלא יגלה בהכרח
המצווה הרצ"ו
האזהרה שהזהרנו מלקחת כופר מרוצח בשגגה כדי לפטרו מן הגלות, אלא יגלה בהכרח.
אמר יתעלה: "ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו" (במדבר לח, לב).
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בגמרא מכות.