ב"ה
, חמשה עשר באב, ה'תשל"ג — ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
הנני מאשר קבלת המכתבים...
בעמדנו ביום אשר "
מכאן ואילך דמוסיף יוסיף
- מוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו",
ולימוד
התורה (ובפרט -
העסק
בתורה) וההוספה בו - ה"ה מביא לידי מעשה, קיום המצוות והוספה בזה, כולל גם הוספה באיכות - הידור בקיום המצוות,
והרי זהו גם ענין שהזמ"ג, שנכנסנו ל
שבע דנחמתא
על פורענותא
ד"מפני
חטאינו גלינו מארצנו כו'" והוספה בביטול הסיבה (חטאינו) מוסיפה בביטול המסובב (גלינו),
וכמודגש גם בזה אשר חז"ל מקשרים יום זה וענינו (הוספה בלימוד התורה בלילות) עם ענין תשעה באב - בנתנם סימן לדבר (
אשר סימן
בתורה - גם כן תורה והוראה היא): מקומי עד שכבי
קומי
- פירוש מזמן אמירת קומי רוני בלילה (במגילת איכה) בט' באב ועד זמן אמירת שכבי עד הבוקר
(במגילת רות) בשבועות
, צריך להיות
קומי רוני בלילה
- להוסיף בלימוד התורה בלילות,
ולא רק בסימן (לכל הדורות) מודגש הקישור שבין תשעה באב וחמשה עשר באב, אלא גם בקביעות ט"ו באב ליו"ט בפעם הראשונה, שהי' זה בשנת הארבעים לדור המדבר, שכשראו את הלבנה במילואה בט"ו באב - ידעו שבטלה הגזרה דמתי מדבר שנגזרה בבכי' הראשונה של תשעה באב, וקבעוהו יום-טוב כמסופר במדרש,
ומרומז הנ"ל (דמכאן ואילך - מוסיף) גם בזה, שהרי ישראל
מונין
ללבנה, שאחד הטעמים בזה הוא שדברי ימי ישראל הם עליות וירידות בדוגמת הלבנה
ועתידים להתחדש כמותה
, וכד קיימא סיהרא באשלמותא בט"ו בחדש, שאז אור הלבנה במילואו ובשלימותו,
ובפרט
בט"ו באב - שבא אחרי ירידת
פלאים
דתשעה באב -
שלכן לא היו ימים טובים לישראל
כחמשה
עשר באב וכיום
הכפורים
-
ה"ז מרמז ומדגיש מילוי ושלימות חיי כאו"א מישראל
בתורה
אור ונר מצוה הבא ע"י התורה,
ולפום
צערא (דט' באב) אגרא - הוספת ועליית פלאים.
ויה"ר אשר ביום זה דחמשה עשר באב ו"מכאן ואילך" - ובפרט בשנה זו, שנת השבע,
שבת
לה', והכנה לשנת וענין הקהל את העם האנשים והנשים והטף גו' למען ישמעו גו' את כל דברי התורה הזאת - יתעורר כל או"א מאתנו בתוככי כל ישראל להוסיף בתורה ובמצוות, הן בנוגע לעצמו והן בהשפעה על זולתו.
וע"י הוספת אור בחושך הלילה והגלות (הנקרא לילה) - אשר אפילו
מעט
אור דוחה הרבה חושך - עאכו"כ הוספה באור, אור במילואו -
נזכה בקרוב ממש לקיום היעוד:
קץ
שם לחושך
ולילה
כיום יאיר,
בגאולתנו האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו מאפילה לאור גדול.
בכבוד ובברכה,
מ. שניאורסאהן
***
מאשר
הנני קבלת המכתבים והדו"ח ות"ח.
בכבוד ובברכת הצלחה רבה בביסוס נה"ח והתפשטותה בגו"ר גם יחד ובקרוב ממש.
***
מאשר
הנני קבלת המכתבים והמצו"ב ות"ח.
בכבוד ובברכת הצלחה רבה
בעבוה"ק
ומתוך בריאות הנכונה ושמחה וטוב לבב.
מכאן . . חייו
: תענית בסופה ובפרש"י שם (בפרש"י בע"י: מוסיף הקב"ה שנים על שנותיו).
העסק בתורה
: ראה ב"ח לטואו"ח סמ"ז ד"ה ונוסחא. ד"ה הסכת תרצ"ג (בס' הקונטרסים ח"א).
תשעה באב
: להעיר מלקוטי לוי יצחק אגרות ע' תי.
בנתנם סימן
: ב"ח לטואו"ח סרל"ח: האחרונים קבלו לומר כו' מקומי כו'. ובמג"א שם משמע שעפ"ז צ"ל מט' באב כפשטות ל' הב"ח. ואולי י"ל דלא פליגי ומוסיפים על הש"ס -
וע"ד
(ולא ממש) שמטעם דבטלה גזירת מדבר קבעו יו"ט ליום
שנתברר
(דבטלה בט' באב שלפניו. וראה מת"כ באיכ"ר פתיחה לג). כך בהטעם בנדו"ז דלילות ארוכים קבעוהו לחצי אב (סיום ה)קייץ - ב"מ קו, ב.
קומי . . שכבי
: איכה (ב, יט). רות (ג, יג). וראה תמיד ספ"ד.
כמסופר במדרש
: איכ"ר פתיחה לג. ירוש' סוף תענית - הובאו ברש"י ותוס' תענית שם.
ישראל מונין ללבנה, שאחד הטעמים
: סוכה כט, א. שמו"ר (פט"ו, כו): החדש הזה לכם הה"ד יפרח בימיו צדיק גו'. זח"ב פה, א.
ובפרט בט"ו באב . . שלכן
: ראה ד"ה נחמו, תרכ"ו. נחמו, עת"ר (ברוקלין, תשכ"ו).
ירידת פלאים . . ועליית פלאים
: ראה רשימות הצ"צ איכה (א, ט) ע' עד-עה.
כחמשה . . הכיפורים
: ראה רשימות הנ"ל ע' מד.
שבת לה'
: בנוגע לט"ב - להעיר דנדחה כשחל בשבת ואמר רבי הואיל ונדחה ידחה (מגילה ה, ב).
הקהל . . הזאת
: וילך לא, יב. ברמב"ם סוף הל' חגיגה: אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה חייבין לשמוע (הקריאה בהקהל) בכוונה גדולה יתרה. - שמזה הוראה להכנה שלהם ג"כ.
והגלות (הנקרא לילה)
: להעיר משהש"ר רפ"ג: לילן של מצרים כו' בבל כו' מדי כו' יון כו' אדום כו' שישנתי לי מן התורה ומן המצוות כו'. וראה ירוש' תענית פ"א סה"א. תו"א שמות (נד, א). ובכ"מ. ולהעיר מלק"א להה"מ ד"ה מה כו' הקב"ה (ז, ב (קה"ת תשל"ג)).
קץ שם לחושך
: ראה שערי אורה ע' קעב ואילך.
ולילה כיום יאיר
: ע"פ תורת הבעש"ט עה"פ ואנכי הסתר אסתיר (דמ"א ליקוטים צו) שמוסתר שזוהי הסתרה - י"ל שתיקונו ולמעליותא זהו קצה השני - לילה כיום יאיר.
מאפילה לאור גדול
: פסחים (קטז, ב). וי"ל אפלה למטה מחשך (זח"ב רסח, ב) ולכן הפכו אור
גדול
. ובסי' האריז"ל (קול יעקב): הארת ע"ק (בהגדה שם - בפי' אור גדול).
B"H, Fifteenth of Av, 5733.
Brooklyn, NY.
Shalom u'Vrachah!
I hereby acknowledge receipt of your letters...
As we stand on this day, from which point onward "he who increases will continue to increase"—adding nights to days for Torah study—one adds life to his life. Torah study (especially engaging in Torah) and increasing it leads to action: fulfilling mitzvos and adding to them, including enhancing their quality—beautifying mitzvah observance. This is also connected to the time we have entered: the seven weeks of comfort after the calamity that "because of our sins we were exiled from our land," etc. Increasing in nullifying the cause (our sins) increases the nullification of the effect (our exile). This is also emphasized by our Sages linking this day and its theme (increasing nighttime Torah study) with Tisha B'Av by giving a sign for it (and a sign in Torah is itself Torah and instruction): MiKomI Ad SheKavi Kumi (from my standing up until my lying down)—meaning from when we say "Kumi Roni BaLaylah" (Rise up, sing at night; Eicha) on Tisha B'Av until "Shekavi Ad HaBoker" (lie down until morning; Ruth) on Shavuos, there should be "Kumi Roni BaLaylah"—increasing nighttime Torah study. Not only does this sign for all generations highlight the connection between Tisha B'Av and Tu B'Av, but also in the fact that Tisha B'Av and Tu B'Av fell on consecutive days for the first time in the fortieth year in the desert: when they saw the full moon on Tu B'Av, they knew that the decree against those destined to die in the desert had been annulled—the decree issued during that first weeping on Tisha B'Av—and they established it as a festival as told in Midrash. This idea (that from now on one increases) is also hinted at by Israel being compared to the moon; one reason is that Jewish history has ups and downs like the moon and will ultimately be renewed like it. When the moon is full on Tu B'Av—its light complete—especially after the tremendous descent of Tisha B'Av, there were no festivals for Israel like Tu B'Av and Yom Kippur. This hints at and emphasizes fulfillment and completeness in every Jew's life through Torah as light and mitzvah as a candle brought about by Torah; according to "Lefum tzaara agra" (the reward is according to the pain)—the greater descent of Tisha B'Av brings wondrous ascent.
It should be that on this day of Tu B'Av—and from now onward—especially this year, a Sabbatical year dedicated to Hashem and preparation for Hakhel (the gathering of men, women, and children so all may hear all these words of this Torah), each one of us among all Israel will be aroused to increase in Torah and mitzvos both personally and influencing others.
And by increasing light within nighttime darkness and exile (called night)—for even a little light dispels much darkness—all the more so an increase in light, complete light—we will soon merit fulfillment of "He set an end to darkness," "and night will shine like day," with our true and complete redemption through Moshiach Tzidkeinu from darkness into great light.
With honor and blessing,
M. Schneersohn
Summary
The Rebbe teaches that Tu B'Av marks a turning point for spiritual growth: by increasing Torah study at night from this day forward, we add vitality to our lives, enhance mitzvah observance, dispel spiritual darkness, and hasten redemption.