[שלהי אייר, ה'תשל"ג]
שלום וברכה!
פירוש
הידיעה שכותבת שקבלה (שהנ"ל התארס) – לדעתי ברורה, הוא:
1) כיון שהי' עדיין קצת ספק בדעתה – האם הי' יחס הנ"ל אלי' עמוק, עכ"פ עד כדי שירצה להסתגל לאופי שלה, לוַותר עכ"פ בענינים
הכי
עיקרים בעיני', להראות שאינו משועבד לגמרי להשקפות שלו דע"ע וכו' –
בטלה ידיעה האמורה – כל סוג ספק בכ"ז לגמרי.
2) כיון שע"פ המנהג בחוג מצומצם (
ביותר
) גם כשביטול שידוך טוב ומוכרח הוא – בכ"ז
כשאפשר
משתדלים לחכות עד לאחר שישתדך צד השני –
הרי ג"ז ניתן לה – מן השמים.
*
ע"פ תורת אמת שלנו –
אדם
, אפילו הכי גדול מבנ"י, "קרוב הוא אצל עצמו" – וכתוצאה מוכרחת מזה, כשרואה שאין מפצירים בו פעם שני' ושלישית לאחרי שאמר "לא" – מתאכזב, או גם מתמרמר
וכו'
,
ועד כדי כך שלפעמים אינו רוצה להכיר המציאות:
1) שזוהי הוכחה שגם הבקשה בפעם הראשונה – לא הייתה "בכל לבבך".
2) שדבר שאינו מתאים (ויתירה מזה) – הידיעה שבטל וכו', ה"ז בשו"ט בטוב הנראה והנגלה. וצ"ל הודאה להשם ע"ז.
*
אזכירה עה"צ, בל"נ, שתבש"ט בכ"ז, (בנוסח המקובל) שתקבל התורה בשמחה ובפנימיות, ושתשתדך בקרוב מיט איִר באַשערטן ומתוך מנוחת הנפש ובשמחה.