[י"ד תמוז, ה'תשל"א]
כאו"א — (אפילו צדיק גמור כל ימיו) מתפלל — בכל יום
שלום וברכה!
"אל תביאני לידי נסיון".
באם יחזרו לארצה"ב – תומ"י יתחילו הויכוחים (ובמילא הנסיונות) בענין הדתיות שלהם שתהי' ניכרת
בחיי יום יום
– שנוהגים באופן שונה מההורים שי' בכו"כ פרטים
בכל יום
(אכילה וכו') ובפרט בש"ק
וכו'
.
ואין לדרוש מהורים שלא יהי' איכפת להם מה שילדם אינו אוכל ביחד עמם ואומר הטעם שאסור לאכול זה.
[משא"כ בביקור ההורים באה"ק – שבטלה שאלת האכילה וכיו"ב
בטלה
בעיית
ההורים
"מה יאמרו כל ידידיהם בראותם הפער בין האבות והבנים" וכו' – ובפרט שהביקור ה"ז רק למשך שבועות אחדים, אבל חזרתם לארצה"ב ה"ז לזמן ארוך. ללמוד רפואה הרי אפשר גם באה"ק].
באם הנ"ל א"א ויחזרו לארצה"ב – צריך למעט באפשריות הנסיונות והויכוחים ככל האפשרי (ע"י שתהי' החתונה בהקדם, ידורו בפ"ע
וכו' וכו'
).
אזכיר עה"צ.