ב"ה, כ"ד סיון, ה'תשכ"ח
ברוקלין, נ.י. — הנהלת צעירי אגודת חב"ד באה"ק ת"ו — ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
במענה להשאלה אודות סברה והצעה לסדר בחודש תשרי הבע"ל
נסיעת
-טיול בת כמה שבועות להנערים היתומים שי' מהמלחמה באה"ק ת"ו, כהמשך
לחגיגת
הבר מצוה שלהם,
אין ההצעה נראית לי כלל, ומהטעמים בזה:
א) ענין בר מצוה, אז נעשה הנער מחוייב במצות, אינו תואם עם ענינים של טיול (חופש ובידור), ואדרבה יש לומר אשר הפכים הם, שהרי ביום זה מקבל עליו הנער
עול
מלכות שמים
ועול
תורה ומצותי'.
ומובן שאין בזה סתירה כלל לזה שקבלת עול זה וחיובים אלו ענינם להיעשות מתוך שמחה אמתית ובלבב שלם, כיון שזוכה הנער לקבל שליחות מיוחדה בתור בנו ועבדו של אבינו שבשמים מלך מלכי המלכים הקב"ה.
ובזה מובן גם כן אשר למרות השמחה הגדולה, ועד שסיפרו חכמינו ז"ל אשר אברהם אבינו – העברי הראשון – עשה משתה גדול ביום הבר מצוה של יצחק אבינו (בראשית רבה נג, י. וראה ג"כ זוהר חדש בראשית י, ג. טו, ד), הרי מנהגם של ישראל
לומר אז תחנון
וכולי, כי כאמור יום הב"מ אינו ענין לשביתת מלאכה וכו', כ"א אדרבה להוספה במלאכה, מלאכת שמים, התורה ומצותי'.
ב) נקודה נוספת בנידון זה שהמדובר הוא ביתומי המלחמה, שאינו ענין לנסיעת היתומים מביתם למשך זמן, שעל ידי זה יודגש עוד יותר רגש הבדידות של האלמנות, ובמקרים רבים – גם של האחים והאחיות. ואדרבה בהיעשות הנער
גדול
, תגדל גם חובתו בנוגע לאם ולבית בכלל, לעשות התלוי בו בעידוד רוחם וביסוס בטחונם בה' בורא עולם ומנהיגו ומשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית.
ג) קרוב לומר אשר חלק גדול מהאמהות והמשפחות יוותר על רגש לבבם הם, הגעגועים לנער שנסע וכולי, ובלבד שהנער ייהנה ויתענג מהנסיעה וכולי. אבל לדעתי אין התענוג וההנאה שוים לעומת הבדידות שתודגש יותר אצל האם ובני המשפחה. ועוד, וגם זה עיקר, שכאמור, הבר מצוה צריך לחזקו ברגש האחריות שלו, כיון שנעשה גדול למצות, ולא לפוטרו. ועל אחת כמה וכמה שלא יתחיל תקופת הבגרות שלו בהנאה על חשבון צער אחרים. וק"ל.
ד) ואם בכל זמני השנה האמור בתקפו הוא, על אכו"כ בחודש תשרי, הוא חודש החגים והמועדים, שאז יפקד מקום הבעל והאב ביותר, ויש להשתדל במיוחד למלאות החלל במידה האפשרית. וכל אלו אשר הענין קרוב לליבם עליהם לעשות התלוי בהם בכדי שגם משפחות אלו יחוגו המועדים והרגלים במצב רוח מתאים, וכהוראת תורתנו תורת חיים.
ה) תחליף לההצעה האמורה, ומתאים הוא גם לסיכום הנקודות המודגשות במכתב זה, הוא להזמין את הברי-מצוה
ביחד
עם האמהות וכו' לכפר חב"ד לימי המועדים והימים טובים דחודש תשרי הבע"ל, כל הימים או חלק מהם, ועל דרך שסידרו זה בימי הפסח שעברו, ובזמן שמחתנו בפרט.
ו) אין בהאמור סתירה לההצעה להאריח הנערים בני מצוה, והנערות בנות מצוה, בקייטנה בכפר חב"ד, שהרי אין זה אלא למשך זמן קצר ובקירוב מקום (לפי ערך) להמשפחה, נוסף על האפשרות לביקור, שיחה טלפונית וכולי.
בברכה להצלחה ולבשורות טובות,
מ. שניאורסאהן